אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן קכח

סימן קכז

ב"ה יום ד' ער"ח שבט תרמ"ט לפ"ק לבוב:

ברכת שמים מעל לכבוד ידיד נפשי ולבי הרב המאוה"ג החריף ובקי. משנתו קב ונקי. ידין ויורה כדת של תורה. קנה חכמה קנה בינה. כש"ת מוה' יהודה כ"ץ ני' מו"צ דק' סאניק יע"א:

מכתב שאלתו הגיעני. התענגתי מאוד בפלפולו הנעים אשר פלפל בחכמה בדבר הבר אווזות הבאים מחדש המשונים קצת בגדלן וארוכת צוארן. ומעכת"ה הביא דברי הגמ' ב"ק דף נ"ה ע"א דאמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זב"ז מ"ט אילימא משום דהאי ארוך קועי' והאי זוטר קועי' אלא מעתה וכו' מבואר מזה דשינוי אריכת הצוואר אין בזה חשש מין אחר אדרבה משמע דהוי מין אחד טהור דאל"כ בלא"ה הוי כלאים טמא וטהור עכ"ל. הנה מה דשניהם טהורים אין ראי' כלל דאפשר שהי' להם מסורת על שניהם דהם טהורים. אבל מ"מ יש להוכיח מגמ' הנ"ל דאף דהאי אריך קועי' והאי זוטר מ"מ הם מין אחד וא"כ גם בנ"ד האווזות החדשות עם אווזות שלנו הם מין אחד אף דהם משונות בגדלן. וא"כ יש להתירם ע"י מסורת מאווזות שלנו. הן אמת דמדברי התוס' ב"ק דף פ' ע"א ד"ה דקטיני יש להוכיח להיפוך שכתבו דמש"ה מספקא להו לב"ש בחולדות הסנאים אם מין חי' או מין שרץ משום דחולדה דקרא שהוא שרץ רגלי' קצרות וחולדות הסנאים רגלי' גבוהים ודקים עיי"ש. הרי דבשביל שינוי רגלים יש לספק שמא הוא מין אחר ולת"ק פ"א דכלאים משנה ה' דפליג על ר"ש פשיטא לי' דהוי מין אחר בשביל שינוי הרגלים ומש"ה ס"ל לת"ק דחולדת הסנאים הוא מין חי'. ולכאורה דברי התוס' סותרים לדברי הגמ' ב"ק דנ"ה שהביא מעכת"ה. והנלע"ד בזה דהנה ברש"י פסחים דף כ"ד ע"ב ד"ה צרעה כתב דלשון שרץ מורה שהוא רוחש ומנענע ואינו נראה ואין בהמה וחי' הגבוהים מן הארץ בכלל שרץ ע"ש ואף שהתוס' שם חולקים על רש"י היינו משום דהוכיחו מן גמ' סנהדרין דגם לשון רומש מורה על דבר הנד ואינו נראה. אבל גם התוס' מודו לזה דשרץ היינו דבר שאין הילוכו ניכר מחמת קטנו וגם בלא"ה דברי התוס' שם תמוהים דהא דדרשינן בסנהדרין דנ"ט ובכל חי' הרומשת זה הנחש הוא קודם שנתקלל הנחש והי' הולך על רגליו ומש"ה נקרא רומש ועי' ברש"י שם ד"ה ובכל וצע"ג על התוס' פסחים שם. אבל עכ"פ כבר כתבתי דרש"י ותוס' לא פליגי בזה דשרץ הוא שרגליו קצרים ואין ריחושו נראה ומש"ה כיון דבקרא כתיב וזה לכם הטמא בשרץ השורץ החלד וגו' וכיון דקריא רחמנא לחלד שרץ דהיינו שרגליו קצרים כפירש"י בפסחים מש"ה פליגי תנאי בחולדת הסנאים אם הוא מין חי' דכיון שרגליו גבוהים אינו בכלל חלד דקרא הנקרא שרץ וכמ"ש משא"כ בשאר בע"ח שאין לדון עליו משום שרץ שפיר י"ל דגדול וקטן מין אחד הוא כדאמרי' בגמ' ב"ק דנ"ה וזה נכון בס"ד:

אמנם גם אם נאמר דשינוי ברגלים או בצוואר הוי שינוי לענין זה וכעין שמצינו בחגבים בראשן ארוך אף שיש לו כל ס"ט מ"מ הוא טמא לחד מ"ד עי' חולין דס"ז ע"א. מ"מ נלע"ד דזה דווקא אם אין בגופו שינוי ורק אחד מאבריו כמו ראשו או רגלו וכדומה הוא גדול יותר מכפי ערך גופו או קטן יותר מערך גופו בזה יש מקום לומר דזה מקרי שינוי והוי מין אחר משא"כ אם כל גופו ואבריו גדולים או קטנים מהני שלנו זה לא הוי שינוי כלל וכמעט כל הנבראים שבעולם המה משתנים בגדלן וקטנן לפי המדינה והאקלים אשר נולדו שמה ומ"מ מין אחד הוא וכעין זה מצאנו בגמ' בכורות דמ"ד ע"א דאם גופו גדול או קטן מאיבריו הוי אינו שוה בזרעו של אהרן ופסול לעבודה אבל אם הגוף וגם האיברים משונים בגדלן כשר לכהונה אם אינם גדולים בהפלגה עי' בכורות שם דמ"ה ע"ב ועי' בר"ן ס"פ אלו טריפות גבי שכן ונדמה שכתב דהאישטורני"ל הוא עוף טהור שהרי אין פרצופו דומה לעורב לפי שהוא קטן ע"ש. כוונתו לפענ"ד דפרצופו הוא קטן ומ"ש הר"ן לפי שהוא קטן קאי על פרצופו האמור למעלה אבל אם כל גופו הוא קטן או גדול אין זה שינוי כלל כמ"ש וכדמשמע בגמ' בכורות שהבאתי דזה מקרי שוה בזרעו של אהרן לענין אדם וה"ה לענין בהמה וחי' ועוף. ועי' בתוס' זבחים דף קי"ג ע"ב ד"ה אורזילא שכתבו דגבי ראם א"א לומר שיש במין אחד גדולים וקטנים דא"כ מה פריך בגמ' שם רומא היכי קם דלמא נח הכניס קטן בתיבה אבל בשאר מינים שפיר יש לומר דיש במין א' קטן וגדול ומש"ה לא פריך ארי' דבי עלאי היכי קם משום דהי' יכול להכניס קטנים ע"ש הרי להדיא דאף דנח הכניס קטנים מ"מ הולידו במינן גדולים והוא מטעם שכתבתי דהיכא כל הגוף עם האיברים הם גדולים שפיר הם מין אחד עם הקטנים. וא"כ שפיר י"ל בנ"ד דהאווזות החדשים הגדולים הם מין אחד עם אותן שלנו ונתרים במסורת אחד ואין זה דומה למ"ש הצ"צ סי' כ"ט לענין אווזות הבר דהתם הי' השינוי רק בצואר ורגל משא"כ בנ"ד דהשינוי הוא בכל הגוף וכמ"ש לעיל טעם החילוק בזה. וגם הי' שם שינוי בביצים והי' לו קצת קבלה לאיסור ובאמת גם באווזות הבר מתירין הרבה פוסקים כמבואר באחרונים. ומ"ש מעכת"ה להקשות על הכו"פ בקונטרס פני נשר שכתב דאווזא יש לה ב' סימני טהרה דהא אין לו זפק. גם אנכי הקשיתי כן והוספתי עוד להקשות מהא שכתב בפרמ"ג במ"ז סי' מ"ט סק"א דאווז קרקבנו נקלף בסכין והרי בגמ' חולין דף ס"ב ע"ב אמרינן דבעינן דוקא שיהי' נקלף ביד ולא בסכין וכן הוא בש"ע סי' פ"ה ס"א. וא"כ חסר עוד סי' טהרה. ולדינא נלענ"ד דכל בעל נפש יחוש לעצמו וגם אנכי צויתי בביתי מבלי לקנות אותם. ומ"מ המיקל בזה יש לו על מה לסמוך מאחר דמדברי הרא"ש ורי"ו מבואר דאווז יש לו ג' ס"ט וכ"כ האחרונים אין להרהר אחר דבריהם. וגם מ"ש לעיל דנ"ד לא מיקרי שינוי יש לו פנים בהלכה בס"ד. וגם בעירנו פה נוהגין בהם היתר. יסלח נא מעכת"ה על איחור תשובתי כי טרדותי רבו מאוד והייתי מוכרח להפסיק הרבה פעמים להשיב תשובות נחוצות. דברי ידידו הדוש"ת בלב ונפש:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה