מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן לג
לחכם אחד:
מכתב שאלתו הגיעני בדבר כתיבת ס"ת בפ' פנחס שכתב הסופר וידבר משה אל ה' יפקוד ד' וגו' ושכח תיבת לאמר והיריעה היא מן חמש עמודים והטעות הוא בעמוד השני של היריעה וכבר נגמרה כל היריעה. והנה מדינא יכול לתלות התיבה החסרה ביני שיטי כמבואר ר"ס רע"ו אלא שאין זה נוי לס"ת וכבר הביא אא"ז הגאון הח"צ ז"ל בשם הס"ח שאם היתה יריעה כתובה בכתב שאינו יפה מצוה להחליפה בנאה הימנה. ובנ"ד אין אנו צריכים לכך דכיון דהשתא היריעה פסולה וצריכה תקון פשיטא שרשות ביד הסופר לתקנה באופן שירצה אף שעי"ז תבא היריעה לידי גניזה והכי מוכח מדברי הש"ע ר"ס רע"ט שכתב ס"ת שאינו מוגה וכו' אלא יתקן או יגנז ע"ש ומשמע מזה דאף שיכול לתקן מ"מ הרשות בידו לגנוז. והגם שאפשר לדחוק ולפרש לשון המחבר דאם אפשר לתקן יתקן ואם א"א לתקן יגנוז. ולומר דהיכא שאפשר לתקן אסור לגנוז מ"מ מצאתי בנו"ב מהד"ת חיו"ד סי' קע"ד ד"ה ראי' שני' שאם אינו רוצה לתקן יכול לגנזה. ואופן התקון בזה מ"ש מע"כ להסיר שני עמודים הראשונים ולכתוב יריעה חדשה של ג' דפין לא נהירא כלל דבאמת מבואר בש"ע ס"ס ר"פ בס"ת שבלה שצריך לסלק שלשה יריעות וכתבו האחרונים שגם בנפסלה יריעה אחת צריך לסלק ג' יריעות אלא שאא"ז הח"צ בתשו' סי' י"ט מיקל שדי בסילוק שלשה דפין וכן עמא דבר שאם נפסלה יריעה אחת אין מסלקין רק אותה יריעה. אבל מ"מ בעינן שאותן השלשה דפין יהו שוין בכתיבתן וברוחבן לשאר היריעות. וכן מוכח להדיא מדברי הח"צ שם בפירושו למס' סופרים דאל"כ למה הצריך במ"ס שם לסלק ג' דפין הלא די לסלק שני דפין ולעשות יריעה חדשה בת ג' דפין ודו"ק. ולכן לענ"ד טוב יותר לסלק כל היריעה שנמצא בה הפסול ולכתוב יריעה חדשה בת חמש דפין. וכ"ה מסקנת אא"ז הח"צ ז"ל שם בתשו' ס"ס הנ"ל. ומ"מ טוב הדבר כי ידרוש מע"כ מאת רב אחר בזה אם גם דעתו מסכמת לגנוז היריעה במקום דאפשר לתקן כי בתשו' נטע שעשועים סי' כ"ה אוסר לסלק יריעה במקום שאפשר לתקנה וירא אנכי לסמוך על דעתי העני' לבד אם לא בהסכמת רב מובהק. דברי ידידו: