מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה עז
ילמדינו מורינו ורבינו ראובן שכר בית משמעון ליתן לו שכירות ט"ו זהובים לשנה דהיינו בכל יריד לובלי"ן ה' זהובים וביריד גראמני"ץ היה שמעון דחוק למעות וביקש מראובן שיתן לו ד' זהובים ויפטר מן ה' זהובים שז"פ יריד שוואנטק"י שס"ז ונתרצה ראובן ונתן לו ד' זהובים ועתה ילמדינו מורינו ורבינו אם יש בזה איסור ריבית אם לאו. אחר כך ביריד שוואנטק"י בא ראובן ותבע את שמעון לומר שנתן לו בחנם אלו ד' זהובים כי הבית נשרף והשכירות חוזר כמ"ש הפוסקים. מבקש משמעון שיחזור ד' זהובים ושמעון משיב כיון שהרווחת זהב ולא נתת רק ד' אהובים אם כן הוי כאלו קנית איזה חוב ונתיאש, שצריך לקבל אחריות ואף כאן קבלת אחריות דאל"כ היה בו איסור ריבית וראובן טוען ומעולם לא קיבל אחריות וגם כי לא אסיק אדעת שום אדם אונס ושרפה ח"ו רק אמר שהיה סובר שהיתר גמור הוא מי שחייב לחבירו מנה לזמן והב"ח אמר תן לי מיד נ' והפטר שיכולין לעשות כן ולא הוי ריבית כלל ואף אם הוי ריבית אם כן טעון בדין איסור ריבית ולא אקח הזהב מ"מ לא אסיק אדעתיה שום אחריות וטוען שאפילו לפי דבריו שמדמה לקונה מ"מ הקונה איזה חוב ואח"כ נתברר שהחוב היה טעות מעיקרא ע"ד עיינתי בחשבוני בודאי שהמוכר חייב להחזיר הדמים ושמעון מודה לזה שלא אמרו בפירוש שיקבל ראובן אחריות עליו אלא טוען שנעשה כאלו קנה החוב וכאלו קיבל עליו אחריות דאל"כ הוי כריבית. וע"כ ילמדינו רבינו ומורינו את ] דרך התורה אשר נלך בו ובדרך אמת ינחנו:
תשובה אהוביי האלופים אין זה צריך לפנים דפשוט הוא דאין שייך בזה שום ריבית דאין כאן שום אגר נטר אלא שמוחל לו משכירתו כיון שכבר היה השכירות נגמר ביניהם וקצב דמי השכירות ולא שייך שום ריבית ואפילו התנה עמו ואמר אם נשרף הבית בתוך הזמן תחזיר לו מהד' זהובים לפי ערך אין כאן שום ריבית דלא שייך כאן שום הלואה ועוד כיון דאפילו אם כבר נתן לו מיד דמי השכירות פסקו הפוסקים אם נשרף הבית שחייב לנכות לו מהשכירות מה שלא דר בו ואפילו הקדים לו השכירות כמבואר במרדכי פ' האומנים א"כ כיון שאפילו הקדים לו השכירות חייב לנכות לו לא שייך כאן לומר דכיון שקיבל עליו אחריות נעשה מלוה שהרי הדין הוא כך שהאחריות על המשכיר אפילו אם כבר קיבל דמי השכירות. ולא דמי למוכר שט"ח לחבירו בפחות דאם מקבל עליו האחריות דאסור. דהתם שאני דכיון דסתם מוכר שט"ח אין האחריות מן הדין על המוכר א"כ כשמקבל עליו אחריות אין כאן מכירה אלא הלואה וכשמקבל אח"כ יותר ממה שקיבל ממנו הלוקח הוי ריבית. אבל הכא לא שייך שום הלואה דאין כאן שום קבלת פרעון וגם מן הדין הוא שהאחריות על המשכיר לנכות לו מן השכירות אין כאן שום הלואה ולא שום ריבית ולא דמי למוכר דבר לחבירו ואמר לו אם תתן לי הדמים מיד הרי לך בעשרה ואם לאחר זמן הרי הוא לך בי"ב. דהתם בשביל שממתין לו המעות מקבל ב' דינרים יותר. מה שאין כל זה בנדון דידן וא"כ והואיל ולא קיבל עליו השוכר האחריות בפירוש מסתמא האחריות על המשכיר דהא אפילו אם כבר קבל דמי השכירות האחריות עליו. מכל הלין טעמים נראה כאלו קצץ עמו מתחלה בארבע זהובים וקבל ממנו דמי השכירות ונשרף אח"כ דדינא הוא דמנכה לו משכירות דהיינו מהד' זהובים מה שדר בו והמותר יחזיר לו לפי ערך ובכן תשאו ברכה. מאלהי המערכה. כה דברי אהובכם הטרוד מאיר וכו'