אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן פג

סימן פב

יצו ד' את הברכה לכבוד ידידי הרב החריף המופלג בתורה וביראת ד' טהורה יקר רוח איש תבונה קנה חכמה קנה בינה כש"ת מוה' מנחם מענדיל לאשטשיווער נ"י מק"ק ליפאטין יע"א:

מכתב שאלתו הגיעני. אם האשה מותרת לצאת בשבת במנפח שקורין פעחער וחוגרת אותו כעין חגורה והפעחער הוא תלוי מן הצד ולפעמים היא נושאת אותו בידה היכא דליכא עירוב. ומעכ"ת עורר בזה דאף אם נאמר דהפעחער תכשיט הוא לה מ"מ נושאת אות' ביד' יש לאסור כמ"ש המג"א סי' ש"א ס"ק כ"ט דגם תכשיט אסור אם נושא ביד וגם אם חוגרת בו יש לאסור משום מראית העין דנראה כאילו הוא נושא ביד ודמי לאפסר שצריך שלא יצא ראש החבל מתחת ידו טפח משום דלא מתחזיא שהוא מאפסר הבהמה ע"ש:

הנה ראש דבריו אמת דלא התירו בתכשיט רק דרך מלבוש ולא כשנושאו ביד כמ"ש המג"א סי' ש"א ס"ק כ"ט. אבל מ"ש מעכ"ת דאף כשחוגרת בו יש לאסור משום מראית העין ומדמי לה לאפסר ומשום דנראה כאילו נושא ביד. לפע"ד יש לדון בזה דשם באפסר אם אינו קשור בצוואר הבהמה ונישא ביד האדם הוצאה גמורה הוא וחייב חטאת על הוצאה כזו ומש"ה גם אם נמשכת הבהמ' בו אם נראה כאילו הוא נישא ביד האדם אסור כמבואר בסי' ש"ה סעיף ט"ז משא"כ כאן דהוא תכשיט ואף אם נישא ממש ביד האדם אין איסור רק מדרבנן כמ"ש המג"א סי' ש"א שם דלא דמי למ"ש בגמ' גבי תכשיט דלמא שלפא ומחויא דמשמע דאם נושא ביד אסור מה"ת דהתם אינו עשוי לתכשיט רק כשהיא לבושה בו. ואם נושאת את התכשיט בידה אינו תכשיט כלל והוי משוי וחייבת חטאת. משא"כ בנ"ד דהתכשיט הוא אצלה לישא פעכיר ומש"ה גם אם נושאת אותו התכשיט בידה אינו אסור רק מדרבנן כמ"ש המג"א שם וא"כ כשהוא חוגרת בו מנ"ל למעכ"ת דגזרינן בזה משום מראית העין דילמא יהי' נראה כאילו נושאת ביד והרי הרמ"א ביורה דעה סימן פ"ז סעיף ג' התיר לבשל בשר עוף בחלב שקדים ולא חיישי' למראית העין בזה משום דבשר עוף בחלב דרבנן ועי' בש"ך שם ס"ק ו'. אמנם מה שכתב מעכ"ת דיש לאסור מטעם אהל יש לו מקום וזה תלוי במחלוקת הראשונים בביאור דברי הגמרא האי סיאנא שרי ולפי דברי הט"ז סי' שט"ו ס"ק י"א היכא דעיקרו נעשה לצל אסור אפילו בלא מחיצות. ולפי דברי הב"ח והמהרי"ל שהביא המג"א בסי' ש"א ס"ק י"א יש להקל קצת. וגם יש לומר דהפעחיר הזה אין עיקרו לצל רק להניף על האדם הרוח ובכה"ג מותר לכ"ע היכא דליכא מחיצות. ולכן נלפע"ד דאם חוגרת אותו והולכת דרך מלבוש מותר אבל לישא את הפעכיר בידיה בלא עירוב פשיטא דאסור וכמ"ש המג"א דגם תכשיט אסור לישא ביד וגם בלא"ה יש לאסור כיון דיש בו תשמיש ג"כ כמו לצל או להניף הרוח א"כ הוי עשוי לתכשיט וגם לתשמיש ואסור לדיעה הראשונה בסי' ש"א סעיף י"א כנלפענ"ד.

דפרי ידידו דוש"ת בלוניא:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה