מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן י
ב"ה יום ג' כ"ז מנחם תרל"ד לפ"ק לבוב:
עתרת שלום וברכה לכבוד ידידי הרב וכו' מוה' זעליג בלומענרייך נ"י ק' סאניוויץ יע"א
יסלח נא כבודו כי לא כתבתי לו כראוי כי לא ידעתיו וזה יצא ראשונה לפלפל עמי בדבר הלכה. מה שנסתפקו אנשי עירו בדבר השו"ב שנפטר שמה ובנו רוצה למלאות מקומו והוא סומא באחת מעיניו והוא אומן ומומחה ורואה היטב ככל שארי אנשים אם רשאים לכתחילה לקבל שו"ב כזה. ובאמת כי לא מצאתי לאחד מן האחרונים דבר בזה. ונחזי אנן כפי אשר יורונו מן השמים. ולפענ"ד נראה להביא ראי' דמותר לכתחיל' דבהא דתנן בחולין דף י"ג ע"ב דהשוחט בלילה שחיטתו כשרה מדייק בגמ' דהא דמשמע במתני' דדוקא בדיעבד שחיטתו כשרה ולא לכתחילה דוק' בשאין אבוקה כנגדו הא באבוקה כנגדו שוחט בלילה לכתחיל' מדקתני דומיא דסומא ע"ש. והיינו דכמו דסומא אינו רואה כלל ה"נ בלילה מיירי בלא אבוקה דאינו יכול לראות כלל ומש"ה אסור לשחוט לכתחיל' אבל באבוקה כנגדו מותר לשחוט לכתחיל'. ואי ס"ד דסומא באחת מעיניו אינו שוחט לכתחיל' א"כ דלמא מיירי מתני' בסומא באחת מעיניו שיכול לראות ודומיא דהכי לילה באבוקה כנגדו דאף שיכול לראות אפ"ה אינו שוחט לכתחיל' אלא ע"כ דפשיטא לי' להש"ס דסומא בא' מעיניו שוחט לכתחיל' ומתני' דמכשיר סומא בדיעבד דוקא היינו בסומא בשתי עיניו ואם כן שפיר מוכח דלילה דומיא דסומא היינו בלא אבוקה הא באבוקה כנגדו שוחט לכתחיל'. ועי' בחו"מ סי' ה' בסמ"ע ס"ק ז' שכתב דמש"ה סומא בשתי עיניו פסול לדון משום דדמי ללילה ואם מדליק נרות בלילה מותר לדון משום דהוי כמו סומא באחת מעיניו ע"ש. וא"כ מדבריו מבואר דסומא בא' מעיניו דמי ללילה כשהדליק נרות וא"כ ממילא יש ללמוד דכמו שמותר לשחוט בלילה לכתחיל' לאור הנר ה"ה לסומא בא' מעיניו. וגם הש"ך והתומים שחולקים על הסמ"ע שם היינו משום דס"ל דלילה פסול לדון מגזה"כ ולא משום שאין יכול לראות ומש"ה לא מהני שם הדלקת נרות לענין דין אבל עכ"פ למדנו מדברי הסמ"ע דיש ללמוד לילה כשהדליק נרות מן סומא בא' מעיניו היכא דעיקר הקפידא הוא בראיית העין ועי' בשמ"ח סי' א' סעי' ל"ז שכתב סומא מב' עיניו לא ישחוט לכתחיל' משמע בהדיא דסומא באחד מעיניו שוחט אף לכתחילה. דברי ידידו: