מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה לא
ישראל שקנה בהמות מכותי ונתן לו קצת הדמים אבל לא מושכן אלא הניחן בהדיר של כותי והיה בתוכן אחת מעוברת וילדה והוא ספק בכור והעכו"ם אינו רוצה ליתנו לישראל הקונה כי אמר מאחר שילדה קודם שקבלה הישראל ממנו היא שלו ולא של הישראל הקונה ונשאלתי אם הישראל מחוייב לפייס הכותי בדמים עד שיוציא את הבכור מידו או לא:
תשובה מתחילה צריכין אנו לדקדק אם ולד זה קדוש בבכורה אם לא הרא"ש פסק פרק הלוקח בבכורות שאם קנה ישראל בהמה מעכו"ם ולא משכה רק נתן לו מקצת מעות שאינה חייבת בבכורה וכן פסק בה"ג והטעם דק"ל כר' יוחנן דגבי ישראל מעות קונות מדאורייתא והמשיכה מדרבנן אבל גבי כותי דוקא במשיכה. אבל מתשובת מהרי"ל פסק דהוי ספק בכור דמספקא ליה אי ק"ל כר"י או כר"ל ומטעם זה פסק הטור כשמוכר בהמה לעכו"ם מפני חשש בכורה צריך להקנותה במעות ובמשיכה וא"כ בנ"ד נמי לפי סברת הרא"ש לא הוי בכור כלל ולכ"ע לא הוי כ"א ספק בכור אבל ליכא להתיר בנ"ד מטעם שלא נתן לו כ"א מקצת מעות ולא כולן דבהדיא פסק הרא"ש בפ' הזהב כר"ל דס"ל דמקצת מעות קונות כולו גבי ישראל ומיניה נשמע גבי כותי למר כדאית ליה ולכך ליכא למצא היתר בנ"ד אלא מטעם סברת הרא"ש כדלעיל ואפי' לפי סברת מהרי"ל נ"ל דבכה"ג שהעכו"ם תופס הולד והוא ספק דספק כמו שאמרנו אינו מחוייב כלל הישראל להוציאו מתחת ידו. ועוד נ"ל להביא ראיה שאינו קדוש בבכורה כלל לכ"ע מהא דתנן בפ"ב דבכורות המקבל צאן ברזל מן הכותי ולדות פטורים מן הבכורה ופירש"י ששם לו כותי בהמות בדמים קצובים ולתת לו אותן דמים עד י' שנים בין מתו או הוזלו וכו' ומפרש הטעם בגמ' כיון דאי לא יהיב ליה זוזי לכותי תפיס בהמה ואי לא משכח בהמה תפיס ולדות אשתכח דשייך יד כותיים באמצע אם כן בנ"ד נמי הואיל והכותי תפיס אותה בטענה שטוען שכל שיולדת אצלו קודם הקבלה היא שלו ולא יוכל להוציאה מתחת ידו כי אם ע"י קנין בפני עצמו אם כן שייך ביה יד הכותי וכשיש חלק להכותי בין באמה בין בולד הוא פטור מהבכורה כדאפסקא הלכתא וכמבואר בהרא"ש והטור י"ד סי' ש"כ. ובר מדין דאפי' היה ודאי בכור לא מצינו שיהא הישראל מחוייב לפדותו מן הכותי כשהעכו"ם תופסו אפי' תפסו שלא כדין וגם לכתחלה מתיר הא"ז ותרומת הדשן למסרו לשומר כותים ואם הטיל בו הכותי מום שרי כדאיתא שם. מכל הלין טעמי נ"ל דפשוט הוא דבנ"ד שרי לישראל להניחו ביד כותי ואינו צריך לפדותו. הנלע"ד כתבתי הטרוד מאיר בן מהר"ר גדליה זלה"ה וכו':