אור ברסלב
מהרם לובלין שאלה יח

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה יח

שאלה יז

לדזיו ליה כבר בתי' שלום אהובי מחותני האלוף התורני הר"ר משה יצ"ו ולכל המסתופפים בצל מעלתו שלום הגם שאני טרוד כעת בעסקי הזמניית ושמעתתא בעי צלותא מ"מ לאהבת כ"ת נתעוררתי להשיב על שאלתך שהקשית לשאול בדברי ר"י אלפסי דכתובות פ' האשה שנפלו בסופו שהניח ה' בבות במשנתינו וכתב וז"ל והבבא הב' והד' הם ממש זה הפוך זה דבבבא הב' הניח שהנכסים שנפלו לה משנתארסה לכתחילה לא תמכור ואם מכר' ונתנה קיים ובד' אמר שאם נפלו לה משנתארסה ונשאה שמוכרת לכתחלה וכו'. והקשה מכולם שכתב בסוף הסוגיא וז"ל ודייקינן מינה לר' חנינא בן עקביא אם עד שלא נשאת ונשאת לא תמכור לכתחילה אלמא עד שלא נשאה מוכרת לכתחילה והיכי קאי ר' חנינא כב"ש וכו'. יותר ויותר ה"ל להקשות לר"י דלדידיה אף לאחר שנשאה מוכרת לכתחלה וכו' לענין כוונתינו (ביאור על דברי רב אלפסי פ' האשה שנפלו) והנה אשיב בקצרה שדבר פשוט הוא שמה שכתב ר' אלפסי הני בבות אין כוונתו בזה לומר שהם פסקי הלכות הן כדי שיקשה עליו שבבא הד' סותר מה שפסק בבבא הב' אלא כוונתו לומר שמשנתינו נחלקה לה' בבות ולפר' משנתינו נתכוון והבבא הב' היא מחלוקת ב"ש וב"ה אלא שהרי"ף לא כתב אלא, סברת ב"ה שב"ש במקום ב"ה אינו משנה והבבא הרביעית היא סברת ר"ג שבמשנתינו וס"ל להרי"ף שלר"ג מוכרת לכתחילה וא"כ כאן מקום להקשות במה שהבבא הב' והד' הם זה הפוך זה דמי שאמר זה לא אמר זה אלא שלפי זה עדיין יש להקשו'. ור"ג היכי עביד כב"ש דהא לב"ה אפי' במוכרת באירוסין לכתחלה לא תמכור. אבל קושיא זו אינה קושיא מחודשת בדברי הרי"ף שכבר הקשו אותה התוס' על פרש"י לרב זביד דמגיה המשנה בדברי ר"ג ואמר תני ומוכר' ונותנת וקיים וא"כ בין לר' יהודה ובין לר' חנינא בן עקביא לשניהם מוכרת לכתחלה. א"כ פלוגתא דב"ש וב"ה מי שנאה, ולגירסת ר"ח שכתבו התוס' שגורס במתני' מוכרת ונותנת לרב פפא דלא מגיה מתניתין ומתני' היא ר' יהודה אליבא דר"ג ופריך בגמ' ור' יהודה כב"ש ומשני דלר' יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה וא"כ אף בלא דברי הרי"ף בין לפירש"י לרב זביד ובין לפי' ר"ח לרב פפא על כרחנו צריכים אנו לומר בבא זו דמתניתין דקתני עד שלא נשאה ונשאת ר"ג אומר וכו' לא אתיא כב"ה דרישא דאמרי לא תמכור. אלא דלפי גרסת ר"ח איכא למימר דפלוגתא דב"ש וב"ה דרישא רבי חנינא בן עקביא שנאה אבל מ"מ האי בבא דמתני' דעד שלא נשאה ונשאת דאתיא כר' יהודה אליבא דר"ג לא ס"ל האי פלוגתא דב"ש וב"ה דרישא וא"כ לא נתחדש בזה שום חידוש קושיא על הרי"ף. ועוד יתבאר בסמוך סברת הרי"ף בזה בישוב קושיא השנייה וקושיא הב' שהקשה כ"ת על הרי"ף שכתב ודייקינן מינה לר' חנינא וכו' יותר ויותר ה"ל להקשות לר' יהודה וכו' עדיפא מינה היה לך לאקשויי' דלפי פירושו שלסברת הרי"ף למסקנא דשמעתי' אתיא פלוגתא דב"ש וב"ה דמתניתין דלא כמאן דלרבי יהודה אפילו בעד שלא נשאת ונשאת מוכרת לכתחילה וכ"ש במוכרת עד שלא נשאת וא"כ לא אתיא כב"ה ומוכרח לומר דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה ולר' חנינא בן עקביא ג"כ בגמ' דאמר דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה וא"כ פלוגתא דב"ש וב"ה מי שנאה ועוד טפי ה"ל להגמרא למיפרש לפי' של הרי"ף לרב זביד דמגיה הברייתא אם מכרה וכו' ופי' הוא דר"ל אפי' לכתחלה וא"כ לכ"ע אפי' בעד שלא נשאת ונשאת מוכרת לכתחילה בין לר' יהודה ובין לר' חנינא וא"כ שבקי ב"ה ועבדי כב"ש וליכא לשנויי דאמרי דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דא"כ פלוגתא דב"ש וב"ה דמתני' מי שנאה. הגם שכל הקושיות הללו נכללות במה שהקשו התוס' ג"כ על פי' רש"י ואין בזה שום התחדשות בפירושו של הרי"ף ולא נצטרך לישב טפי לפירוש של הרי"ף מלפרש"י מ"מ קבלתי ממ"ו חמי הגאון מהררי"ץ כ"ץ זצוק"ל שיש בכל קושיות הללו קצת ישוב' לפירושו של הרי"ף מה שאין כן לפרש"י והוא זה דהרי"ף ז"ל ס"ל דלפי שינוייא דרב זביד בין לר' יהודה ובין לר' חנינא וכן לרב פפא אליבא דר' יהודה דס"ל לר"ג דאפי' בעד שלא נשאת ונשאת מוכרת לכתחלה לא אתי ר"ג לא כב"ה ולא כב"ש משום דעד כאן לא אמרי ב"ש דמוכרת לכתחלה אלא דוקא במוכרת באירוסין קודם שנשאת אבל בנפלו לה עד שלא נשאת ונשאת ומוכרת לאחר נשואין אפי' ב"ש מודו דלא תמכור לכתחלה. וא"כ ליכא למפרש לדידהו דר"ג שביק ב"ה ועביד כב"ש דהא כב"ש נמי לא אתיא וע"כ מוכרחים אנו לומר דר"ג ידע שפי' דב"ש וב"ה פליגי בדבר זה אלא שהוא סברא דנפשיה קאמר שלא כדברי זה ולא כדברי זה ואין כ"כ מן התימא דבכמה משניות מצינו כן אבל לרב פפא דאמר דר' חנינא אליבא דר"ג ס"ל דעד שלא נשאת ונשא' לא תמכור לכתחלה ודייקינן מינה אלמא דעד שלא תנשא מוכרת אפילו לכתחלה דהיינו ממש כסברת ב"ש דס"ל דבמוכרת באירוסין מוכרת לכתחלה אבל לא לאחר שנשאת ולכן פריך עליו שפיר וכי שביק ב"ה ועביד כב"ש והוצרך לשנויא דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה וק"ל. ומעתה נתבאר הכל אלא שעדיין יש לדקדק בדברי הרי"ף הגם שלא נתעורר כ"ת על זה במכתבך שלפי לשון הרי"ף שכתב כאן בברייתא דר' יהודה שכתב וז"ל ת"ש דתניא א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל והארוסה אשתו וכו' עד אמר להן אף זו שנפלו לה משנתארסה לכתחלה לא תמכור וכו' מבואר בהדיא מדבריו שר"ג השיב דבנפלו לה משנתארסה לכתחלה לא תמכור ולעיל מזה כתב בבא ד' שאם נפלו לה נכסים כשהיא ארוסה ואח"כ ניסת קאמר ר"ג שאם מכרה ונתנה קיים ופירושו שר"ל שמוכרה לכתחלה וסברת ר"ג דמתני' הוא אליבא דר' יהודה וכן לקמן בסמוך מבואר בדבריו בהדיא דבין לרב זביד ובין לרב פפא אליבא דר' יהודה ס"ל לר"ג דאפי' בנפלו לה עד שלא נשאת ונשאת מוכרת לכתחלה וא"כ הוא סותר למה שכתב כאן בפירוש' דברייתא אלא שנ"ל שהגרסא הנכונה בדברי הרי"ף כאן בפירוש הברייתא כן צ"ל אלא אף זו שנפלו לה משנתארסה אם מכרה ונתנה קיים וכו' וכבר פי' הרי"ף לעיל מזה דכל היכא דקתני אם מכרה ונתנה הוי פירושו שמוכרת לכתחלה ובלאו הכי צ"ל שחילוף נוסחאות יש כאן דהא דברי הרי"ף שבכאן בפי' הבריי' אינו מכוון עם. פי' הבריי' זו שכתב בריש פ' זה תניא ר' יודא אומ' וכו' אין להאריך יותר שהרי לענין דינא אין נפקותא בכל פירושים הללו דהא כבר פסק הרי"ף בריש פרקין כרב ושמואל. וזולת זה אם יתחדשו אצליכם עוד שאלות בדינים והוראות הנני מוכן להשיב לכל שואל כי באלה חפצתי. נאם מאיר הצעיר וכו'

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה