מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן קלה
ב"ה ב' ויקהל שנת תרל"ו להרב וכו' מ' אפרים זלמן טאבור נ"י דומ"צ בק' זאבליטוב מכתב שאלתו הגיעני באחד שגירש את אשתו ואחר איזה שבועות בא לפניו עד אחד ואמר לפני מעכ"ת שבשעת כתיבת הגט או אחר הכתיבה קודם הנתינה בא לפניו המגרש וע"א ואמר לפניהם המגרש שמבטל הגט ולא יועיל כלל כי באונס נתן אותו והעד השני אומר שאמת הדבר שהי' שם עם העד הראשון אבל לא דברו מענין הגט כלל וגם המגרש מכחיש ואמר שלא ביטל כלל. וכאשר רצה המגרש לישא אשה אחרת מוחה בידו מעכ"ת ואמר לו שאם אמת הדבר שביטל את הגט אסור לו לישא שנית והשיב המגרש הלא אני יודע האמת שלא בטלתי כלל ונשא אשה ועתה קרוב לשתי שנים המגורשת רוצית להנשא וביקש מעכ"ת ממני דעתי העני' בזה:
הנה לפי מה דמבואר בסי' קמ"א סעיף מ' בהג"ה בעינן דוקא שיבטל בפני שנים ואם ביטל בפני אחד אינו כלום וכן נראה מדברי הריב"ש שהביאו ב"י שם ס"ס קמ"א דלאו דוקא בביטול השליחו' בעינן בפני שנים כמבואר בגמ' להדיא אלא אף בביטל הגט גם כן בעינן לפני שנים אלא דמהני זה שלא בפנ' זה אבל אם ביטל בפני ע"א הגט כשר. אמנם בנ"ד שהעד אומר שביטל בפניו ובפני עוד אחד וחבירו מכחישו דבר זה תלוי במחלוקת הרמב"ן והרא"ש שהרמב"ן הי' מקובל מרבותיו דכל שאומר דבר בשם אחר והראשון מכחישו שהראשון נאמן ומש"ה באומרת האשה פלוני חכם תיקן לי את הכרי והחכם מכחישה החכם נאמן ואף להפסידה כתובתה. אבל הרשב"א והרא"ש נראה דס"ל דהוי כע"א המוכחש מע"א ומש"ה לענין ממון אין הראשון נאמן להפסידה כתובתה רק לענין איסור נאמן ועיין בב"י ביו"ד סי' קפ"ו ובש"ע אהע"ז סי' קט"ו ס"א ובב"ש שם סק"ד ועיין בב"ש סי' מ"ב ס"ק ז' שהביא בשם התה"ד דאם א' אמר שנתקדשה בפניו ובפני פלוני ואותו פלוני מכחישו דזה תלוי במחלוקת הרמב"ן והרא"ש הנ"ל וזה דמי ממש לנ"ד. עוד יש מקום לומר בנ"ד לפי מה שכ' המחבר סי' ל"ד סעי' כ"ז שהנשבע להכחיש העד העד ואותו שנשבע עליו מצטרפין להעיד עליו ולפוסלו והטעם מאחר שמעכשיו אין הבע"ד נוגע בעדות תו יש עליו תורת עד ומצטרף עם השני. אם כן גם בנ"ד אף אם נאמר בתחילה כשהכחיש את העד ואמר שלא ביטל את הגט הי' נוגע בעדות כדי שיתירו לו לישא אחרת מכל מקום עכשיו שכבר נשא תו אינו נוגע כלל דאף אם יתברר בעדים שביטל הגט מ"מ אין אשתו השני' נאסרת עליו וכופין אשתו הראשונ' לקבל גט מחדש כמבואר סי' קי"ט סעיף ה' דאם נמצא פסול בגט יכול אח"כ לגרשה בע"כ ואם כן מאחר דאין הבעל נוגע בעדות מעכשיו מצטרף עם השני להכחיש את העד שאומר שביטל הגט והוי כחד לגבי תרי כנלע"ד נכון. ואם כן מאחר דאיכא כמה ספיקי בזה דהרי מה שאמר העד בשם הבעל דהגט הי' באונס לזה שפיר מועיל ביטול מודעות שנוהגין עכשיו קודם הנתינה כמבואר בסי' קל"ד ובמה שאמר העד בשם הבעל שמבטל הגט הרי דעת הרבה פוסקים דגוף הגט א"א לבטל כלל דלא אתי דבור ומבטל מעשה ושמא הלכה כהרמב"ן וסיעתו דאם א' אומר בשם פלוני והראשון מכחישו הראשון נאמן כשנים אף לענין ממון וכן הביאו הב"ש סי' קט"ו בשם הרמב"ם וסמ"ג. וגם לדעת הרשב"א והרא"ש החולקים על הרמב"ן עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא והוי כע"א המוכחש מפי ע"א ועיין בח"מ סי' מ"ז ס"ק י"ז. ואף דבחזקת א"א אין להתיר מטעם ס"ס מכל מקום היכא דאיכא שלשה ספיקו' מועיל גם נגד החזקה כמ"ש הש"ך יו"ד סי' ק"י וגם בלא"ה מאחר שהכריע ביש"ש ריש פ"ד דגיטין דאף אם ביטל גוף הגט ואחר כך גירש בו אם נישאת לא תצא א"כ בכה"ג תו ליכא חזקת א"א כמ"ש הפוסקים לענין משאיל"ס. גם מ"ש כת"ר דבנ"ד שכבר נשא הבעל אשה הוי כיצא הדבר בהיתר ודמי למאי דאמרינן ביו"ד סי' ח"י לענין נאבד הסכין ונמצא פגום דמותר משום דהוי כמוחזקת היתר זו סברא נכונה. ומכ"ש לפי מ"ש לעיל דעכשיו אין הבעל נוגע מצטרף עם העד השני להכחישו והוי כחד לגבי תרי. מכל הלין טעמי נלע"ד דהאשה הזאת מותרת להנשא לשוק ונכון הדבר שמעכ"ת יקרא. את המגרש שיעיד לפניו שלא ביטל את הגט ועיין בסמ"ע סי' ל"ד ס"ק ס"ו ואחר כך תנשא האשה לכל גבר דתצביין וה' הטוב ינחני בנתיב האמת ויראיני מתורתו נפלאות:
דברי ידידו