אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן סא

סימן ס

ב"ה יום ג ג' כסלו תרל"ג לפ"ק לבוב. שלום וברכה וכל טוב לכבוד ש"ב וידידי הרב הג' החריף ובקי המפורסים ערוגת הבושם ירא ד' מרבים צח השכל ונקי הרעיון כש"ת מוה' יונה

אשכנזי נ"י אבד"ק סניאטין יע"א:

מכתב יקרתו הגיעני והתענגתי להתבשר משלומו כי טוב. אמנם לאשר בימים האלה יצאתי מדירה לדירה ברב הטרדה נאבד מכתבו. רק השאלה הראשונה אנכי זוכר. במחט שנמצא בקורקבן ואינו ניכר שום רושם ושביל וקורט דם לא לצד פנים ולא לצד חוץ רק המחט נמצא קרוב יותר לצד חוץ. והביא מעכ"ת בשם ספר תולדות יצחק שהחמיר בזה אף בהפסד מרובה ומשום דאזלינן בתר קורבא וכיון שקרוב לצד חוץ יש לחוש שבא המחט מן חלל הגוף וכבר ניקב הושט או הדקין. גם הביא מעכ"ת בשם שו"ת מעיל צדקה סי' י"ג שהכשיר בזה וביקש לידע דעתי העניה.

הנה זה הספר תולדת יצחק לא ראיתי מעולם אבל תמה אנכי איך אפשר לומר כן שהרי בהמסס ובית הכוסות שניקבו מעבר אל עבר והמחט לפנינו וליכא קורט דם כשר ומשום דכיון דאיכא מידי למיסרך אם איתא דניקב קודם שחיטה הי' דם סריך ואמאי הא ניהו שניקב ההמסס אחר שחיטה מ"מ ע"כ קודם שחיטה הי' קרוב לצד חוץ שהרי בדבר עב לא תלינן שניקב אחר שחיטה כמ"ש הט"ז ס"ק י"ז בשם הד"מ וגם הב"ח והש"ך סי' מ"ט לא נחלקו על הד"מ רק משום דתולין שניקב רובו קודם ונשאר עור דק שניקב לאחר שחיטה ומש"ה כשר אבל בזה אין חולק שבדבר עב לא תלינן שניקב אחר שחיטה וא"כ הא דתלינן בהמסס וביהכ"ס ע"כ צ"ל שהי' מקודם שחיטה סמוך לעור ואותו עור הדק תלינן דודאי ניקב לאח"ש מדליכא קורט דם. ולדברי ס' תולדת יצחק הנז' כבר הי' טרפה בשעה שהי' מחיים סמוך לעור משום דחיישי' שבא מצד חוץ ואף שלא הי' קורט דם מבחוץ הי' טרפה כיון דאז לא הוה מידי למיסרך כמבואר בגמ' ובשביל שחזר וניקב לאח"ש לא חזר להכשירו. ועוד שהרי לדעת הרמב"ם והרשב"א שהביאו הט"ז והש"ך בסי' מ"א בנמצא מחט בכבד אם קופא לצד חלל הגוף כשר משום שודאי נכנס דרך הקנה וכיון שנכנס דרך הקופא לא ניקבו הסמפונית ע"ש והרי אם הקופא יוצא לחוץ אין לך קרוב לצד חוץ יותר מזה ולסברת ס' תולדת יצחק הי' לנו לחוש שבא טז דרך חלל הגוף משום דאזלינן בתר קורבא ובודאי ניקבו הושט והדקין. ואף לדעת רש"י ורוב הפוסקים דמטרפי בהא משום דלשיטתם אזלי דרוב הנבלעים דרך הושט וא"א לבוא המחט אל הכבד כי אם דרך הושט רק דבקופא לגאו כיון שא"א לנקוב דרך הקופא ע"כ בא דרך הקנה משא"כ בהמסס וביה"כ וקורקבן דאפשר לבוא דרך פנים מצד הושט דרך בליעת המאכל לא חיישינן שבא דרך החוץ ועכ"פ בהפ"מ כשר וכהכרעת הרמ"א בסי' מ"ח סעי' י"א. על כן נלפענ"ד העיקר כמ"ש המעיל צדקה שם שכאן אין לחוש בתר קורבא משום שרוב בהמות כשרות הן וגם ע"פ רוב בא המחט כדרכו דרך בליעתו ורובא עדיפא מקורבא. דברי ידידו:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה