אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן קח

סימן קז

ב"ה יום א' כ"ז תמוז תרל"ז לפ"ק לבוב:

שלום וברכה וכל טוב לכבוד ידידי הרב החריף המופלג בתורה ויראה בהר ד' יראה יקר רוח איש תבונה כש"ת מוה' מנחם מענדיל ני':

מכתב שאלתי הגיעני. בסופר שטעה וכתב אלהכם והי' לו לכתוב אלהיהם. יסלח נא מע"כ לעיין בשו"ת חתם סופר סי' ר"ס בסוף התשובה שהתיר לקלוף בכי ה"ג אותיות כ"ם ולכתוב במקומו יה"ם ע"ש. ודבריו מסתברין וכל שכן בנ"ד דעדיף טפי שחיסר היו"ד דאף לסברת החולקים על הגאון בעל בני יונה ודעתם שאף אם הנטפל לשם נכתב בטעות ג"כ קדשו השם היינו דוקא אם לא דילג היו"ד וכתב כ"ם במקום ה"ם או להיפך אבל אם דילג גם היו"ד לכ"ע אותיות כ"ס לא נתקדשו. דהנה סברת הגאון בעל בני יונה שאם נכתב הטפל בפסול לא נתקדש משום דדמי למזבח שאינו מקדש אלא הראוי לו והוי כמו המקדיש פסולים למזבח ע"ש. וטעם החולקים עליו נראה לפענ"ד שהוא משום דאמרינן בזבחים דף פ"ד ע"ב דאם יש לו הכשר במקום אחר המזבח מקדשו ולהכי אמרי' התם לן בדם כשר שהרי לן באימורין כשר וכו' טמא הואיל והותר לעבודת צבור ע"ש כל הסוגיא. ומש"ה ס"ל שאף אם כתב כ"ם במקום ה"ס אע"ג דאותיות הללו אינם ראויים כאן לשם זה מ"מ קדשו השם הואיל וראוי במקום אחר במקום שצריך לכתוב אלהיכם. וילפינן שפיר מהכשירו בכך כדאמרי' שם בגמ' ובכה"ג גם המזבח מקדש פסולים הואיל וראוי במקום אחר כן נ"ל להסביר טעמם של הסוברים שגם אם נכתב הנטפל בטעות ג"כ קדשו השם. ומעתה בנדון שלפנינו שדילג גם היו"ד ובכה"ג אותיות כ"ם בשום מקום אינם ראויין להטפל אחר שם אל"ה. והיכא שאינו ראוי במקום אחר אין השם מקדשו כמו שאין המזבח מקדש בכה"ג היכא שאין לו הכשר במקום אחר. ולכן אין כאן לדעתי החשש של הגאון הנו"ב מהד"ק סי' ע"ו שאוסר לקלוף את הטפל לשם משום שמפקיעו מקדושתו שאם יקלפנו לא יהי' עוד נטפל לשם ע"ש שלפי מ"ש אין על הנטפל שום קדושה בנ"ד ואין כאן הפקעה מקדושה כלל:

עוד יש לומר בזה לפמ"ש התוס' בזבחים דף הנ"ל ד"ה הג"ה דמשום הכי לא ילפינן דדם שלן בשקיעת החמה לא ירד מאימורין שאין נפסלין רק בעמוד השחר ולא בשקיעת החמה וכ"ת משום דאכתי לא ידעינן בדם שנפסל בעמוד השחר דלא ירד שהרי לא מצינו פסול בדם בעמוד השחר ע"ש היטב. מדבריהם הקדושים למדנו דאף שכבר ידענו שדם שנפסל בשקיעת חמה לא ירד מ"מ אם נפסל אח"כ עוד בעמוד השחר לא ידענו שלא ירד מאחר דאיכא תרי פסולים אי לאו שלא מצינו כלל פסול דם בעמוד השחר. ומעתה בנ"ד גם אם נאמר שאם נכתבו הנטפלים בטעות ג"כ קדשו השם וכדברי החולקים על סברת בעל בני יונה מ"מ בנ"ד דאיכא תרי פסולים שדילג היו"ד וכתב כ"ם במקום ה"ם לכ"ע לא נתקדש וכסברת התוס' הנז"ל משום דכאן לא שייך לומר כמ"ש התוס' דלא מצינו פסול דם בעה"ש שהרי איכא בשם זה שני פסולים וגם לפי תירוץ השני של התוס' שם שאין חילוק בין פסול אחד לשני פסולים מ"מ לא דמי לנ"ד דהתם כיון שכבר נפסל מאי איכפת לן אם נתוסף אח"כ עוד פסול. וגם י"ל דהפסול הב' אינו חל כלל מאחר שכבר נפסל משא"כ בנ"ד דבשעה שכתב הכ"ף נפסל הנטפל משום שני טעמים משום שדילג היו"ד ומשום שהי' לו לכתוב ה' וכיון שנפסל מחמת שני טעמים לד"ה לא קדשו השם ודו"ק. והגם שהט"ז בסי' רע"ו ס"ק ז' בדרך השני כתב שנתקדשו אותיות נ"ו אע"פ שדילג היו"ד התם אותיות נ"ו נכתבו כדין אם לא היה מדלג היו"ד ונטפלו להשם כדין. וגם בזה חלקו עליו האחרונים. משא"כ בנ"ד שדילג היו"ד וגם כתב כ"ם במקום ה"ם לכ"ע מותר לקולפו. ומאחר שקדושת הנטפלין לשם הוא רק מדרבנן כמ"ש רוב המחברים נראה לפענ"ד לסמוך ע"ז לקלוף ע"י אומן אותיות כ"ם ויזהר שלא יקרע את הנקלף באמצע ויכתוב במקומו יה"ם. וד' יאיר עינינו במאור תורתו יטע בלבינו אהבתו ויראתו. כעתירת ידידו:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה