אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן נו

סימן נה

ב"ה יום ה' ט"ז אדר תר"ל לפ"ק לבוב. שלום וברכה וכ"ט לכבוד ש"ב ידיד נפשי הרב המאוה"ג החריף הבקי המפורסים לתהלה מאוד נעלה שושילתא דיחוסא רם וגבוה ונשא. כש"ת מוה' מאיר לאנדא נ"י אבד"ק בורשטין יע"א.

מכתב יקרתו בצרוף הסך ט"ו רייניש מעות ארץ הקדושה הגיעני. וכאשר אשיג הקבלות מערי הקודש אשלחם אליו בל"נ. ואת אשר נתעורר מעכ"ת בדברי הלב"ש בלקוטי דינים הל' שחיטה שהורה להתיר לשחוט עגל תוך שמנה ימים משום הפסד החלב מטעם ממנ"פ שאם הוא נפל א"כ גם עתה הוא טרפה א"כ לא חשיב עושה סחורה בנבלות וטרפות משום דהוי נזדמנו ואם אינו נפל א"כ גם אחר שחיטתו יהא כשר אבל לנוחרו אסור משום דלמא כשר ומנבלו בידים. וע"ז כתב מעכ"ת שבשו"ת נו"ב תנינא חיו"ד סי' י"ג מבואר דעדיף טפי לנוחרו מלשוחטו דבשחיטה איכא חשש תקלה שמא יבא לאוכלו. ולזה כתב הרמ"א בסי' כ"ג ובסי' נ"ז בספק טרפה שמוכרו לנכרי ימיתנו קודם כדי שלא ימכרנו הנכרי לישראל ואמאי לא כתב לשוחטו וע"כ משום דבשחיטה איכא חשש תקלה. ולפענ"ד נראה לחלק דהנה בשו"ת נו"ב שם בסי' י' כתב דאיסור בל תשחית הוא רק בדבר שיכול האדם ליהנות ממנו לא ישחית ויפסיד אותה ההנאה אבל דבר שאין בו הפסד לשום אדם לא שייך בי' בל תשחית. והנה בש"ס חולין דף ז' ע"ב אמרי' קטילנא להו איכא בל תשחית ע"ש א"כ מבואר שבהורג בהמה בידים איכא איסור בל תשחית. והא שהתיר הרמ"א להמית ספק טרפה הוא דכיון שגם עתה קודם שהמית אינו ראוי לאכילה מחמת ספק טרפה ובדבר שאינו ראוי ל"ש בל תשחית כמ"ש הנו"ב. ואי משום שראוי למוכרו לנכרי הרי גם אחר שימיתנו יוכל למוכרו לנכרי א"כ איננו מפסיד שום הנאה במה שממית את הבהמה ולא עבר על ב"ת ומש"ה טפי עדיף להמיתו מלשוחטו דבשחיטה איכא חשש תקלה משא"כ בממית ליכא איסורא כלל וכמ"ש. אבל בעגל קודם שמונה ימים שראוי לאכילה אם ימתין עד סוף ח' ואיכא איסור ב"ת אם ימיתנו בידים יפה כתב הלב"ש דעדיף טפי לשוחטו מלנוחרו. דאיסור בל תשחית חמיר טפי מחשש תקלה ויש לו שורש מה"ת וגם הרבה פוסקים סוברים דלא חיישי' לתקלה. ובזה י"ל שגם בנולד בודאי לשמונה חדשים מ"מ כיון שיהא ראוי לאכילה כשישהה שלשים יום או לכשיגדל קצת כמ"ש אא"ז התב"ש ז"ל ס"ס ט"ו א"כ איכא בנחירה איסור ב"ת כיון שמקודם הי' מקום להתירו באכילה. משא"כ בספק טרפה שגם עכשיו אינו ראוי לאכילת ישראל וכמ"ש. ואין לומר דגם בספק טרפה אפשר להאכילו לישראל ע"י שיהוי י"ב חדשים. זה אינו שהרי אסור להשהותו מחמת חשש תקלה כמבואר בסי' נ"ז. משא"כ בספק נפל דפשיטא שמותר להשהותו א"כ איכ' בנחירה איסור בל תשחית ומש"ה עדיף לשוחטו וכמ"ש. ולרב הטרדה לא אוכל להאריך. דברי ידידו וש"ב הדוש"ת:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה