אור ברסלב

מדרש תנחומא

משפטים

יתרו

סימן א

‎וְאֵלֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ (תהלים צט, ד). כָּל הָעֹז וְהַשֶּׁבַח וְהַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הוּא מִשְׁפָּט אָהֵב. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מִי שֶׁהוּא בַּעַל זְרוֹעַ אֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, אֶלָּא מַעֲבִיר עַל הַמִּשְׁפָּט, חוֹמֵס וְגוֹזֵל, וּמַעֲבִיר עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וְנוֹשֵׂא פָּנִים לִפְנֵי אוֹהֲבָיו וּקְרוֹבָיו, וְעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין לְשׂוֹנְאָיו. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מִשְׁפָּט אָהֵב, אֵינוֹ עוֹשֶׂה דְּבָרָיו אֶלָּא בְּמִשְׁפָּט. הֱוֵי, וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב.

מַהוּ אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים? אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: שְׁנֵי חַמָּרִים מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ שׂוֹנְאִין זֶה לָזֶה. רָבַץ לְאַחַד מֵהֶן חֲמוֹרוֹ. חֲבֵרוֹ עוֹבֵר וְרוֹאֵהוּ שֶׁרָבַץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, אָמַר, לֹא כְּתִיב בַּתּוֹרָה כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ וְגוֹ' עָזֹב תַּעֲזֹב (שמות כג, ה). מֶה עָשָׂה? חָזַר וְטָעַן וּמְלַוֵּהוּ. הִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ, עֲזֹב קִמְעָא מִכָּאן, הַעֲלֵה מִכָּאן, עֲרֹק מִכָּאן, עַד שֶׁיִּטְעֹן עִמּוֹ, נִמְצְאוּ עוֹשִׂין שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר: לֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא שׂוֹנְאִי. רְאֵה הֵיאַךְ רִחֵם עָלַי כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי וְאֶת חֲמוֹרִי בְּדֹחַק. מִתּוֹךְ כָּךְ, נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיַחַד וְנִתְאָהֲבוּ זֶה לָזֶה. הֱוֵי, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.

סימן ב

‎וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה (משלי כט, ד). מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּמִשְׁפָּט שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, מַעֲמִיד אֶת הָאָרֶץ. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה. אִם מֵשִׁים אָדָם עַצְמוֹ כַּתְּרוּמָה הַזּוֹ שֶׁמֻּשְׁלֶכֶת בְּזָוִית הַבַּית וְאוֹמֵר מַה לִּי בְּטֹרַח הַצִּבּוּר, מַה לִּי בְּדִינֵיהֶם, מַה לִּי לִשְׁמֹעַ קוֹלָם, שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי, הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. הֱוֵי וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה.

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אַסִּי, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, נִכְנַס בֶּן אֲחוֹתוֹ אֶצְלוֹ, מְצָאוֹ בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה? יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ וְלִמַּדְתָּ, הֲרֵי תַּלְמִידֶיךָ יוֹשְׁבִים לְפָנֶיךָ. יֵשׁ גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ. וְעַל כָּל מִדּוֹת שֶׁהָיוּ בְּךָ, הָיִיתָ מִתְרַחֵק מִן הַדַּיָּנִין, וְלֹא נָתַתָּ רְשׁוּת עַל עַצְמְךָ לְהִתְמַנּוֹת עַל צָרְכֵי צִבּוּר. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עָלֶיהָ אֲנִי בּוֹכֶה, שֶׁמָּא אֶתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דִּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה.

סימן ג

‎וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה, פּוֹסֵל הָרִאשׁוֹנִים. וְאֵלֶּה, מוֹסִיף עַל הָאַחֲרוֹנִים וְעַל הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבַח, כַּדַּעַת הַזּוֹ אַתָּה פּוֹתֵר אֶת כֻּלָּם. וְאַף כָּאן, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁמּוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבַח, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְגוֹ' (שמות טו, כה) לִפְנֵיהֶם, וְלֹא לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

מִנַּיִן לְבַעֲלֵי דִּינִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין זֶה עִם זֶה שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֻמּוֹת דָּנִין אוֹתוֹ הַדִּין כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאָסוּר לְהִזְדַּקֵּק לִפְנֵיהֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּנִּיחַ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹלֵךְ לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּפַר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחִלָּה, וְאַחֲרֵי כֵן כָּפַר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים (דברים לב, לא). מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא לְבַקְּרוֹ. אָמַר לִבְנֵי בֵּיתוֹ: הַאֲכִילוּהוּ וְהַשְׁקוּהוּ כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה, אַל תִּמְנְעוּ מִמֶּנּוּ כְּלוּם. נִכְנַס אֶל אַחֵר, אָמַר לִבְנֵי בֵּיתוֹ, הִזָּהֲרוּ שֶׁאַל יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי וְאַל יִשְׁתֶּה דָּבָר פְּלוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה אָמַרְתָּ לֶאֱכֹל כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, וְלָזֶה אַתְּ אוֹמֵר: אַתְּ אוֹמֵר, אַל יֹאכַל. אָמַר לָהֶן: הַחוֹלֶה הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ שֶׁל חַיִּים. לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי לָהֶם אַל תִּמְנְעוּ לוֹ כְּלוּם, בֵּין יֹאכַל וּבֵין לֹא יֹאכַל, יָמוּת. אֲבָל זֶה שֶׁהוּא שֶׁל חַיִּים, אָמַרְתִּי אַל יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי, שֶׁלֹּא יַכְבִּיד אֶת חָלְיוֹ. וְכֵן חֻקּוֹת הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא (ירמיה י, ג). וּכְתִיב: וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם (יחזקאל כ, כה). אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַתִּי לָהֶם מִצְוֹת וְחֻקִּים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם (ויקרא יח, ה).

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם עֲשִׂיתֶם אַתֶּם אֶת הַדִּין וְאֵין אַתֶּם מִזְדַּקְּקִין לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶבְנֶה לָכֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיֵשְׁבוּ בָּהּ סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְגוֹ' (ישעיה א, כו). וּכְתִיב: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְגוֹ' (ישעיה א, כז) וּכְתִיב: כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְגוֹ' (ישעיה נו, א).

סימן ד

‎וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֶּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב (משלי כד, כג). אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה. וּכְתִיב בָּהּ: אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים. הַכֶּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב. מַהוּ? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁדַּיָּן מַכִּיר פָּנִים וּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, מְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: טוֹב ה' לַכֹּל (תהלים קמה, ט), מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט (תהלים פב, א).

וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: מַהוּ זֶה שֶׁסִּלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִן יִשְׂרָאֵל? וְהוּא אוֹמֵר: סִלַּקְתִּי אֶת שְׁכִינָתִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי הַדַּיָּן שֶׁקִּלְקֵל אֶת הַדִּין וְעָמַדְתִּי מִשָּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה' אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ (תהלים יב, ו). מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה? שׁוֹלֵף חַרְבּוֹ כְּנֶגְדּוֹ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן שַׁדּוּן (איוב יט, כט). שֶׁדָּן כְּתִיב, וּכְשֶׁדָּן דִּין אֱמֶת, אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט (שופטים ב, יח). לְכָךְ כְתִיב: כֹּה אָמַר ה', שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא (ישעיה נו, א), אֲנִי מְקָרֵב עַצְמִי עִמָּכֶם.

וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּשֶׁרָאָה אֶת הַחֲלוֹם, דִּכְתִיב: וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא וְרוּמֵהּ שַׂגִּיא (דניאל ד, ז), כָּל אוֹתוֹ עִנְיָן, קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר, גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי, אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ, תְּנֻד חֵיוְתָא מִן תַּחְתּוֹהִי וְצִפֲּרַיָּא מִן עַנְפוֹהִי (דניאל ד, יא). נִכְנַס דָּנִיֵּאל אֶצְלוֹ מִתְפַּחֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר, אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנִֹי יְבַהֲלֻנֵּהּ, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר, בֵּלְטְשַׁאצַּר, חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ אַל יְבַהֲלָךְ, עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר, מָרִיא, חֶלְמָא לְשָׂנְאָיךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָיךְ (דניאל ד, טז). שׂוֹנְאוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר מִי הוּא, יִשְׂרָאֵל. לָמָּה? שֶׁהָרַג אוֹתָם וְהֶחֱרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהֶגְלָה אוֹתָם. אֶלָּא תָּלָה דָּנִיֵּאל עֵינָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר: מָרִי, רִבּוֹנִי, הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ יִתְקַיֵּם בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שׂוֹנְאָךְ וְעָרָךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ, הִתְחִיל לוֹמַר לְדָנִיֵּאל, מָה אַתָּה יוֹעֲצֵנִי? אָמַר לוֹ: הַלָּלוּ הָעֲנִיִּים שֶׁהִגְלֵיתָ מֵאַרְצָם, רְעֵבִים וּצְמֵאִים עֲרֻמִּים, פְּתַח לָהֶם אוֹצְרוֹתֶיךָ וּפַרְנֵס אוֹתָם, אוּלַי תְּרַפֵּא אֶת הַחֲלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ (דניאל ד, כד).

וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁדָּנִיֵּאל הַצַּדִּיק הָיָה מַשִּׂיא עֵצָה כָּזוֹ לִנְבוּכַדְנֶצַּר שׂוֹנְאוֹ שֶׁל מָקוֹם? אֶלָּא לְפִי שֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל שִׁלְפֵי גּוֹלָה, מְטֻלְטָלִים דְּווּיִים בְּרָעָב, לְפִיכָךְ הִשִּׂיאוֹ עֵצָה כָּזוֹ בְּרַחֲמָנוּתוֹ עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלַּסּוֹף נַפְשׁוֹ קְנִיטָה עֲלֵיהֶם. מִיָּד פָּתַח אוֹתוֹ רָשָׁע אוֹצְרוֹתָיו וְחִלֵּק לָהֶם לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שָׁכַח אוֹתוֹ רָשָׁע אֶת הַחֲלוֹם. וְהִתְחִיל לְטַיֵּל עַל פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ. שָׁמַע קוֹל הֲמוֹן צַעֲקַת הָעֲנִיִּים לִפְנֵי אוֹצְרוֹתָיו. אָמַר לַעֲבָדָיו: מַה קּוֹל זֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ? אָמְרוּ לוֹ: הָעֲנִיִּים שֶׁהִגְלֵיתָ תּוֹבְעִים פַּרְנָסָתָם. מִיָּד נִכְנַס בּוֹ עַיִן רָעָה. עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר: הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקָף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי (דניאל ד, כז). אָמַר: אִלּוּלֵי בֵּית הַמָּמוֹן שֶׁלִּי, מֵהֵיכָן אֲנִי בּוֹנֶה הַמְּדִינָה הַזּוֹ כֻּלָּהּ? צִוָּה וּפָסַק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא וְגוֹ' (דניאל ד, כח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, מִי גָּרַם לְךָ שַׁלְוָה כָּל אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲלֹא הַצְּדָקָה שֶׁעָשִׂיתָ. וּמָה אֻמּוֹת הָעוֹלָם כָּךְ, יִשְׂרָאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה (ישעיה נו, א).

סימן ה

‎וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב וְגוֹ', לֹא עָשָׂה כֵן וְגוֹ' (תהלים קמז, יט-כ). עֲקִילַס הַגֵּר בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אַדְרִיָּאנוֹס, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּיֵּר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן אַדְרִיָּאנוֹס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אַתָּה חָסֵר כֶּסֶף וְזָהָב, הֲרֵי אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה לָצֵאת לַחוּץ לֵידַע דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמָּלֵךְ בְּךָ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ: כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. בָּא לוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלָמַד תּוֹרָה.

לְאַחַר זְמַן מְצָאוּהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רָאוּהוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: עֲקִילַס לוֹמֵד תּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁבָּא אֶצְלָם, הִתְחִיל לִשְׁאֹל לָהֶם שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה, וְהֵן מְשִׁיבִין אוֹתוֹ. עָלָה אֵצֶל אַדְרִיָּאנוֹס דּוֹדוֹ, אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת. סָבוּר אֲנִי שֶׁהִפְסִידָה פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלְּךָ אוֹ שֶׁמָּא הֵצֵר לְךָ אָדָם? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: אַתָּה קָרוֹב לִי וְאָדָם מֵצֵר לִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּמַדְתִּי תּוֹרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּלְתִּי אֶת עַצְמִי. אָמַר לוֹ: וּמִי אָמַר לְךָ כָּךְ? אָמַר לוֹ: בְּךָ נִמְלַכְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי. אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, וְאָמַרְתָּ לִי, כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ וַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת. חָזַרְתִּי עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא רָאִיתִי אֻמָּה שְׁפָלָה נְתוּנָה בָּאָרֶץ כְּיִשְׂרָאֵל, וְסוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת. שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה: כֹּה אָמַר ה' גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ, לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ וְקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְמַעַן ה' אֲשֶׁר נֶאֱמָן קְדֹשׁ יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶךָּ (ישעיה מט, ז). אָמַר לוֹ סִקְנַדְרוֹס שֶׁלּוֹ: עֲתִידִין אֵלּוּ שֶׁאָמַרְתָּ, שֶׁיְּהוּ מְלָכִים עוֹמְדִים מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ. הִכָּהוּ אַדְרִיָּאנוֹס עַל לְחָיָיו, אָמַר לוֹ: יֵשׁ נוֹתְנִין רְטִיָּה אֶלָּא עַל גַּב הַמַּכָּה. עַכְשָׁו אִם רוֹאִין גִּילוֹרֵר אֶחָד אֵין עוֹמְדִין מִלְּפָנָיו, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר שֶׁהַמְּלָכִים רוֹאִין אוֹתָם וְעוֹמְדִין מִפְּנֵיהֶם.

אָמַר לוֹ סִקְנַדְרוֹס: אִם כֵּן מַה תַּעֲשֶׂה, טָמְנֵהוּ, הוֹאִיל וְהִתְגַּיֵּר הָרְגֵהוּ. אָמַר לוֹ: עֲקִילַס בֶּן אֲחוֹתִי עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ הָיָה רָאוּי לְהִתְגַּיֵּר, מַה עָשָׂה סִקְנַדְרוֹס שֶׁלּוֹ עָלָה לַגַּג וְנָפַל וּמֵת, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת, כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' (שופטים ה, לא).

אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוֹס: הֲרֵי מֵת סְקַנְדְּרוֹס, אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי עַל מֶה עָשִׂיתָ הַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר לוֹ: שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: הָיָה לְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה וְלֹא לִמּוֹל. אָמַר לוֹ עֲקִילַס: נָתַתָּ לְאִסְטְרַטְלִירוֹס אֲנוּנָה אֶלָּא אִם כֵּן נָטַל זֵינוֹ שֶׁלּוֹ. כָּךְ, לְעוֹלָם אִם אֵין אָדָם נִמּוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב (תהלים קמז, יט), לְמִי שֶׁהוּא מָל כְּיַעֲקֹב, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי (תהלים קמז, כ), מִשּׁוּם שֶׁהֵם עֲרֵלִים.

חֻקָּיו, זוֹ תּוֹרָה. וּמִשְׁפָּטָיו, אֵלּוּ הַדִּינִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט (שמות טו, כה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, לֵךְ וְתֵן לָהֶם אֶת הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם מְבַקְשִׁים אַתֶּם לַעֲמֹד בָּעוֹלָם, שִׁמְרוּ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁהֵן מַעֲמִידִין אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.

דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא אָבְדוּ מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁעָבְרוּ עַל הַמִּשְׁפָּטִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: מַה כְּתִיב בָּהֶם, מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים (איוב ד, כ). הֱוֵי, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים. דָּבָר אַחֵר, דּוֹר הַמַּבּוּל עַל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט, כְּתִיב בָּהֶם לֹא יָדוּן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם (בראשית ו, ג).

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יֵשׁ דִּין לְמַטָּן, אֵין דִּין לְמַעְלָן. וְאִם אֵין דִּין לְמַטָּן, יֵשׁ דִּין לְמַעְלָן. כֵּיצַד? אִם יַעֲשׂוּ הַתַּחְתּוֹנִים אֶת הַדִּין מִלְּמַטָּה, אֵין הַדִּין נַעֲשֶׂה מִלְּמַעְלָן. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שִׁמְרוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁלֹּא תִּגְרְמוּ לִי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט מִלְּמַעְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה, בַּדִּין אֲנִי עוֹשֶׂה. שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ פַּעַם אַחַת לַעֲבֹר אֶת הַדִּין, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד. אָמַר יְשַׁעְיָה: חֵמָה אִין לִי מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר וְשַׁיִת בַּמִּלְחָמָה אֶפְשֳׁעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָחַד (ישעיה כז, ד). פְּסִיעָה אַחַת הָיִיתִי פּוֹסֵעַ וּמַעֲבִיר עַל הַדִּין. אֲצִיתֶנָּה יָחַד, מִיָּד הָעוֹלָם נִשְׂרָף. לָמָּה? אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי (ישעיה כז, ה). מִפְּנֵי שֶׁיָּדִי אֲחוּזָה בְּמָעֻזִּי, יָדִי אֲחוּזָה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי (דברים לב, מא). יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי (ישעיה כז, ה), בֵּינִי וּבֵין הַמִּשְׁפָּט, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי (ישעיה כז, ה).

אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי (דברים לב, מא). אִם מְשַׁנֶּה אֲנִי אֶת הַדִּין, בָּרָק אֶחָד יוֹצֵא וּמַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה? וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי (דברים לב, מא). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי נִקְרֵאתִי בַּעַל הַמִּשְׁפָּט, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִפְשֹׁט יָדִי בְּעֵשָׂו וְאֵינִי יָכוֹל, עַד שֶׁנִּפְרַע לוֹ שְׂכַר מִצְוָה קַלָּה שֶׁעָשָׂה לְפָנַי בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אָמַר רַבִּי פִּינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן: רְאֵה מַה כְּתִיב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְגוֹ' (זכריה יב, ט). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי מְמַחֶה בְּיָדְךָ, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲבַקֵּשׁ? אָמַר לָהֶן: כְּשֶׁאֲבַקֵּשׁ לָהֶן זְכוּת וְלֹא אֶמְצָא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַשְׁמִיד וְגוֹ'.

אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: רְאֵה מַה כְּתִיב חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלָג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא (דניאל ז, ט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֶׁאֲנַקֶּה עַצְמִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִמִּצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשׂוּ לְפָנַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו. עַד עַכְשָׁו הַכֶּרֶם בֹּסֶר, מִשֶּׁיִּתְבַּשֵּׁל וְיַעֲשֶׂה הַכֶּרֶם יַיִן, אֲנִי דּוֹרְכוֹ וְאַתֶּם מְזַמְּרִין לִי, בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ (ישעיה כז, ב).

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם אַיְבּוֹ, כְּתִיב: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְגוֹ' (ישעיה סג, ג). וְכִי לְסִיּוּעָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָרִיךְ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִכְשֶׁאֲבַקֵּר פִּנְקְסוֹתֵיהֶן וְלֹא תִּמָּצֵא לָהֶם זְכוּת לְפָנַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְגוֹ' (ישעיה סג, ג). וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אֶגְאַל אֶתְכֶם וְשׁוּב אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד (נחום א, יב).

סימן ו

‎שְׁאֵלְתָּא דְּמִחַיָּבִים דְּבֵית יִשְׂרָאֵל, דְּמָאן דְּאִית לֵהּ דִּינָא בַּהֲדֵי חַבְרֵהּ, אָסִיר לֵהּ לְמֵיזַל לְגַבֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְתַנְיָא, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא אֲגוֹרִיאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִזָּקֵק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵיהֶם, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִם, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת. וְדַיָּנֵי צְרִיכֵי לְחַמּוּצֵי דִינַיְהוּ,

כִּדְדָרַשׁ בַּר קַפָּרָא, מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאָמְרוּ רַבָּנָן, הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלֹת וְגוֹ' (שמות כ, כג), וְסָמִיךְ לֵהּ וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.

וְתָנָא, אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ. וְכִי עֶרְוָתָן שֶׁל כֹּהֲנִים מְגֻלּוֹת הָיוּ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד (שמות כח, מב). אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כְּשֵׁם שֶׁהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא יִפְסְעוּ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, כָּךְ הִזְהִיר אֶת הַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יִפְסְעוּ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְּׁרוּ חָמוֹץ (ישעיה א, יז), אַשְׁרֵי הַדַּיָּן הַמַּחְמִיץ אֶת דִּינוֹ.

תָּנוּ רַבָּנָן: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' (דברים יט, יז). מִצְוָה בַּנִּדּוֹנִין שֶׁיַּעַמְדוּ וְלֹא יֵשְׁבוּ. וְיִרְאוּ עַצְמָן כְּאִלּוּ הֵן עוֹמְדִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵי ה'.

תָּנוּ רַבָּנָן: בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (ויקרא יט, טו), עִם שֶׁאִתְּךָ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, הִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ בְּצֶדֶק.

רַב עוּלָא בְּרֵהּ דְּרַב עִילַאי, הֲוָה לֵהּ דִּינָא קַמֵּהּ דְּרַב נַחְמָן. שָׁלַח לֵהּ רַב יוֹסֵף: עוּלָא חֲבֵרֵנוּ עָמִית בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת הוּא. אָמַר, מַאי שָׁלַח לִי לְחַנּוּפֵי לֵהּ. הֲדַר אָמַר: דִּלְמָא לְמִשְׁרָא לֵהּ תִּגְרֵהּ. אִי נָמִי, לְשׁוּדָא דְּדַיָּנֵי.

אָמַר עוּלָא: מַחֲלֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִּינִין. אֲבָל עֵדִים לְדִבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָמְדוּ (דברים יט, יז). מַה לַּיּוֹשֵׁב שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת מְיֻשָּׁב. אֶלָּא תַּלְמִיד חָכָם מֵעִיד מְיֵשָּׁב.

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּיָדַע סַהֲדוּתָא וְזִילָא בֵּהּ מִלְּתָא לְמֵיזַל לְגַבֵּי דַּיָּנָא דְזוּטַר מִנֵּהּ, לָא לֵיזֵל.

אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵהּ דְּרַב אִידִי, אַף אֲנָן נָמִי תָּנֵינָא, מָצָא שַׂק אוֹ קֵפָּה אֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל, הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל. הַנֵּי מִלֵּי, בְּמָמוֹן. אֲבָל בְּאִסּוּרָא, אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה' (משלי כא, ל).

כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם, אֵין חוֹלְקִים כָּבוֹד לָרָב. רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע סַהֲדוּתָא לְמַר זוּטְרָא. אָתָא לְקַמֵּהּ דַּאֲמֵימַר, אוֹתְבֵהּ. אָמַר לֵהּ רַב אָשֵׁי לַאֲמֵימַר, וְהָא אָמַר עוּלָא, מַחֲלֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִּינִין. אֲבָל עֵדִים, דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה. אָמַר לֵהּ: הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה, עֲשֵׂה דִּכְבוֹד הַתּוֹרָה עָדִיף.

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, מַשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל (תהלים פב, א). וְכָל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם וְגוֹ' (תהלים יב, ו). וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל מָמוֹן מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ (משלי כב, כב-כג).

וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה הַדַּיָּן אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְגֵיהִנָּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וְגוֹ', מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת (שה״‎ש ג, ז-ח). מִפַּחְדָּהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁהִיא חֲשֵׁכָה כַּלַיְלָה. דָּרַשׁ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: וְאִית דְּאָמְרֵי מִשְּׁמֵהּ דְּרַב נַחְמָן, מַאי דִּכְתִיב: בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה' דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט (ירמיה כא, יב). וְכִי לַבֹּקֶר דָּנִין וּבַיּוֹם אֵין דָּנִין? אֶלָּא אִם בָּרוּר לְךָ הַדִּין כַּבֹּקֶר, אָמְרֵהוּ. וְאִם לָאו, אַל תֹּאמְרֵהוּ.

וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר מֵהָכָא: אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ (משלי ז, ג). אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ, אָמְרֵהוּ. וְאִם לָאו, אַל תֹּאמְרֵהוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲשָׂרָה שֶׁיָּשְׁבוּ בַּדִּין, הַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר כֻּלָּן. וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק (דברים א, טז). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: צַדֵּק אֶת הַדִּין וְאַחַר כָּךְ חָתְכֵהוּ.

כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן (דברים א, יז). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה. לְמַאי הִלְכְתָא? אִי לְעַיּוּנֵי בֵהּ, פְּשִׁיטָא. אֶלָּא לְאַקְדּוּמֵהּ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם (דברים א, טז). וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם (דברים א, יח). אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: אַזְהָרָה לַצִּבּוּר שֶׁתְּהֵא אֵימַת הַדַּיָּן עֲלֵיהֶן, וְאַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁיִּסְבֹּל אֶת הַצִּבּוּר. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי חָנִין, אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַאי, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק (במדבר יא, יב) וְהֵיכִי דָמֵי רָשָׁע עָרוּם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, זֶה הַמַּטְעִים דְבָרוֹ לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ.

וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת (שמות יח, כא). שָׂרֵי אֲלָפִים, שֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי מֵאוֹת, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף. וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, שֵׁשֶׁת רִבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים. מַאי קָא מַשְׁמָע לָן. דְּשָׂרִים מִלְּגָיו. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שָׁמַעְתִּי שֶׁבֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁים שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה. וְלֹא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה שֶׁרָכַב עַל סוּס בַּשַּׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִטִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ תַּחַת הַתְּאֵנָה, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לַדִּין, עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן, צְאוּ וּבַצְּעוּ, מִשֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן צְּאוּ וּבַצְּעוּ שֶׁנֶּאֱמַר: פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ (משלי יז, יד). קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ הָרִיב, אַתָּה רַשַּׁאי לְנָטְשׁוֹ. לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה לְךָ הָרִיב, אֵין אַתָּה רַשַּׁי לְנָטְשׁוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לַדִּין, אֶחָד רַךְ וְאֶחָד חָזָק, עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן, אֵין אֲנִי נִזְקָק לָכֶם, שֶׁמָּא מִתְחַיֵּב חָזָק וְנִמְצָא רוֹדְפוֹ לַדַּיָּן. מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר אֵין אֲנִי נִזְקָק לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ (דברים א, יז).

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לַתַּלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק? שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ אַל תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ. וְיִהְיוּ הָעֵדִים יוֹדְעִין אֶת מִי הֵן מְעִידִין וְלִפְנֵי מִי הֵן מְעִידִין וּמִי עָתִיד לִפָּרַע מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, יז): וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה'. וְיִהְיוּ הַדַּיָּנִין יוֹדְעִין אֶת מִי הֵן דָּנִין וְלִפְנֵי מִי הֵן דָּנִין וּמִי עָתִיד לִפָּרַע מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט (תהלים פב, א) וְכֵן יְהוֹשָׁפָט אוֹמֵר: וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַה' (דה״‎ב יט, ו) וְשֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם מַה לִּי בְּצַעַר זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט (דה״‎ב יט, ו), אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

אָמַר לְהוּ רָבָא לְרַב פַּפָּא וּלְרַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, כִּי אָתֵי פִּסְקָא דְּדִינָא דִּידִי לְקַמָּיְכוּ וַחֲזִיתוּ בֵּהּ פִּרְכָא, לָא תִּקְרְעֻנֵּהּ עַד דְּאָתֵיתוּן לְקַמָּי. אִי אִית לִי טַעְמָא אַחֲרִינָא, אֲמֵינָא לְכוּ. וְאִי לָא, נֶהְדַּר בֵּהּ. וְהַנֵּי מִלֵּי, מֵחַיִּים. אֲבָל לְאַחַר מִיתָה לָא מִקְרְעָה קַרְעֻנֵּהּ, דְאִי הֲוֵינָא, דִּלְמָא אִית לִי טַעְמָא. וְלָאו מִגְמַר תִּגְמְרוּ מִנֵּהּ, דְּאֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מִצְוָה לִבְצֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם (זכריה ח, טז). וַהֲלֹא כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט, אֵין שָׁלוֹם. שָׁלוֹם, אֵין מִשְׁפָּט. אֶלָּא אֵיזֶה מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלוֹם. הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה בִּצּוּעַ.

סימן ז

‎תָּנוּ רַבָּנָן: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (ויקרא יט, יז), יָכוֹל לֹא תִּסְטְרֶנּוּ, לֹא תְּקַלְּלֶנּוּ? תַלְמוּד לוֹמַר? בִּלְבָבֶךָ, בַּשִּׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִנַּיִן לָרוֹאֶה דָּבָר מְגֻנֶּה בַּחֲבֵרוֹ שֶׁחַיָּב לְהוֹכִיחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ, הוֹכִיחוֹ וְלֹא קִבֵּל מִנַּיִן שֶׁיַּחְזֹר וְיוֹכִיחוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר: תּוֹכִיחַ. יָכוֹל אֲפִלּוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (ויקרא יט, יז)

וְתַנְיָא, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ. אֵין לִי אֶלָּא הָרַב לַתַּלְמִיד, תַּלְמִיד לָרַב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ מִכָּל מָקוֹם.

וּמָאן דְּלָא מוֹכַח, מִתְּפִיס בְּהַהוּא עָוֹן. דְּאָמַר מַר, כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה, נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ, נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. דְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב? ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו (ישעיה ג, יד). אִם שָׂרִים חָטְאוּ, זְקֵנִים מֶה חָטְאוּ? אֶלָּא זְקֵנִים שֶׁלֹּא מִחוּ בְּשָׂרִים.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב? וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָים וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ (יחזקאל ט, ד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל: לֵךְ רְשֹׁם עַל מִצְחָן שֶׁל צַדִּיקִים תָּי״‎ו שֶׁל דְּיוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּהֶן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וְעַל מִצְחָן שֶׁל רְשָׁעִים תָּי״‎ו שֶׁל דָּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ בָּהֶן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. אָמַר לָהּ: הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים הֵם, וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ. אָמַר לָהּ: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁאִם מִחוּ בָּהֶם לֹא קִבְּלוּ מֵהֶן. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי, לָהֶם מִי גָּלוּי?

חָזַר וְאָמַר: זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ (יחזקאל ט, ו). וּמַאי מִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אַל תִּקְרָא מִמִּקְדָּשִׁי, אֶלָּא מִמְּקֵדָּשַׁי, אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּבְּלוּ וְשֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵאָלֶ״‎ף וְעַד תָּי״‎ו, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר.

וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע (יחזקאל כא, ח). צַדִּיק עַל שֶׁלֹּא מִחָה בְּרָשָׁע. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְפַּס עַל דּוֹרוֹ. וּכְתִיב בּוֹ: וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ וְגוֹ' (מלכים ב כג, כה). וְעַד הֵיכָן תּוֹכָחָה? אָמַר רַב: עַד הַהַכָּאָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד קְלָלָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עַד נְזִיפָה. וּשְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּחַר אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לוֹ בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת (ש״‎א כ, ל). וּכְתִיב: וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית עָלָיו לְהַכֹּתוֹ (ש״‎א כ, לג).

תָּנֵי, רַבִּי אוֹמֵר: אֵי זוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם (משנה אבות ד, א). יֶאֱהַב אֶת הַתּוֹכָחוֹת. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַתּוֹכָחוֹת בָּעוֹלָם, נַחַת רוּחַ בָּאָה לָעוֹלָם, טוֹבָה בָּאָה לָעוֹלָם, בְּרָכָה בָּאָה לָעוֹלָם, רָעָה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב (משלי כד, כה). עַל הַמּוֹכִיחַ וְעַל הַמִּתְוַכַּח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי (תהלים קא, ו).

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹכֶה לְפַלְגּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמּוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנֶּאֱמַר: חֵן יִמְצָא. תָּנוּ רַבָּנָן: אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ (ויקרא יח, ד). אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא נִכְתְּבוּ דִּין הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ. אֵלּוּ הֵן? עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְגָזֵל וּבִרְכַּת הַשֵּׁם. וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם (ויקרא יח, ד). דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה. אֵלּוּ הֵן: לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, וַאֲכִילַת חֲזִיר, וְרֹק הַיְבָמָה, וְהַרְבָּעַת כִּלְאַיִם, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְצִפֳּרֵי מְצֹרָע, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תֹּהוּ הֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲנִי ה' (ויקרא יח, ד), אֲנִי חֲקַקְתִּים וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן.

סימן ח

‎אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי (שמות כב, כד). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה (קהלת ה, יב-יג). הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה. אֶת הָעֲשִׁירִים, אִם יְדֵיהֶם פְּתוּחָה לַעֲנִיִּים אוֹכְלִין נִכְסֵיהֶם. וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין, הַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ (ישעיה נח, ח). וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה' (תהלים מא, ב).

וְהָעֲנִיִּים מְנַסֶּה אוֹתָן, אִם אֵינָן מְבַעֲטִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, נוֹטְלִין שְׂכָרָן לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ (תהלים יח, כח). אִיּוֹב נִתְיַסֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשִׁלֵּם לוֹ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה. (איוב מב, י).

וְעָשִׁיר שֶׁעֵינוֹ רָעָה, אָבֵד הוּא וּמָמוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע (קהלת ה, יג). לֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם עָנִי לְמָחָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים עה, ח).

יֵשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְטוֹבָתוֹ, וְיֵשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, זֶה עָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה (במדבר טז, לג). וְעָשְׁרוֹ שֶׁל הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ (אסתר ה, יא), וּלְבַסּוֹף וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן (אסתר ז, י). שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְטוֹבָתוֹ, זֶה עָשְׁרוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב (דה״‎ב יח, א). וּמֶה הָיָה לוֹ. וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ (דה״‎ב יח, לב).

יֵשׁ גְּבוּרָה נַעֲשֵׂית טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ, וְרָעָה לִבְעָלֶיהָ. טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ זֹה גְּבוּרַת דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה (ש״‎א טז, יח). וּכְתִיב בּוֹ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו (ש״‎א יח, ז). וּכְתִיב: וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד (ש״‎א יח, טז). רָעָה לִבְעָלֶיהָ, זֹה גְּבוּרַת גָּלְיָת שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף וְאָמַר בְּרוּ לָכֶם אִישׁ (ש״‎א יז, ח). לַסּוֹף, וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ (ש״‎א יז, נא), שֶׁמֵּת בְּאֶבֶן הַקָּלַע.

יֵשׁ חָכְמָה טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ וְרָעָה לִבְעָלֶיהָ. טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ, זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְנִמְפֵיוֹן הַמַּשְׁקֶה אֶת כָּל הַמְּדִינָה, וְהָיוּ הַכֹּל מְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ. אָמַר לָהֶן אֶחָד: שַׁבְּחוּ לְמַעְיָן שֶׁמַּסְפִּיק לוֹ. כָּךְ הָיוּ מְשַׁבְּחִין לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה מֵחָכְמָתוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן: שַׁבְּחוּ לְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (דברים לד, ט). חָכְמָה רָעָה לִבְעָלֶיהָ, זֶה בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן (במדבר כד, טז). וּלְבַסּוֹף, וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל (יהושע יג, כב).

סימן ט

‎אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ. (תהלים טו, ה). בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹשֶׁר וְנוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים וְאֵינוֹ מַלְוֶה בְּרִבִּית, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם (תהלים טו, ה). וּמִי הָיָה זֶה? זֶה עוֹבַדְיָה שֶׁהָיָה עָשִׁיר אֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁל אַחְאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' (מלכים א יח, ג). וְהָיָה מְפַרְנֵס אֶת הַנְּבִיאִים מִנְּכָסָיו כָּל אוֹתוֹ הָרָעָב, וְלָוָה בְּרִבִּית מִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב. עֹבַדְיָהוּ קִיֵּם, כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ. וִיהוֹרָם שֶׁנָּתַן בְּרִבִּית, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד עַכְשָׁיו הוּא חַי, יָבוֹא יֵהוּא וְיַהַרְגֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה (יחזקאל יח, יג). וּכְתִיב: וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ (מלכים ב ט, כד), עַל שֶׁהִקְשָׁה בּוֹ וּפָשַׁט אֶת זְרוֹעָיו לִטֹּל אֶת הָרִבִּית, לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר יְחֶזְקֵאל, בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה.

וְאַף בִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ בָּהּ אֲנָשִׁים מַלְוִין בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים (ישעיה א, כב). וּמַה נַּעֲשֶׂה לָהֶם? כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם כִּי מָאַס ה' בָּהֶם (ירמיה ו, ל), לְפִיכָךְ כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים. וּכְתִיב: כַּסְפָּם וּזְהָבָם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ (יחזקאל ז, יט). לָמָּה, עַל שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִּתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ. (ויקרא כה, לז).

כְּשֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עָמַד בִּתְפִלָּה וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אִם יִתְפַּלֵּל אָדָם עַל הַמָּמוֹן בַּבַּיִת הַזֶּה, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמַּשְׁחִית בְּמָמוֹנוֹ, אַל תִּתֵּן לוֹ. וְאִם תִּרְאֶה שֶׁהָעֹשֶׁר טוֹב לוֹ, תֵּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת לְבַב בְּנֵי הָאָדָם. (דה״‎ב ו, ל). לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, הָרְשָׁעִים עֲשִׂירִים וְהֵם נְתוּנִים בְּשַׁלְוָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם לָהֶם מְשַׁלֵּם לָהֶם מִעוּט מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבְּיָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו (דברים ז, י). וּכְתִיב: בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב (תהלים צב, ח). אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹתֵחַ אוֹצְרוֹתָיו לַצַּדִּיקִים עֲבָדָיו בְּגַן עֵדֶן. וְהָרְשָׁעִים שֶׁאָכְלוּ אֶת הָרִבִּית, נוֹשְׁכִין בְּשִׁנֵּיהֶם אֶת בְּשָׂרָם וְתוֹהִין, שֶׁנֶּאֱמַר: הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת יָדָיו וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ (קהלת ד, ה). וְאוֹמֵר הַלְוַאי הָיִינוּ פּוֹעֲלִין וְטוֹעֲנִין עַל כְּתֵפֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב מְלֹא כַף נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל (קהלת ד, ו).

וְהָעֲנִיִּים, עַמּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּיו יְרַחֵם (ישעיה מט, יג). מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, עָשִׁיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנִיִּים קְרוֹבִים, שׂוֹנְאָן וְאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ (משלי יט, ז). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ, מְחוֹפֵף וּמְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ (ישעיה יד, לב).

תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָם, יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים (תהלים סא, ח). תְּיַשֵּׁב עוֹלָמְךָ בְּשָׁוֶה, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ (תהלים סא, ח). אִם יִהְיוּ כֻּלָּם עֲשִׁירִים אוֹ עֲנִיִּים, מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת חָסֶד.

לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה. אִם הִשְׁאַלְתָּ אוֹתוֹ, לֹא תִדְחָקֶנּוּ. לֹא תִרְאֶה לוֹ שָׂדֶה וְכֶרֶם אוֹ בַיִת וְתֹאמַר לוֹ טֹל מִמֶּנִּי עֲשֶׂרֶת רִבּוֹא וְתַעֲשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא וּכְתֹב לִי שָׂדְךָ וְעַל כַּרְמְךָ וְעַל בֵּיתְךָ, וּלְמָחָר הוּא מַפְסִיד וְתִטֹּל אֶת כַּרְמוֹ. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּלְוֶה בְּרִבִית, אֵינוֹ יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ, (ויקרא כה, לו). לֹא תָשִׂים עָלָיו נֶשֶׁךְ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ עוֹבְרִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה, הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה וְהֶעָרֵב וְהָעֵדִים וְהַסּוֹפֵר. לְפִיכָךְ כֻּלָּן לוֹקִין. וּמִנַּיִן שֶׁהַלֹּוֶה לוֹקֶה. דִּכְתִיב: לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ (דברים כג, כ). לְמָה רִבִּית דּוֹמָה? לְמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, לֹא הִרְגִּישׁ לוֹמַר מִי נְשָׁכוֹ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁנִּתְבַּטְבֵּט עָלָיו. כָּךְ הָרִבִּית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ עַד שֶׁהִיא מִתְבַּטְבֶּטֶת עָלָיו. אִם חָבֹל תַּחְבֹּל (שמות כב, כו). אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם הוּא חַיָּב לְךָ, אַף אַתָּה חַיָּב לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא (מלכים א ח, מו).

סימן י

‎שְׁנֵי דְּבָרִים יֵשׁ כָּאן, חָבֹל תַּחְבֹּל. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב, שֶׁאִם נוֹטֵל יְתַד הַמַּחֲרֵשָׁה, שֶׁכְּשֶׁהוּא מַשְׁכִּים הוּא מְשִׁיבוֹ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. (שמות כב, כה). וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ (דברים כד, יג). אֱמֹר מֵעַתָּה, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בְּמַה שֶּׁיִּשַׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ. וּבַבֹּקֶר אַתָה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ יְתַד הַמַּחֲרֵשָׁה. וְכֵן בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ (דברים כד, טו). לָמָּה? כִּי עָנִי הוּא. וְאוֹמֵר: כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, בַּמֶּה יִשְׁכָּב, (דברים כד, כו). הֲרֵי צִנָּה פּוֹגַעַת בּוֹ בַּלַּיְלָה. וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי (דברים כד, כו). שְׁנֵי דְּבָרִים כָּאן דּוֹמִין זֶה לָזֶה. בְּשָׂכִיר כְּתִיב: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן

שְׂכָרוֹ (דברים כד, טו). כְּגוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה שֶׁל עָמִיר נְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ, וְהָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַּדֶּרֶךְ אַחֲרָיו מְקַוֶּה לֶאֱכֹל אוֹתָהּ אֲלֻמָּה. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנָיו? בָּא וְהֶעֱמִידוֹ בְּבֵיתוֹ וְקָשַׁר אֶת הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רָשָׁע, כָּל הַדֶּרֶךְ הוּא רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּה לְפָנָיו. כָּךְ שָׂכִיר, עָמֵל וּמִצְטַעֵר כָּל הַיּוֹם, מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם, וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. (דברים, כד, כו). וְכָאן (שמות כב, כו)

כְּתִיב: וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָלַךְ אֵצֶל הַדַּיָּן עִם חֲבֵרוֹ. זִכָּהוּ, יָצָא מְשַׁבֵּחַ אֶת הַדַּיָּן. אָמַר: אֵין חָכָם בָּעוֹלָם כִּפְלוֹנִי הַדַּיָּן וְהוּא מַלְאָךְ. לִזְמַן חָזַר אֶצְלוֹ לַדִּין וְחִיְּבוֹ. הִתְחִיל לְקַלְּלוֹ וְאוֹמֵר: אֵין שׁוֹטֶה בָּעוֹלָם כְּמוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֶתְמוֹל מַלְאָךְ וְהַיּוֹם שׁוֹטֶה. לְכָךְ כְּתִיב: אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל.

מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר. אִם קִלַּלְתָּ הַדַּיָּן, תְּבוּאָתְךָ אַתָּה מְקַלֵּל. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, כָּל זְמַן שֶׁהַדַּיָּן מְקֵלָּל, הַתְּבוּאָה מִתְמַעֶטֶת וְהָרָעָב בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים (רות א, א), דּוֹר שׁוֹפֵט אֶת שׁוֹפְטָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, וְסָמִיךְ לֵהּ, מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ.

סימן יא

‎אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. אָמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא: כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם (ירמיה ו, ל). אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם, הוֹצִיאוּ אוֹתָן בְּקוֹלָרִין. אָמְרוּ הָאֻמּוֹת, כְּבָר מְאָסָן אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁאָמַר לָהֶם כֶּסֶף נִמְאָס. מַה הַכֶּסֶף נִצְרָף וְנַעֲשֶׂה כְּלִי וְשׁוּב נִצְרָף וְנַעֲשֶׂה כְּלִי וְכֵן פְּעָמִים הַרְבֵּה וּבָאַחֲרוֹנָה אָדָם פּוֹרְכוֹ (ס״‎א: פּוֹרְסוֹ, חָרְסוֹ) וְשׁוּב אֵינוֹ נַעֲשֶׂה לִמְלָאכָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם תְּקוּמָה, שֶׁכְּבָר מְאָסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּשֶׁשָּׁמַע יִרְמְיָה כָּךְ, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא (ירמיה יד, יט).

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמַּכֶּה אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ שׁוֹשְׁבִינָהּ, אִם לְגָרְשָׁהּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ, הַכֵּה אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּמוּת. וְאִם דַּעְתְּךָ לַחֲזֹר עָלֶיהָ, לָמָּה תְּדַקְדֵּק בְּהַכָּאָתָהּ. אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ פַּלְטֵרִין שֶׁלִּי חָרֵב אֵינִי מְגָרְשָׁהּ. כָּךְ יִרְמְיָה אוֹמֵר: אִם לְגָרְשֵׁנוּ אַתָּה רוֹצֶה, הַכֵּה אוֹתָנוּ עַד שֶׁנָּמוּת, כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד (איכה ה, כב). וְאִם לָאו, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא. הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֲנִי מַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי אֵינִי מְגָרֵשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם ה' (ירמיה לא, לו) אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן תְּנַאי הִתְנֵיתִי עִמָּהֶם, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ, יְהֵא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם (ויקרא כו, יא), וְנָתַתִּי מַשְׁכּוֹנִי, וְכֵן בִּלְעָם אוֹמֵר (במדבר כד, ה) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב כְּשֶׁהֵן בְּנוּיוֹת. וּמִשְׁכְּנֹתֶיךָ (במדבר כד, ה), כְּשֶׁהֵן חֲרֵבוֹת.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא שֶׁאֲנִי חַיָּב לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֲנִי מְמַשְׁכֵּן לָהֶן מִקְדָּשִׁי, אֶלָּא עֲוֹנוֹתֵיכֶם גָּרְמוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם (ישעיה נ, א). וְכֵן הִתְנֵיתִי עִם מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם, אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, שֶׁאִם עָבְרוּ עַל הַמִּצְוֹת, אֲנִי מְמַשְׁכְּנָן שְׁתֵּי מַשְׁכּוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם חָבֹל תַּחְבֹּל. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: עַד מָתַי? אָמַר לוֹ: עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה (מלאכי ג, כ).

אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַיִּסּוּרִין לְצַד אֶחָד וְהָעֲנִיּוּת לְצַד אֶחָד. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַשָּׂטָן לְקַטְרֵג אֶת אִיּוֹב, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים (איוב א, ט). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב: מָה אַתָּה רוֹצֶה עֲנִיּוּת אוֹ יִסּוּרִים? אָמַר לוֹ: מְקַבֵּל אֲנִי כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת. הֵיאַךְ אֶעֱמֹד עַל הַמִּקָּח בַּשּׁוּק וְאֵין בְּיָדִי פְּרוּטָה. מִיָּד וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן אֶת פְּנֵי ה' וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ עַד קָדְקֳדוֹ (איוב ב, ז). הִתְחִיל צוֹוֵח, מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ (איוב כג, ג), כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין. אָמַר לוֹ אֱלִיהוּ: מָה אַתָּה עוֹמֵד וּמוֹנֶה, וְלֹא אַתְּ הוּא שֶׁבָּחַרְתָּ בַּיִּסּוּרִים יוֹתֵר מִן הָעֲנִיּוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: הִשָּׁמֶר אַל תֵּפֶן אֶל אָוֶן כִּי עַל זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי (איוב לו, כא).

סימן יב

‎אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט וְגוֹ' (תהלים קיב ה, ו) כָּל בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹוִין זֶה מִזֶּה. הַיּוֹם לֹוֶה מִן הַלַּיְלָה וְלַיְלָה לֹוֶה מִן הַיּוֹם וְאֵינָן דָּנִין זֶה עִם זֶה כְּמוֹ הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְגוֹ', אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם (תהלים יט ג, ד).

הַלְּבָנָה לֹוָה מִן הַכּוֹכָבִים וְהַכּוֹכָבִים לֹוִין מִן הַלְּבָנָה. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה, אֵינוֹ מוֹצִיאָן, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם (איוב ט, ז). הָאוֹר לֹוֶה מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹוֶה מִן הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה (חבקוק ג, יא). הַחָכְמָה לֹוָה מִן הַבִּינָה וְהַבִּינָה לֹוָה מִן הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ (משלי ז, ד). הַחֶסֶד לֹוֶה מִן הַצְּדָקָה וְהַצְּדָקָה לֹוָה מִן הַחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד (משלי כא, כא). הַשָּׁמַיִם לֹוִין מִן הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ לֹוָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם (דברים כח, יב). הַתּוֹרָה לֹוָה מִן הַמִּצְוֹת וְהַמִּצְוֹת לֹוִין מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ד): שְׁמוֹר מִצְוֹתָי וֶחְיֵה,

בְּרִיּוֹתָיו לֹוִין זֶה מִזֶּה וּמְשַׁלְּמִים זֶה לָזֶה, וּבָשָׂר וָדָם לֹוֶה מֵחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְבָלְעוֹ בְּרִבִּית וּבְגָזֵל. וְהַנּוֹטֵל רִבִּית, אוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אַתָּה נוֹטֵל מֵעוֹלָמְךָ שָׂכָר שֶׁהַבְּרִיּוֹת בְּתוֹכוֹ, שְׂכַר הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה מַשְׁקֶה, שְׂכַר צְמָחִים שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה, שְׂכַר מְאוֹרוֹת שֶׁאַתָּה מֵאִיר, שְׂכַר נְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ, שְׂכַר גּוּף שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְאוּ בַּמָּה הִלְוֵיתִי וְאֵינִי נוֹטֵל בְּרִבִּית, וּמַה הִלְוְתָה הָאָרֶץ וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת רִבִּית. אֶלָּא אֲנִי נוֹטֵל אֶת הַקֶּרֶן שֶׁהִלְוֵיתִי, וְהִיא נוֹטֶלֶת אֶת שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ (קהלת יב, ז).

וּמִי שֶׁהוּא נוֹטֵל רִבִּית מַה כְּתִיב בּוֹ? בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה (יחזקאל יח, יג). מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁפָּתַח אוֹצָרוֹ לְאֶחָד, הִתְחִיל מוֹנֶה בּוֹ אֶת הָעֲנִיִּים, הוֹרֵג בּוֹ אַלְמָנוֹת, מְבַזֶּה בּוֹ אֶת הָאֶבְיוֹנִים, מַפְשִׁיט בּוֹ עֲרֻמִּים, עוֹשֶׂה בּוֹ חָמָס וְגָזֵל, מְמַלֵּא אוֹתוֹ שֶׁקֶר וּמַפְסִיד אוֹצַר הַמֶּלֶךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּתַח אוֹצָרוֹ לַעֲשִׁירִים וְהַכֹּל שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב (חגי ב, ח). הִתְחִיל הֶעָשִׁיר לְהַלְווֹת בְּרִבִּית, מוֹנֶה בּוֹ אֶת הָאַלְמָנוֹת וְדוֹחֲקָן בְּרִבִּית, מְבַזֶּה בּוֹ אֶת הָאֶבְיוֹנִים וּמַפְשִׁיט בּוֹ אֶת הָעֲרֻמִּים הַמְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ צְדָקָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹוֵחַ, לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ (משלי יז, ה). הָיָה חַיָּב לוֹ חֲבֵרוֹ מָנֶה, מַכֵּהוּ וּמַפְשִׁיטוֹ וְיוֹשֵׁב עָרֹם, עוֹשֶׂה בּוֹ חָמָס וְגָזֵל, שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹת שֶׁלָּהֶן וְהוּא בּוֹלְעָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בָךְ, כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ (ישעיה לג, א). נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָמוֹן מִן אוֹצָרוֹ שֶׁהוּא שֶׁל אֱמֶת, וְהוּא עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ אוֹצָר שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע, עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם, אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַשׁ כִּי בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ (הושע י, יג). לְפִיכָךְ, כַּעֲבֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע (משלי י, כה). וְכֵן שְׁלֹמֹה צוֹוֵחַ: אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַּשָּׁעַר, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם (משלי כב כב, כג).

אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. מָה רָאָה לְהַזְהִיר עַל הַדַּיָּנִים וְעַל הַנָּשִׂיא. אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא לָקַח קֹרַח וַעֲדָתוֹ אֶלָּא עַל שֶׁבָּזוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וְאַף אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם לֹא לָקוּ אֶלָּא עַל שֶׁבָּזוּ דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת ה' בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא (דה״‎ב לו, טז). וְאוֹמֵר: חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב (ירמיה ה, ג). לְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדָן שֶׁל זְקֵנִים (ויקרא יט, לב), שֶׁהֵן מַזְהִירִין לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְכָל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ (שמות כג, יג).

מַה כְּתִיב אַחֲרָיו שָׁלֹש רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה, קָבַע לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל חַג הַמַּצּוֹת, שֶׁבּוֹ עָשָׂה לָהֶן נִסִּים בְּמִצְרַיִם. וְחַג הַקָּצִיר, שֶׁבּוֹ נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹכְלִין מִפֵּרוֹתֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָהֶן לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר (משלי ח, יט). וְחַג הָאָסִיף (שמות כג, טז), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא בָּתֵּיהֶם מִן הַבְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ, וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע, וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ (משלי ג, ט-י). לְכָךְ נֶאֱמַר: רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ.

סימן יג

‎אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ (משלי כח, כב). אִישׁ רַע עָיִן, זֶה קַיִן, שֶׁהִבְהִיל עַצְמוֹ לִטֹּל אֶת הָעוֹלָם. כֵּיצַד? כְּשֶׁהָיוּ קַיִן וְהֶבֶל בָּעוֹלָם, מַה כְּתִיב בָּהֶן? וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה (בראשית ד, ח). עַל עִסְקֵי שָׂדֶה נֶהֱרַג הֶבֶל.

אָמַר לוֹ קַיִן לְהֶבֶל, נַחֲלֹק הָעוֹלָם, טֹל אַתְּ הַמִּטַּלְטְלִין, וַאֲנִי אֶת הַשָּׂדוֹת. וְהוּא שֶׁחָשַׁב לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. חָלְקוּ בֵּינֵיהֶם, נָטַל הֶבֶל הַמִּטַּלְטְלִין וְקַיִן הַקַּרְקָעוֹת, וְהָיָה מְהַלֵּךְ הֶבֶל בָּעוֹלָם וְקַיִן רוֹדְפוֹ וְאוֹמֵר לוֹ צֵא מִתּוֹךְ שֶׁלִּי. רָץ לֶהָרִים וְהוּא אַחֲרָיו וְאוֹמֵר זוֹ שֶׁלִּי, עַד שֶׁעָמַד עָלָיו וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ (בראשית ד, ח).

וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ. מַה חֶסְרוֹ? נָע וָנָד תִּהְיֶה בָּאָרֶץ. (בראשית ד, יב). בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא רוּחַ רָעָה לְרַגְלוֹ וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ וְרוֹדְפִין אַחֲרָיו עַד שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. וּשְׁלֹמֹה צוֹוֵחַ: אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה (קהלת ו, ג), כָּךְ כָּל הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִבִּית, סוֹף שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ.

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, אִם עַנֵּה תְעַנֵּה, צָעֹק יִצְעַק, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע (שמות כב, כג). כֻּלּוֹ כָּפוּל, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בְּפָנָיו. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'. אֵימָתַי? אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה.

סימן יד

‎אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים יְקַבְּצֶנּוּ (משלי כח, ח). כֵּיצַד? הָיָה יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִלְווֹת וּבָא גּוֹי, וְאָמַר מוּטָב שֶׁאַלְוֶה לַגּוֹי וְאֶטֹּל מִמֶּנּוּ רִבִּית מִלְּהַלְווֹת אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בְּרִבִּית, וְהִלְוָה לוֹ וְהֶעֱשִׁיר, לְפִיכָךְ שְׁלֹמֹה צוֹוֵחַ עָלָיו, מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים יְקַבְּצֶנּוּ, זֶה עֵשָׂו. וְעֵשָׂו חוֹנֵן דַּלִּים הוּא, עוֹשֵׁק דַּלִּים הוּא. אֶלָּא שֶׁהַמַּלְכוּת שׁוֹמַעַת שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ אֶת הָרַבִּית, וּמִתְגָּרָה בּוֹ וְנוֹטֶלֶת מָמוֹנוֹ וּבוֹנָה מִמֶּנּוּ דִּמּוֹסְיוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת וְאִסְטְוָנִיּוֹת שֶׁבַּמְּדִינָה וְצָרְכֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. הֱוֵי, לְחוֹנֵן דַּלִּים יְקַבְּצֶנּוּ.

סימן טו

‎אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא, מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ (משלי יט, יז). מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל, כִּבְיָכוֹל לַה' הוּא מַלְוֶה. וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס הַכֹּהֵן בֶּן חָמָא אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן: מַהוּ וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ. יָכוֹל נָתַן פְּרוּטָה לְעָנִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֶּם לוֹ. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נַפְשׁוֹ שֶׁל עָנִי הָיְתָה מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת מִן הָרָעָב וְנָתַתָּ לוֹ פְּרוּטָה וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתוֹ. חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַחֲזִיר לְךָ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ. לְמָחָר בִּנְךָ אוֹ בִּתְּךָ בָּאִין לִידֵי חֹלִי וְלִידֵי מִיתָה, וְאֶזְכֹּר אֲנִי לָהֶם אֶת הַמִּצְוָה שֶׁעָשִׂיתָ עִם הֶעָנִי וּמַצִּיל אֲנִי אוֹתָם מִן הַמִּיתָה. הֱוֵי, וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ, שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דַיְּךָ שֶׁנִּקְרֵאתָ מַלְוֶה לִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אַתָּה עִמִּי, תִּזְכֶּה לִמְחִצָּתִי.

אַתְּ מוֹצֵא, עַל כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עָלָיו בְּמִשְׁפָּט לוֹמַר הֵיאַךְ יוֹצֵא מִשְׁפָּטוֹ. לְמִי שֶׁהוּא גּוֹנֵב וּלְמִי שֶׁהוּא נוֹאֵף וּלְמִי שֶׁהוּא עוֹבֵר עֲבֵרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עָלָיו בְּמִשְׁפָּט. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּימֵי אַחְאָב, שֶׁאָמַר מִיכָה: רָאִיתִי אֶת ה' ישֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו וְגוֹ' (מלכים א כב, יט). וְכִי יֵשׁ שְׂמֹאל לְמַעְלָן? וְהָא כְּתִיב: יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' וְגוֹ' (שמות טו, ו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: יְמִי ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל (תהלים קיח, טז). וּמַה הוּא מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ? אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁמְּלַמְּדִין זְכוּת נִקְרְאוּ מִימִינוֹ, וְאֵלּוּ שֶׁמְּלַמְּדִין חוֹבָה נִקְרְאוּ מִשְּׂמֹאלוֹ.

וַיֹּאמֶר ה' מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד (מלכים א כב, כ). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמָּהֶם בַּדִּין. וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה, וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנוּ (מלכים א כב, כ, כא) אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה אַחֲרָיו עֲבֵרָה. אָמַר לוֹ: הֵן. הִתְחִיל נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּדִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה. אֲבָל הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּדִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה (יחזקאל יח, יג). פּוֹסֵק אֶת דִּינוֹ מִיָּד, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: אֵת כָּל הַתֹּעֲבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ (יחזקאל יח, יג), לֹא יִחְיֶה. לְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה.

בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם לְמַעֲשֶׂה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָדָם שֶׁהוּא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָאתַיִם אוֹ רִבּוֹא אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי אֶת שֶׁלִּי, וְאוֹמֵר לוֹ אֵין בְּיָדִי כְּלוּם, מִיָּד עוֹשִׂין מְרִיבָה וּמְבַזִּין זֶה אֶת זֶה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אַתְּ מוֹצֵא בַּקַּיִץ שֶׁהַיּוֹם לֹוֶה מִן הַלַּיְלָה מִתְּקוּפַת טֵבֵת עַד תְּקוּפַת תַּמּוּז, וּמִתְּקוּפַת תַּמּוּז עַד תְּקוּפַת טֵבֵת הַלַּיְלָה לֹוֶה מִן הַיּוֹם, אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם (תהלים יט, ד). לְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, לֹא תִנְהַג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן, שֶׁהוּא עִמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בְּעַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עָנִי, עִמָּךְ. אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ, עֲנִיֶּיךָ קוֹדְמִין. עֲנִיֵּי עִירְךָ וַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת.

אָמַר רַב נַחְמָן בְּרַבִּי: רְאֵה מַה כְּתִיב: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל (דברים טו, י). כִּי בַּעֲבוּר אוֹ לְמַעַן אוֹ בִּשְׁבִיל אוֹ תַּחַת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא בִּגְלַל. אֲנִי עָשִׂיתִי אוֹתְךָ עָשִׁיר וְאוֹתוֹ עָנִי, אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן לוֹ, אֲנִי הוֹפֵךְ אֶת הַגַּלְגַּל וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ עָנִי וְאוֹתוֹ עָשִׁיר. לָמָּה? כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים עה, ח).

אָמַר רַבִּי שִׁילָא: בֹּא וּרְאֵה מַה כְּתִיב: לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן (דברים טו, ז). מַה הוּא מֵאָחִיךָ, לָא כְּתִיב מֵעָנִי אֶלָּא מֵאָחִיךָ, שֶׁשְּׁנֵיכֶם שָׁוִים. וְאַל תִּגְרֹם לְעַצְמְךָ שֶׁתֵּעָשֶׂה כְּמוֹתוֹ. מֵאָחִיךָ, לָשׁוֹן יְוָנִית הוּא. לְפִיכָךְ, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: כְּשֶׁהָיָה לוֹקֵחַ לְבֵיתוֹ בָּשָׂר אוֹ יָרָק אוֹ כָּל דָּבָר, הָיָה אוֹמֵר לִבְנֵי בֵּיתוֹ: הַפְרִישׁוּ לַעֲנִיִּים חֶלְקָם, שֶׁלֹּא לָקַחְתִּי לָכֶם אֶלָּא לִטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר וְלַעֲנִיִּים חֲצִי לִטְרָא. שֶׁהָיָה מְקַיֵּם, בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה, גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל דִּבְרַת וְגוֹ' (קהלת ז, יד). בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, בִּגְמִילוּת חֲסָדִים שֶׁתַּעֲשֶׂה עִם הָעֲנִיִּים. וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה, לְפִי שֶׁאֵינְךָ רָחוֹק מִן הָעֲנִיּוּת, שֶׁאֵין לְךָ רָעָה גְּדוֹלָה מִן הָעֲנִיּוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ.

סימן טז

‎אִם חָבֹל תַּחְבֹּל (שמות כב, כח) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כַּמָּה אַתְּ חַיָּב לִי, אַתָּה חוֹטֵא לְפָנַי וַאֲנִי מַמְתִּי לְךָ, וְנַפְשְׁךָ עוֹלָה אֶצְלִי בְּכָל יוֹם וּבְכָל אֶמֶשׁ וְאֶמֶשׁ וְנוֹתֶנֶת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וְהִיא מִתְחַיֶּבֶת, וַאֲנִי מַחֲזִיר לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי. אַף אַתָּה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב לְךָ, אִם חָבֹל תַּחְבֹּל, עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ. אַף אַתָּה דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי אֶצְלָךְ, אִם אֵין אַתָּה מַחֲזִיר מַשְׁכּוֹנוֹ, אֵינִי מַחֲזִיר לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ. לְפִיכָךְ, אִם חָבֹל תַּחְבֹּל. וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי. שֶׁהוּא קוֹרֵא תִּגָּר לְפָנַי וְאוֹמֵר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֲנִי אָדָם וְהוּא אָדָם. הוּא שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ, וַאֲנִי בַּמֶּה אֶשְׁכַּב. לְפִיכָךְ, וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶה, הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת יְחִידִים. וְלֶעָתִיד, וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה (ישעיה סה, כד). וְהַנָּבִיא אוֹמֵר: כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב וְגוֹ' (ישעיה ל, יט).

סימן יז

‎הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֵתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם וָאֹמַר אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי (ירמיה ג, יט). אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: אֵין לְשׁוֹן אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא לְשׁוֹן הַבְדָּלָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי וְאַתֶּם עָלָה עַל דַּעְתִּי לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁאֲנִי אָב וְאַתֶּם בָּנִים, הֵיאַךְ עֲשִׂיתֶם לְהַכְנִיס בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם אֻמּוֹת אֲחֵרוֹת. אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא לְשׁוֹן בְּדִילָה, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ (בראשית ל, כ).

תוכן העניינים

מדרש תנחומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה