מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן נ
שלום וברכה לכבוד הרב המופלג החריף ושנון מופלג בתורה ויראה כש"ת מ' רפאל האמער נ"י:
מכתבו הגיעני ע"ד שאלתו באחד ששחט ט"ז אוזות וחתך מהם כל האגפים ומלח כל הל"ב אגפים ביחד ואחר מליחתו לקח מן התערובת חמשה אגפים ובשלם בקדרה ואח"כ נודע ששתי אוזות היו ודאי טרפות. הנה לפענ"ד נראה פשוט דאגפים של אין הוי חהר"ל כמו רגלי אוז המבואר בסי' ק"א סעי' ג' בהג"ה ואין שום חלוק בין רגלים לאגפים בזה. ומ"מ החמשה אגפים שלקח מן התערובת ובשלם יש להתיר מאחר שלקח קודם שנודע התערובת ואמרי' כל דפריש מרובא קא פריש כמבואר בסי' ק"י סעי' ה' ואין בהם איסור רק במה שקבלו טעם מהאיסור בשעת מליחה ובהפס"מ ל"א במליחה חנ"נ כמ"ש הש"ך בסי' צ"ב ס"ק ט"ז דגם בשמן לא נ"נ במליחה וא"צ ששים רק כנגד הבליעה דהיינו לפי חשבון. ועי' בט"ז סי' צ"ב ס"ק כ"ד. ובנ"ד הוי חלק שמינית כיון שהיו ד' טרפות נגד כ"ח כשרות ובודאי הי' ס' בקדרה המחזקת שני קווארט נגד חלק שמינית מהאגפים א"כ הרוטב ודאי מותר אמנם אותן החמשה אגפים שנאסרו כבר בשעת מליחתן עם הטרפות א"כ ניהו דל"א במליחה חנ"נ מ"מ הם עצמם כבר נאסרו מחמת הטעם וקי"ל אפשר לסוחטו אסור וכן כתב בשפ"ד סי' צ"ב ס"ק כ"ד. אמנם הגאון הנו"ב מהד"ק חיו"ד סי' כ' יצא לדון בדבר החדש. שכתב דחתיכת היתר שבלעה מב"מ איסור ע"י מליחה ואח"כ נתבשלה חתיכת ההיתר בקדרה ויש ששים גם החתיכה חוזרת להיות מותרת דאע"ג דקי"ל אפל"ס אסור וחיישי' שמא לא נסחט כולו מ"מ לא נשאר רק פחות מחציו ובמב"מ מה"ת ברובא בטל ושמא נסחט כולו והוי ספקא דרבנן ודמי לנשפך דקי"ל בסי' צ"ח ס"ב דמותר. זהו תורף דבריו. והנה מה שמדמה ד"ז לנשפך לפענ"ד לא דמי כלל דהתם יש ספק אי איכא ס' ואם הי' ס' לא נקרא על התערובת שם איסור מעולם ובספק אם יש ס' הוי סד"ר במב"מ מה שא"כ כאן שקודם שנתבשל הי' בו בליעת האיסור שקבל ע"י מליחה וכשאנו מסופקין אם נסחט אח"כ בבישול מהראוי לאוקמי החתיכה בחזקתה שהיתה אסורה. דאף דל"א במליחה חנ"נ היינו דל"א נהפך ההיתר להיות איסור אבל עכ"פ אסורה היתה מחמת בליעת איסור שבה והיכא דאיכא חזקת איסור ל"א ספיקא דרבנן לקולא כמ"ש הש"ך בסי' ק"י. וכל זה כתבתי לסברת הנו"ב שאין בזה רק חשש דרבנן אמנם לדעתי העני' נראה שיש כאן ספק איסור תורה דבש"ס חולין דף ק"ח ע"ב אמרי' ואי ס"ד אפשר לסוחטו אסור חלב אמאי מותר חלב נבלה הוא ופי' רש"י דחלב הנבלע בבשר נעשה נבלה וכשחוזר ונפלט בשאר החלב הוי מב"מ ורב סובר מב"מ לא בטיל ומטעם זה כתבו התוס' שם בשם רשב"ם שלמ"ד מב"מ לא בטיל אם נתבשלה חתיכת נבלה צריך שני פעמים ששים משום דהרוטב היתר הנבלע בחתיכת האיסור נ"נ וכשחוזר ונפלט בשאר הרוטב נאסר הכל מטעם מב"מ לא בטיל ולכך צריך ס' בחתיכות לבטל הרוטב הנפלט וגם ס' ברוטב לבטל החתיכת נבלה. וגם הר"י שחולק שם עליו הוא משום שרוטב הנפלט מן הנבלה מאחר שנאסר מחמת בשר נבלה דין בשר יש לו והוי עם רוטב של היתר מבא"מ. אבל עכ"פ מדברי כולם למדנו שרוטב של היתר שהוא עם בשר בשא"מ כשנבלע בהאיסור נעשה נבלה אף דבכל התערובת יש ס' לבטל האיסור לא אמרי' בזה דהוי מקושר עם ההיתר רק נעשה נבלה בעת שהיתה בלועה בהאיסור. ועי' בשו"ת תה"ד סי' קפ"ג. ומעתה גם בנ"ד אף שבכל הקדרה יש ס' לפ"ע בליעת האיסור אשר בתוך האגפים וכמ"ש לעיל מ"מ הרוטב של היתר שנבלע בתוך האגפים נאסר שם מחמת בליעת האיסור דהרוטב עם אותה בליעה הוי מין בא"מ וממילא כל האגפים אסורין מחמת בליעת הרוטב אשר בהם:
והנה הרמ"א בסי' ק"ו כתב שדברי המחבר סותרין זא"ז דפסק שם שאותה חתיכה נשארת באיסורה וע"כ דסובר אפ"ל אסור ובסי' צ"ב ס"ד כתב שגם החתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת. ועי' בט"ז שם ס"ק י' ובש"ך ס"ק י"א וכל חכמי לב לא מצאו מענה ליישב דברי המחבר. והנה כפי סברת הנו"ב הנ"ל ע"כ האי דסי' ק"ו מיירי דחתיכת ההיתר בלעה טעם איסור שאינו מינה דכיון שהמחבר סובר דל"א חנ"נ בשאר איסורין ואין חתיכת ההיתר נאסרת רק מחמת בליעת האיסור אשר בה ואם הי' הבליעת איסור עם חתיכת ההיתר מב"מ אם כן גם החתיכה חוזרת להיות מותרת כשנתבשלה אח"כ משום דודאי יש רוב נגד הבליעה ושמא נסחט כולו ודמי לנשפך וע"כ שהמחבר בסי' ק"ו מיירי שחתיכת ההיתר בלעה איסור שא"מ ומעתה מה כל החרדה הזאת הלא דברי המחבר אינן סותרין זא"ז כלל דהרי בסי' צ"ב ס"ד כתב המחבר כזית חלב שנבלע בחתיכה ואפשר דמיירי בבשר שמן דהוי עם חלב מב"מ כמ"ש הש"ך סי' צ"ח סק"א ומש"ה שפיר כתב המחבר שגם החתיכה חוזרת וניתרת שהרי הרב הנו"ב אומר כן שאם בלעה מינה גם החתיכה חוזרת להיות מותר. ואף שהנו"ב לא כתב כן כ"א בנבלע ע"י מליחה דוקא היינו דוקא לדידן דקי"ל בכל איסורין חנ"נ ומש"ה בנבלע ע"י בישול נעשית חתיכת ההיתר כגוף האיסור ואינה חוזרת להכשרה משא"כ לשיטת הסוברין דל"א חנ"נ בשאר איסורין אין חלוק בין מליחה לבישול. ומוכח להדיא שלא כדעת הנו"ב ולכן נראה לפענ"ד לאסור האגפים שנתבשלו ושאר האגפים שלא נתבשלו פשיטא שאסורין לפמ"ש לעיל דהוי חתיכה הראוי' להתכבד. דברי ידידו הדוש"ת בלונ"ח: