אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן קמח

סימן קמז

ב"ה יום ד' כ"ב אדר תרל"ו לפ"ק לבוב:

אורך ימים ושנות חיים ושלום לכבוד ידיד ה' וידיד כל בית ישראל הרב ה"ג הצדיק החסיד והעניו יראתו על פניו תפארת ישראל קדוש וטהור אור בהיר כקש"ת מוה' העניך ני' האבד"ק אלעסק יע"א:

מכתב קדשו הגיעני. בדבר השידוך אשר עשה ועתה יצא החתן לתרבות רעה ויצא עליו קלא דל"פ על מעשים מכוערים ר"ל ורוע מעללים נותן עורף לדברי התורה והמצות ונסע לע"מ וויען וכתב שם מכתב לכבוד קדשו שהוא אינו רוצה בשום אופן בהשידוך ואם אביו ואמו יכריחו אותו לישא אותה יגרש אותה תיכף אחר הנשואין. וביקש מעכתה"ק להודיעו חוות דעתי העני' ע"פ דתה"ק אם רשאי לעשות שידוך אחר. וכבר יצא הדבר בהיתר מאת ידידינו הגאון החסיד האבד"ק זלאטשוב. והנה בענין הקנס המגיע מצד העובר חלילה לי להורות בזה בלתי שמוע טענת שני הצדדים כי הוא דבר שבממון ואין הדיין רשאי לשמוע דברי צד אחד. אמנם מצד החרם והת"כ הנעשה בעת התנאים שזה הוא הוראה בענין איסור והיתר ובזה הרשות נתונה להורות לכל שואל. וכ"כ הגאון בעל נודע ביהודה מהד"ק חיו"ד סי' ס"ח בתחלת התשובה. ובנ"ד גוף הדין מפורש בש"ע אהע"ז סי' נ' סעיף ה' דאם קלקל המשודך מעשיו יכולה המשודכת לחזור בה ופטורה מהקנין ומהשבועה. ועי' בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קי"ז דא"צ לברר זה בעדים שקלקל המשודך מעשיו רק אם איכא קלא דל"פ וליכא אויבים דאפקוה לקלא יכולה לטעון מאיס עלי מחמת קלא בישא שיצא עליו. ומבואר הדבר להדיא ביו"ד סי' רכ"ח סעיף כ' בהג"ה דאם האשה נותנת אמתלא טובה לדברי' מתירין לה החרם והשבועה. ועי' בנודע ביהודה מהד"ק חיו"ד סי' ס"ט בסוף התשובה שכתב דאם המשודך הוא מקולקל בשחוק הוא אומדנא דמוכח שלא היתה נשתדכת ע"מ כן והיינו ממש נ"ד. עוד נלפענ"ד בזה דאפילו אם נתפוס כמשמעות לשון הרמ"א ביו"ד סי' רכ"ח סעיף מ"ג שכתב דאם בא לב"ד בעודו בקלקולו אפילו התרה א"צ דהא אי אפשר שתנשא למומר ע"ש. והיינו משום דביאת מומר אסורה מלבד דהנו"ב שם חולק ע"ז ומפרש דברי מהר"ם שבמרדכי באופן אחר. אלא דגם לדעת הרמ"א בשם מהר"ם מותר בנ"ד לעשות שידוך אחר מאחר שכתב החתן אגרת שאין רצונו בהכלה ואם ישא אותה יגרשנה אחר הנשואין א"כ אסורה הוא להבעל לו שהרי הוא גרושת הלב ובני' פגומים מבני תשע מדות א"כ הרי זה ממש דומה לדין הרמ"א דאי אפשר להנשא לו וא"כ אפילו התרה א"צ ואין כאן איסור לכל הדיעות. וגם הרי החתן מחל את השידוך ומבואר בסי' רכ"ח סעיף ל"ז ובש"ך שם ס"ק צ"א דאם אמר שנשבע ע"ד שחבירו יסכים ע"ז אם אין חבירו מסכים לא הוי שבועה כלל. וא"כ בשידוכין ע"כ א"א לקיים השבועה בלתי הסכמת הצד השני. מכל הלין טעמי הדבר פשוט דהרשות ביד אבי הכלה לעשות שידוך אחר ולענין קנס יקוב הדין את ההר ואין זה מעכב על צד הכלה מלעשות שידוך אחר. ולא הוצרכתי להאריך בדבר פשוט כזה זולת כי ידעתי את הדרת קדושתו ויראתו הגדולה לכן בררתי הדברים כשמלה בס"ד. דברי ידידו:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה