מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה כה
לדזיו ליה כבר בתי' שלום אהובי האלוף ר"מ מהר"ר מאיר סג"ל יצ"ו. ע"ד הגט שהובא לק"ק ווענגרו"ב וכתב כ"ת שהשליח הוא מוחזק בגנב והוא מפסולי דאורייתא וכבר פסק הרמב"ם ויתר הפוסקים דהפסולים מדאורייתא פסולים להביא גט כמבואר בטור א"ה סי' קמ"א:
תשובה ראשונה אומר הלא פשוט הוא שאף בפסולי דאורייתא אינו נפסל אלא א"כ העידו עליו עדים שעבר עבירה אבל בשביל קול רינון או חשדא אינו נפסל וכן משמע מדברי הרמב"ם והטור ח"ה מביאו סי' ל"ד וז"ל כל הפסול בעבירה אם העידו עליו שנים שעשה העבירה אפי' לא התרו בו הרי זה פסול לעדות וכו' הרי לא החמיר אלא לענין שאינו צריך התראה אבל עכ"פ מצריך עדים ובנ"ד לא משמע מתוך לשונך שהעידו עליו עדים שהוא גנב אלא שהוא מוחזק בגנב ר"ל נחשד ועוד חקרתי ודרשתי פה מאנשים נאמנים המכירים בטיב השליח והגידו שמעולם לא נשמע עליו שגנב דבר מה מיהודים רק הוא בחזקת חשד שגונב לעכו"ם ועוד לפי דברי' שהוא מוחזק בגנב מכמה שנים א"כ הוא חוזר כשרותו בחזרת דברים בלבד ואפי' אם באין להחזיר אין מקבלין מהם כדאית' בברייתא פ' הגוזל דף צ"ד הגזלנים ומלוה בריבית שהחזירו אין מקבלין מהן והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו וכו' ע"ש והביא הרי"ף והרא"ש והטור ח"ה סי' שס"ו לפסק הלכה שלא כדברי התוספות שם לפי תירוץ הראשון אלא שחלקו וכתבו היכי דהגזילה קיימת מקבלין מהן. ור"י פי' שלא תקנו חכמים אלא בגנב או גזלן מפורסם שעסקו בכך שקשה לו לפרוע וכו' א"כ בנ"ד שלפי דבריך אין הגניבה קיימת וגם שהוא מוחזק מכמה שנים לכ"פ אפי' אם בא להחזיר אין מקבלין ממנו א"כ הוא חוזר לכשרותו בחזרת דברים וא"כ כששליח זה חוזר בתשובה ומקבל עליו תשובה קודם שיתן הגט ליד האשה הוא כשר כמו שכתב הרא"ש והטור סי' קמ"א בשם הרמ"ה שמתכשרים כשחוזרים בתשובה קודם שנתנוה לאשה. והא דכתב הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סי' ג' שאינו מתכשר כ"א בחזרת ממון התם מיירי שהגניבה היתה קיימת ובממון שבעליו ידועים וכן משמע מתוך לשונו ומהראיה שכתב וז"ל ומה שאומר שעשה תשובה וכו' עד כדאיתא פרק זה בורר לא חזרת דברים בלבד אמרו אלא אף חזרת ממון כיצד אני פלוני בן פלוני כנסתי מאתים זהובים מפירות שביעית והרי הן נתונים לעניים וכ"ש בממון שבעליו ידועים שאינו כשר עד שיחזיר הממון לבעליו עכ"ל. הרי הוא מבואר מעצמו שמיירי בענין שכתבתי. ועוד הלא כתב הרא"ש והביאו הטור סי' הנ"ל דהיכא שהגט מקויים אפי' לא עשו תשובה כשר דבני כריתות נינהו ולשקר ליכא למיחש ועיקר הטעם הוא הואיל ואין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא שהרמב"ם ס"ל דפסול אפי' בנתקיים וכבר השיגו הראב"ד וכן תמה עליו הרשב"א כמו שכתב הרב המגיד וא"כ נשאר הרמב"ם יחיד בדין זה וא"כ בזמן הזה שאנו כותבין בהרשאה מי הם עדי הגט הוו כאלו נתקיים בחותמיו ואין צ"ל בפ"נ ובפ"נ והגט כשר וכן משמע במרדכי ריש פרק המקבל דבהרשאה אין צ"ל בפ"נ ובפ"נ וז"ל ואני מצאתי דשליח המוליך א"צ להביא חתימת ב"ד ולא חתימת עדים להודיע שהבעל עשאו שליח להולכה וכו' עד ועוד דאם יש לו חתימת ב"ד ועדים המביא גט ממדינת הים אמאי צ"ל בפ"נ ובפ"נ וכו' עכ"ל. וכן משמע מדברי הרשב"א סי' תקס"א אלא שמדברי הריב"ש סי' שי"ח משמע קצת שחולק על זה וסבירא ליה דההרשאה אינה חשובה כנתקיים והיינו מה שכתב מהרמ"א בהגהותיו ויש חולקין ואומרים דהרשאה לא מקרי קיום וכן נוהגין. מ"מ משמע דלענין דינא דעתו נוטה להרבים והם המרדכי והרשב"א אלא שאנו נוהגין להחמיר לומר בפ"נ וכו' כמו שאנו נוהגין בכמה חומרות אבל לענין פסול השליח דבר פשוט הוא דסומכים על דברי המרדכי והרשב"א ומי לנו המחמיר יותר מסדרי גיטין שנתפשטו בארצות אלו ולא נמצא בהם בשום מקום שצריכין לדקדק אחר השליח שלא יהא פסול בעבירה כ"א גבי עדים. וגם אנכי לא ראיתי מעולם לדקדק אחר זה אלא אדרבא שכמה פעמים ראיתי שהיה השליח ע"ה ובור ורק שהיו צריכין ללמדו כל היום כדי שיהא יכול לומר בפ"נ ובפ"נ אלא ודאי כל קדמונינו סמכו על מה שכתבתי ואין בו שום ספק ולרווחא דמילתא הרי אנחנו חתומי מטה מודיעים לכ"ת סי' מובהק בגט זה והוא שמתחילה טעה הסופר ושרטט שני השיטין הקצרים לחתימת העדים בצד השנית והוצרך לשרטט פעם שנית במקום חתימת העדים כמו שהוא ניכר בטביעת עין ואנו ח"מ מעידים על חתימת העדים החתומים בגט שהרי בפנינו חתמו וגם ע"י הרשאה הוא נתקיים השתא לכ"ע מאחר שאנחנו ח"מ מודיעים לכ"ת סי' מובהק בגט שהרי עד כאן לא כתב הריב"ש שאפשר שאין נתקיים הגט במה שכתוב בשטר שליחות הבעל שמסר בידו גט כשר ועדיו פלוני ופלוני אלא משום חששא שעדיין אפשר שאותו גט נאבד או נשרף וזה מזויף הוא. ואם כן מאחר שאנו מודיעים לכ"ת הסימן מובהק שבו ליכא למיחש כלל לזה וא"כ הוא מתקיים ע"י הרשאה לכ"ע בלתי ספק ואין צריך תו השליח לומר בפ"נ ובפ"נ והגט כשר בלי שום פקפוק על כן לרווחא דמילתא יקבל עליו השליח תשובה הגונה לפני כ"ת בצנעה בלא שום פרסום קודם נתינת הגט ליד האשה וכ"ת יסדר מיד נתינת הגט ליד האשה בלי שום דחייה בעולם כי נכון הוא כ"ד אהו"בך נאמן ד"ש כל הימים הטרוד מאיר בן מהר"ר גדליה זלה"ה וכו'