כי תשא
סימן א
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנּוּ, כַּמָּה תְּרוּמוֹת הָיוּ תּוֹרְמִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁנָה. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁלֹש תְּרוּמוֹת תּוֹרְמִין, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר וּבְנִיסָן וּבֶאֱלוּל. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר וּבְנִיסָן, הָיְתָה תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נִגְבֵּית, וְהָיוּ בָּאִין הַכֹּהֲנִים וּמְכַפְּרִין עַל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל מִן הַשְּׁקְלִים שֶׁהָיוּ שׁוֹקְלִין. לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲסוּקִים בְּמַתְּנוֹתֵיהֶן. וְהָיוּ מַתְחִילִין לִגְבּוֹת מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר וְתוֹרְמִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן. וְלָמָּה מַתְחִילִין בַּאֲדָר וְתוֹרְמִין בְּנִיסָן? שֶׁלֹּא לִדְחֹק עַל יִשְׂרָאֵל. וְהָיוּ מַזְהִירִין אֶת יִשְׂרָאֵל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ.
אָמַר שְׁלֹמֹה: דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה (משלי טו, יט). בְּעֵשָׂו הָרָשָׁע הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כְּשֵׁם שֶׁמְּשׂוּכָה שֶׁל קוֹצִים מִתְחַדֶּקֶת בִּבְגָדָיו שֶׁל אָדָם, אַתְּ מְפַשֵּׁר אוֹתָה מִכָּאן וּמִתְחַדֶּקֶת מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּךְ מַלְכוּת עֵשָׂו גּוֹבָה אֶת הָאַרְנוֹן מִיִּשְׂרָאֵל. עַד שֶׁלֹּא תִּגָּבֶה, הֲרֵי הַגֻּלְגֹּלֶת בָּאָה. וְעַד שֶׁהִיא נִגְבֵּית, בָּאִין לְעֵסֶק טֵרוּפִין. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה (משלי טו, יט). כְּבוּשָׁה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל.
מַשְׁמִיעִין בְּאֶחָד בַּאֲדָר, וְנִגְבֵּית בָּרִאשׁוֹן שֶׁל נִיסָן. וְכַמָּה הָיוּ גּוֹבִין? מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. וְכַמָּה הוּא? חֲצִי הַסֶּלַע. וְלֹא הָיְתָה נִגְבֵּית אֶלָּא לְכַפָּרַת יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ לוֹקְחִין מֵהֶן תְּמִידִין, לְפִי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּל מִנְיָן שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִמְנוֹת שֶׁיְּהֵא בָּהֶן חֶסְרוֹן, וְהִתְקִין לָהֶם אֶת הַשְּׁקָלִים רְפוּאָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָהֶן כַּפָּרָה, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם.
סימן ב
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שָׂרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג (שה״ש ז, ג). שָׂרְרֵךְ, זֶה סַנְהֶדְרִין. וְלָמָּה נִקְרְאוּ שׂרֶר. מָה הַשֹּׁרֶר הַזֶּה נָתוּן בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל אָדָם, כָּךְ סַנְהֶדְרִין יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מָה הַשֹּׁרֶר הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק נָתוּן בִּמְעֵי אִמּוֹ, פִּיו סָתוּם וּמִן הַשֹּׁרֶר הוּא אוֹכֵל, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין אוֹכְלִין אֶלָּא מִסַּנְהֶדְרִין, לְפִיכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּשֹּׁרֶר. אַגַּן. מָה אַגַּן עָגֹל,
אַף כָּךְ סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה. הַסַּהַר, שֶׁדּוֹמֶה לַסּוֹחֵר, מָה הַסּוֹחֵר כָּל דָּבָר שֶׁאַתָּה צָרִיךְ אַתָּה מוֹצֵא בּוֹ, כָּךְ סַנְהֶדְרִין מְטַהֲרִין וּמְטַמְּאִין, פּוֹסְלִין וּמַכְשִׁירִין, מַתִּירִים וְאוֹסְרִים.
אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג. שֶׁאִם הֻצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לָצֵאת לְצָרְכּוֹ, רוֹאִין אִם יֵשׁ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, יוֹצֵא. וְאִם לָאו, אֵינוֹ יוֹצֵא. בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים (שה״ש ז, ג). מָה עֲרֵמָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ מִחְיָה לָעוֹלָם, אַף סַנְהֶדְרִין בִּזְכוּתָן הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד. דָּבָר אַחֵר, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, זוֹ תּוֹרַת כֹּהֲנִים, שֶׁכֻּלָּהּ כַּפָּרַת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, חַטָּאת הִיא, אָשָׁם הוּא, וְהוּא נָתוּן בְּאֶמְצָעָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכֻלָּן חַטָאוֹת, כְּמוֹ בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: לָמָּה נִמְשְׁלָה בַּחִטִּים? מָה חִטִּים אֵלּוּ עוֹלוֹת בְּמִדָּה, כָּךְ הָיוּ עוֹלִין בְּמִנְיַן הַזְּקֵנִים וְהַתַּלְמִידִים וַחֲכָמִים וְהַחֲסִידִים. מִנַּיִן?
בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים. אָמַר רַב אִידִי: וַהֲלֹא עֲרֵמַת שֶׁל אִסְטְרוֹבְלִין יָפָה מִשֶּׁל חִטִּים, וְכָאן הוּא אוֹמֵר עֲרֵמַת חִטִּים, אָמַר לוֹ: אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד עַל אִסְטְרוֹבְלִין בְּלֹא חִטִּים, לְכָךְ נֶאֱמַר: עֲרֵמַת חִטִּים.
סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים (שה״ש ז, ג). וְכִי יֵשׁ אָדָם סָג שָׂדֵהוּ בַּשּׁוֹשַׁנִּים. דֶּרֶךְ הָעוֹלָם גּוֹדְרִים שְׂדוֹתֵיהֶם בְּקוֹצִים וּבְדַרְדָּרִים בְּשִׁיחִין וּבְסַגְיָין. וּמַה הוּא סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים? אֵלּוּ מִצְוֹת הָרַכּוֹת כַּשּׁוֹשַׁנִּים. כֵּיצַד? הָיָה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ חֻפָּתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ יוֹם בָּעוֹלָם חָבִיב מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא שָׂמֵחַ עִם אִשְׁתּוֹ. מֶה עָשָׂה? הוֹצִיא הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה, הִצִּיעַ חֻפָּתוֹ, בָּא לְהִזָּקֵק עִמָּהּ. אָמְרָה לוֹ: כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי, פֵּרַשׁ הֵימֶנָּה. זֶה הוֹפֵךְ פָּנָיו לְכָאן, וְזוֹ הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ לְכָאן. מִי הִפְרִישׁוֹ מִמֶּנָּה? אֵי זֶה נָחָשׁ עֲקָצוֹ, אֵי זֶה עַקְרָב הִזִּיקוֹ, אֵי זֶה נָחָשׁ עֲקָצוֹ, אֵי זֶה עַקְרָב הִזִּיקוֹ, אֵי זֶה גָּדֵר בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁאָמְרָה וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב (ויקרא יח, יט). לְכָךְ כְּתִיב סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
זֶה יִתְּנוּ. בֹּא וּרְאֵה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲבֵרוֹתֵיהֶן מְבִיאִין לִידֵי מַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת. וְאִם עֲבֵרוֹתֵיהֶן כָּךְ, זְכֻיּוֹתֵיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף אֵצֶל אֶחָיו, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא, וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ (בראשית לז יט, כ). הִשְׁלִיכוּהוּ לַבּוֹר. אָמְרוּ נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ נַעֲלֵהוּ וְנַהַרְגֵהוּ. אָכְלוּ וְשָׁתוּ, בָּאוּ לְבָרֵךְ. אָמַר לָהֶם יְהוּדָה: אָנוּ מְבַקְשִׁין לַהֲרֹג נֶפֶשׁ וּנְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ, אֵין אָנוּ מְבָרְכִין אֶלָּא מְנַאֲצִין. עַל זֶה נֶאֱמַר: וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ, נִאֵץ ה' (תהלים י, ג). לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ (בראשית לז, כז).
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם (בראשית לז, כה). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם: יְשִׁיבָה אַחַת שֶׁיָּשְׁבוּ הַשְּׁבָטִים בְּעֵצָה אַחַת לִמְכֹּר אֶת יוֹסֵף, כִּלְכְּלָה אֶת הָעוֹלָם שֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן. אִם עֲבֵרוֹתֵיהֶן כִּלְכְּלָה וְהֶעֱמִיד אֶת הָעוֹלָם, זְכֻיּוֹתֵיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְאַף כָּאן, מִי גָּרַם לַשְּׁבָטִים בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים שֶׁיִּתְּנוּ כֹּפֶר נַפְשׁוֹתֵיהֶן, מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְאִם חֲטָאָה גְּדוֹלָה שֶׁעָשׂוּ, גָּרְמָה לְמִצְוָה וְלִזְכוּת. מִצְוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
סימן ג
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא: מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל, וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן (קהלת ה, יא). אָמְרוּ לוֹ לִשְׁלֹמֹה: אִלּוּ אַחֵר אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה, הָיִינוּ שׂוֹחֲקִין עָלָיו. אַתָּה שֶׁכָּתוּב בְּךָ וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם (מלכים א ה, יא), תֹּאמַר, מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל. אֵין הַדָּבָר כָּךְ. שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא רָעֵב, אָכַל קִמְעָא, שְׁנָתוֹ מִתְנַדֶּדֶת מִמֶּנּוּ. אָכַל הַרְבֵּה, שְׁנָתוֹ מְתוּקָה. אָמַר לָהֶם: אֵינִי מְדַבֵּר אֶלָּא בַּצַּדִּיקִים וּבַעֲמֵלֵי תּוֹרָה. כֵּיצַד? אָדָם שֶׁכָּל שְׁנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּמֵעֶשֶׂר שָׁנִים וְאֵילַךְ הוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, וּמֵת לִשְׁלֹשִים שָׁנָה. וְאָדָם אַחֵר חָיָה שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וּמֵעֶשֶׂר שָׁנִים וְאֵילַךְ עָמָל בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת עַד שֶׁמֵּת. אַתְּ אוֹמֵר, הוֹאִיל וְלֹא יָגַע הָרִאשׁוֹן אֶלָּא עֶשְׂרִים שָׁנָה בַּתּוֹרָה, וְזֶה שֶׁיָּגַע שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְבֶּה לָזֶה שָׂכָר יוֹתֵר מִמִּי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה עֶשְׂרִים שָׁנָה. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל, שֶׁיָּכוֹל בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁסִּלַּקְתַּנִי מִן הָעוֹלָם בַּחֲצִי יָמַי, הָיִיתִי מַאֲרִיךְ שָׁנִים וּמַרְבֶּה בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל. שֶׁמַּתַּן שְׂכָרוֹ שֶׁל זֶה כְּמַתַּן שְׂכָרוֹ שֶׁל זֶה.
תֵּדַע, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְחָיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וּשְׁמוּאֵל כָּל יְמֵי חַיָּיו שְׁתַּיִם וַחֲמִשִּׁים, וְסָבַל מַשָּׂאָן וְטָרְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּשְׁקָלָן הַכָּתוּב כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ (תהלים צט, ו). הֱוֵי, מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל וְגוֹ'.
אָמַר רַבִּי לֵוִי: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים לִמְלַאכְתּוֹ. עִם שֶׁהֵן עוֹשִׂין, נָטַל הַמֶּלֶךְ אֶחָד מֵהֶן וְטִיֵּל עִמּוֹ. לָעֶרֶב בָּאוּ הַפּוֹעֲלִין לִטֹּל שְׂכָרָן. בָּא אוֹתוֹ פּוֹעֵל שֶׁטִּיֵּל עִם הַמֶּלֶךְ לִטֹּל עִמָּהֶן שְׂכָרוֹ. שֶׁמָּא יָכוֹל הַמֶּלֶךְ לוֹמַר לוֹ אַתָּה לֹא עָשִׂיתָ עִמָּהֶם אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁעוֹת, טֹל כְּפִי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ. אַף הוּא יָכֹל לוֹמַר לַמֶּלֶךְ, אִלּוּלֵי אַתָּה שֶׁבִּטַלְתַּנִי וְטִיַּלְתַּנִי עִמְּךָ הָיָה שְׂכָרִי מְרֻבֶּה. וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. הַמֶּלֶךְ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַפּוֹעֲלִין, אֵלּוּ עֲמֵלֵי הַתּוֹרָה. מִי שֶׁיָּגַע בַּתּוֹרָה חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּמִי שֶׁיָּגַע בַּתּוֹרָה עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִׁים, יָכוֹל לוֹמַר: אִלּוּלֵי שֶׁסִּלַּקְתַּנִי, הָיִיתִי עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל, שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שָׁוֶה.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי אָמַרְתָּ וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן, מַה הוּא, וַדַּאי מַנִּיחַ לוֹ לִישֹׁן. שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא שָׂבֵעַ, הַמַּאֲכָל מְבִיאֵהוּ לִידֵי שֵׁנָה. אָמַר לָהֶם: בַּעֲשִׁירֵי תּוֹרָה אֲנִי מְדַבֵּר וְלֹא בַּעֲשִׁירֵי מָמוֹן. כֵּיצַד? הָיָה אָדָם גָּדוֹל וְעָשִׁיר בַּתּוֹרָה לִמֵּד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וְרִבֵּץ תּוֹרָה בָּרַבִּים וְשָׂבַע מִן הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵת, אֵין הַתַּלְמִידִים שֶׁהֶעֱמִיד מַנִּיחִין לוֹ לִישֹׁן, אלָּא יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין תַּלְמִידָיו בַּתּוֹרָה וּבַתַּלְמוּד וּבַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, וְאוֹמְרִים תַּלְמִידָיו הֲלָכוֹת וּשְׁמוּעוֹת מִשְּׁמוֹ וּמַזְכִּירִין שְׁמוֹ בְּכָל שָׁעָה, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִישֹׁן בַּקֶּבֶר.
וְכֵן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, וְכֵן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: אֵין תַּלְמִידָיו מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִישֹׁן בַּקֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים (שה״ש ז, י). הֱוֵי וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן. וְכֵן מֹשֶׁה לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְהִדְרִיכָן לַמִּצְוֹת, וְנָתַן לָהֶם סִדְרֵי תּוֹרָה וּפָרָשִׁיּוֹת שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶן בְּכָל שַׁבָּת וּבְכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ וּבְכָל מוֹעֵד, וְהֵם מַזְכִּירִים אוֹתוֹ בְּכָל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה.
וּבְפָרָשַׁת שְׁקָלִים. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשֶּׁאֲנִי מֵת אֵין אֲנִי נִזְכָּר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה עוֹמֵד עַכְשָׁו וְנוֹתֵן לָהֶם פָּרָשַׁת שְׁקָלִים וְאַתָּה זוֹקֵף אֶת רֹאשָׁן, כָּךְ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָהּ לְפָנַי, כְּאִלּוּ אַתְּ עוֹמֵד שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְזוֹקֵף אֶת רֹאשָׁן. מִנַּיִן? מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ. שָׂא אֶת רֹאשׁ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כִּי תִשָּׂא.
סימן ד
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵּאלֹהִים סֶלָה (תהלים ג, ג). רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אָמִי וְרַבָּנָן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אָמִי פָּתַר קְרָא בְּדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל. רַבִּים, אֵלּוּ דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ רַבִּים בַּתּוֹרָה. אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לְדָוִד: אָדָם שֶׁשָּׁבָה אֶת הַכִּבְשָׂה וְהָרַג אֶת הָרוֹעֶה וְהִפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב, יֵשׁ לוֹ תְּשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵּאלֹהִים סֶלָה.
וְאַתָּה ה' (תהלים ג, ד). אָמַר דָּוִד: וְאַתָּה רִבּוֹן הָעוֹלָם הִסְכַּמְתָּ בְּתוֹרָתְךָ עִמָּהֶם וְאָמַרְתָּ, מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת (ויקרא כ, י), מָגֵן בַּעֲדִי (תהלים ג, ד), בִּזְכוּת אֲבוֹתַי. כְּבוֹדִי (תהלים ג, ד), שֶׁהֶחֱזַרְתַּנִי לְמַלְכוּתִי, וּמֵרִים רֹאשִׁי (תהלים ג, ד), שֶׁהָיִיתִי חַיָּב הֲרָמַת רֹאשׁ, וְנָתַתָּ לִי תִּלּוּי רֹאשׁ עַל יְדֵי נָתָן הַנָּבִיא, שֶׁאָמַר גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת (ש״ב יב, יג).
וְרַבָּנָן פַּתְרִין קְרָא בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. רַבִּים, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן: הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים (ישעיה יז, יב), שֶׁאוֹמְרִין לְיִשְׂרָאֵל: אֻמָּה שֶׁשָּׁמְעָה בְּסִינַי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים (שמות כ, ב-ג), וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם אָמְרוּ לָעֵגֶל אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל (שמות לב, ד), יֵשׁ לָהֶם תְּשׁוּעָה. אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵּאלֹהִים סֶלָה. וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹן הָעוֹלָם, וְאַתָּה הִסְכַּמְתָּ עִמָּהֶם וְאָמַרְתָּ, זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם (שמות כב, יט), מָגֵן בַּעֲדִי, בִּזְכוּת אָבוֹת. כְּבוֹדִי, שֶׁהִשְׁרִיתָ שְׁכִינָתְךָ בְּתוֹכֵנוּ וְאָמַרְתָּ, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח). וּמֵרִים רֹאשִׁי, תַּחַת שֶׁהָיִינוּ חַיָבִין לְךָ הֲרָמַת רֹאשׁ, נָתַתָּ לָנוּ תִּלּוּי רֹאשׁ עַל יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר יוֹחַאי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן פָּתַח: וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ (ישעיה ב, ט). וַיִּשַּׁח אָדָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֵּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם (יחזקאל לד, לא). וַיִּשְׁפַּל אִישׁ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה (במדבר יב, ג). אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשָּׁחוּ יִשְׂרָאֵל לָעֵגֶל וְהִשְׁפַּלְתִּי אוֹתִי, וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם (ישעיה ב, ט). וְאָמַר לוֹ תִּשָּׂא לָהֶם. אָמַר לוֹ: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
סימן ה
כִּי תִשָּׂא. רַבִּי יוֹנָה פָּתַח: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים עה, ח). מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ. אָמַר לָהּ: לְשִׁשָּׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' (שמות כ, יא). אָמְרָה לוֹ: וּמִן אוֹתָהּ שָׁעָה מָה עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם. אָמַר לָהּ: מְזַוֵּג זִוּוּגִים וּמַעֲשִׁיר לָזֶה וּמוֹרִישׁ לָזֶה. אָמְרָה לוֹ: וְאַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. כַּמָּה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי, אֲנִי מְזַוְּגָן בְּלַיְלָה זוֹ. מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה מִן אוֹתָהּ שָׁעָה עַד הַיּוֹם, אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְּשָׁעָה קַלָּה. אָמַר לָהּ: אִם קַלָּה בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לְפָנָיו כִּקְרִיעַת יַם סוּף, דִּכְתִיב: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה וְגוֹ' (תהלים סח, ז).
הִנִּיחָהּ רַבִּי יוֹסִי וְהָלַךְ לוֹ. הָלְכָה לָהּ. מֶה עָשְׂתָה? נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וְאָמְרָה: יִשָּׂא פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִית, וּפְלוֹנִית תִּשָּׂא פְּלוֹנִי. זִוְּגָה אוֹתָן בְּלַיְלָה אֶחָת. בְּצַפְרָא אָתוּן לְגַבָּהּ, דֵּין עֵינֵהּ שָׁמִיט, דֵּין רֵישֵׁהּ פָּצִיעַ, דֵּין רַגְלֵהּ תְּבִירָא. דֵּין אָמַר: לֵית אֲנָא בָּעֵי לַהֲדָא. וַהֲדָא אָמְרָה: לֵית אֲנָא בַּעְיָא לְדֵין. שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶת רַבִּי יוֹסִי: אָמְרָה לֵהּ: מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ יָפֶה אָמַרְתָּ. אָמַר לָהּ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוְּגָן בְּעַל כָּרְחָן וְקוֹשֵׁר קוֹלָר בְּצַוַּאר זֶה וּמְבִיאוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמְזַוֵּג לָזוֹ בְּסוֹף הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת (תהלים סח, ז).
מַה הוּא בַּכּוֹשָׁרוֹת? דְּלָא בָּעֵי, בָּכֵי, וּדְבָעֵי, אָמַר שִׁירָה. הֱוֵי, בַּכּוֹשָׁרוֹת. וּמַעֲלֶה לָזֶה, וּמוֹרִיד לָזֶה בְּסֻלָּמוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים עה, ח).
רַבִּי יוֹנָה בּוֹצְרִיִּי וְרַבָּנָן פַּתְרִין קְרָא בְּאַהֲרֹן בִּלְשׁוֹן זֶה הֻשְׁפַּל וּבִלְשׁוֹן זֶה הֻגְבַּהּ. בִּלְשׁוֹן זֶה הֻשְׁפַּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה (שמות לב, כד). וּבִלְשׁוֹן זֶה הֻגְבַּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו (ויקרא ו, יג). רַבִּי יוֹנָה פָּתַר קְרָא בִּלְשׁוֹן זֶה הֻגְבְּהוּ, וּבִלְשׁוֹן זֶה הֻשְׁפָּלוּ. בִּלְשׁוֹן זֶה הֻשְׁפָּל, כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ (שמות לב, א). וּבִלְשׁוֹן זֶה הֻגְבְּהוּ, זֶה יִתְּנוּ (שמות ל, יג). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי (משלי יד, לד). רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת (משלי יד, לד). הֲנָיָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, שֶׁהֵן חוֹזְרִין וּמְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם.
רַבִּי נְחוּנְיָה בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת, חֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין, חַטָּאת הוּא לְיִשְׂרָאֵל. מִמִּי אַתְּ לָמֵד? מִן מֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נֹקֵד (מלכים ב ג, ד). מַהוּ נֹקֵד? רוֹעֶה. וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר (מלכים ב ג, ד). מַהוּ אֵילִים צָמֶר? רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר פְּרוֹבַטְיָא. מֶה עָשָׂה? כִּנֵּס כָּל אַסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלּוֹ, אָמַר לוֹ: לֵית אַתּוּן אָמְרִין לִי מַה דֵּין. אֲנָא עָבֵד קְרָבָא עִם כָּל אֻמָּה וְגָלֶה לְהוֹן. וְכַד אֲנָא עָבֵד קְרָבָא עִם יְהוּדָאֵי, נַצְחִין לִי. אֲמַרוּ לֵהּ: חַד סָב הֲוָה לְהוֹן וּשְׁמֵהּ אַבְרָהָם, וְאִתְיְהִיב לֵהּ לְמֵאָה שְׁנִין בַּר יְחִידָאִי וְקָרְבֵהּ. אֲמַר לְהוֹן: וְקָרְבֵהּ לְגַמְרֵהּ. אֲמַרוּ לֵהּ: לָא. אֲמַר לְהוּ: וְהָא קָרְבֵהּ וְלָא גַּמְרֵהּ וּמִתְעֲבֵד לְהוֹן נִסִּין. אִלּוּ קָרְבֵהּ וְגַמְרֵהּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּכְדוֹן בְּרָא בּוּכְרָא אִית לִי דְּעָתִיד לְמִמְלִיךְ תְּחוֹתַי, אֶלָּא אֲנָא מַקְרִיב לֵהּ, דִּלְמָא מִתְעֲבֵד לָן נִסִּין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל (מלכים ב ג, כז).
חַמָּה כְּתִיב, מִשְׁתַּחֲוֶה לַחַמָּה. מִיָּד וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל (מלכים ב ג, כז). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין מַכִּירִין כְּבוֹדִי, לְפִיכָךְ הֵם מוֹרְדִין בִּי. וְאַתֶּם מַכִּירִין כְּבוֹדִי וּמוֹרְדִין אַתֶּם בִּי.
אָמַר רַבִּי מָנִי: אִלּוּלֵי זְכוּת אִשְׁתּוֹ שֶׁל עוֹבַדְיָהוּ, כְּבָר כָּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר (מלכים ב ד, א).
רַב הוּנָא אָמַר: צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין, מְסֻכָּן הוּא לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כְּאַרְסָהּ שֶׁל נָחָשׁ. מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מִבְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן, שֶׁהָיָה לָמוּד בְּכָל יוֹם לֶאֱכֹל בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וְיָשֵׁן עַד תֵּשַׁע. כֵּיוָן שֶׁחָזַר גַּלְגַּל חַמָּה בִּימֵי חִזְקִיָּה, יָשַׁן לוֹ. וְעָמַד וּמָצָא שֶׁהוּא שַׁחֲרִית. בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת כָּל עֲבָדָיו. אָמַר לָהֶם: הִנַּחְתֶּם אוֹתִי לִישֹׁן כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. אֲמַרוּ לֵהּ: יוֹמָא הוּא דַּהֲדַר. אֲמַר לְהוּ: וְאֵי זֶה אֱלוֹהַּ הֶחֱזִירוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֱלֹהָיו שֶׁל חִזְקִיָּהוּ. אָמַר לָהֶם: וְכִי יֵשׁ אֱלוֹהַּ גָּדוֹל מֵאלֹהַי. אָמְרוּ לוֹ: אֱלֹהָיו שֶׁל חִזְקִיָּהוּ גָּדוֹל מִכָּל אֱלֹהוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. מִיָּד, בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ וְגוֹ' (מלכים ב כ, יב). וְכָתַב: שָׁלוֹם לְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלוֹם לִירוּשָׁלַיִם, וְשָׁלוֹם לָאֱלוֹהַּ הַגָּדוֹל. לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הַסְּפָרִים לֹא נִתְיַשֵּׁב עַל דַּעְתּוֹ, אָמַר: לֹא עָשִׂיתִי כַּהֹגֶן, שֶׁהִקְדַּמְתִּי שְׁלוֹם חִזְקִיָּהוּ וְעִירוֹ לִשְׁלוֹם אֱלוֹהַּ הַגָּדוֹל. עָמַד מִכִּסְאוֹ וּפָסַע שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת וְהֶחֱזִיר אֶת הַסְּפָרִים וְכָתַב אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, וְכָתַב תְּחִלָּה שָׁלוֹם לָאֱלוֹהַּ הַגָּדוֹל, וְשָׁלוֹם לִירוּשָׁלַיִם, וְשָׁלוֹם לְחִזְקִיָּהוּ.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה עָמַדְתָּ מִכִּסְאֲךָ וּפָסַעְתָּ שָׁלֹש פְּסִיעוֹת לִכְבוֹדִי, אֲנִי מַעֲמִיד מִבָּנֶיךָ שְׁלֹשָׁה מְלָכִים שַׁלִּיטִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: נְבוּכַדְנֶצַּר וֶאֱוִיל מְרוֹדָךְ וּבֵלְשַׁאצַּר. כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ וְחֵרְפוּ, קִעֲקַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בֵּיצָתָן וְהֶעֱמִיד אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם. וְרַבָּנָן אָמְרִין: צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי, בִּנְדָבָה שֶׁהֵבִיאוּ יִשְׂרָאֵל לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם תִּלּוּי רֹאשׁ עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְאָמַר לוֹ: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ.
סימן ו
רַבִּי יוּדָן פָּתַח: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט (משלי י, כ). כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, זֶה עִדּוֹ הַנָּבִיא. לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט, זֶה יָרָבְעָם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר ה' אֶל בֵּית אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר, וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר ה' וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ שֶׁבְּבֵית אֵל וּמִזְבֵחַ שֶׁבְּדָן. מָה אָמַר? הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ (מלכים ב כג, כ). וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ (מלכים א יג, ב). וְעַצְמוֹת יָרָבְעָם לֹא אָמַר אֶלָּא וְעַצְמוֹת אָדָם, מִכָּאן שֶׁחָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל, וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ, וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו (מלכים א יג, ד).
רַב הוּנָא אָמַר: יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה סּוֹבֵל מִבְּרִיּוֹתָיו, וְכַמָּה חָס עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק. עוֹמֵד וּמַקְרִיב לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְלֹא יָבְשָׁה יָדוֹ. וְכֵיוָן שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ אֵצֶל אוֹתוֹ צַדִּיק, מִיָּד יָבְשָׁה יָדוֹ.
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי (מלכים א יג, ו). תְּרֵין אָמוֹרִין, חַד אָמַר, אֱלֹהֶיךָ וְלֹא אֱלֹהַי. וְחַד אָמַר: בְּאֵיזֶה פָּנִים קוֹרֵא אוֹתוֹ אֱלֹהַי, עוֹמֵד וּמַקְרִיב לַעֲבוֹדָה זָרָה וְקוֹרֵא אוֹתוֹ אֱלֹהַי. אַף עַל פִּי כֵן, וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי ה' וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשׁוֹנָה (מלכים א יג, ו). מַה הוּא כְּבָרִאשׁוֹנָה? רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַח: אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ (משלי כז, כב). אֵין אַתְּ מוֹעִיל, מַה בָּרִאשׁוֹנָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַף בַּשְּׁנִיָּה כֵּן.
דָּבָר אַחֵר, כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִכְתִּיר לְשׁוֹנוֹ לְמֹשֶׁה, וְאָמַר לוֹ כִּי תִשָּׂא. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו וְגוֹ' (שמות ל, י). כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ כַּפֵּר עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי אַחַת בַּשָּׁנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֵךְ זְקֹף רֹאשָׁן עַכְשָׁו. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת, הַנַּח לָהֶם. וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין לָהֶם זְכוּת, כִּבְיָכוֹל תִּשָּׂא לָהֶם פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא טז, ל).
סימן ז
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא: רְמָזוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְקָרֵב רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁבָטִים לַשְּׁכִינָה. וְאֵי זֶהוּ? זֶה רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת (דברים לג, ו). וְזֶהוּ כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁבָטִים.
סימן ח
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פּוֹרְפָּרִין הַרְבֵּה, וְהָיָה מְצַוֶּה לְאֶחָד וְאוֹמֵר לוֹ: פּוֹרְפִּירָא זוֹ שֶׁהִיא חֲבִיבָה עָלַי מִכָּל פּוֹרְפָּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלֶיהָ, שֶׁאוֹתָהּ לָבַשְׁתִּי בְּיוֹם שֶׁנִּכְנַסְתִּי בַּמַּלְכוּת, וְהִיא דְּבֵקָה בְּמָתְנַי וַאֲנִי מִתְגָּאֶה בָּהּ. אַף כָּאן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, תֵּן דַּעְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם דְּבֵקִים לִי בְּמָתְנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל (ירמיה יג, יא). וְהֵם הִמְלִיכוּנִי בָּעוֹלָם וְאָמְרוּ ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד (שמות טו, יח) וּמֵרֹב חִבָּתָם יָרַדְתִּי מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרִיעוֹת עִזִּים.
אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנִי, מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אֵין אַתְּ מְצַוֵּנִי עַל אַחַת מֵהֶם אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות ל, יב). וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר (שמות ל, לא), וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר (שמות ל, לא), צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כ, ב), וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כז, כ). כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְצַוֵּינִי, עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: לְפִי שֶׁהֵם חֲבִיבִין עָלַי מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְהֵם סְגֻלָּתִי וּבָהֶם חָשַׁקְתִּי וּבָהֶם בָּחַרְתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה (דברים יד, ב). בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חִבְּבָן, שֶׁקְּרָאָן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד, וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וְגוֹ' (במדבר ח, יט).
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפַדְגוֹגוֹ, וְהָיָה מְבַקְשׁוֹ אֶצְלוֹ בְּכָל שָׁעָה וְאוֹמֵר לוֹ: אָכַל בְּרִי, אֲזַל בְּרִי לְבֵי סַפְרָא, הֲדַר בְּרִי מִבֵּי סַפְרָא. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לְהַזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל שָׁעָה.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עֲטָרָה, עָבַר אֶחָד רָאָה אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְקַשֵּׁט בָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, קַשֵּׁט וְתַקֵּן בָהּ, שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִנָּתֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לְפָנַי וּלְפָאֲרָן, עֲשֵׂה, שֶׁבָּהֶם אֲנִי מִתְפָּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיה מט, ג).
סימן ט
לִפְקֻדֵיהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנִי, כְּתִיב: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ (בראשית כח, יד), וּכְתִיב: וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם (בראשית לב, יב), וְעַכְשָׁו אַתְּ אוֹמֵר כֵּן. אָמַר לוֹ: אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲמֹד עַל מִנְיָנָם, טֹל רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁבָטִים וְתַעֲמֹד עַל מִנְיָנָם: ר' דִּרְאוּבֵן מָאתַיִם אֶלֶף, ש' דְּשִׁמְעוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, י' דִּיהוּדָה, י' דְּיִשָּׂשכָר, י' דְּיוֹסֵף שְׁלֹשִים אֶלֶף, נ' דְּנַפְתָּלִי חֲמִשִּׁים אֶלֶף, ז' דִּזְבוּלוּן שִׁבְעַת אֲלָפִים, ד' דְּדָן אַרְבַּעַת אֲלָפִים, ג' דְּגָד שְׁלֹשֶת אֲלָפִים, ב' דְּבִנְיָמִין אַלְפַּיִם, א' דְּאָשֵׁר אֶלֶף, הֲרֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף. אוֹתָן שְׁלֹשֶת אֲלָפִים שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ, הֵן הֵן שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ (שמות לב, כח). לְכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מְנֵה אוֹתָם כַּמָּה חָסְרוּ. רַבִּי מְנַחֵם בְּשֵׁם רַבִּי בִּיבֵי אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ צֹאן הַרְבֵּה, וְנִכְנְסוּ לְתוֹכָן זְאֵבִים וּבְקָעוּם. אָמַר הַמֶּלֶךְ לָרוֹעֶה: מְנֵה אֶת הַצֹּאן כַּמָּה חָסְרוּ, כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁהּ: לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה חָסְרוּ.
בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת נִמְנוּ יִשְׂרָאֵל, אֶחָד בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ וְגוֹ' (דברים י, כב). וְאֶחָד בַּעֲלִיָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וְגוֹ' (שמות יב, לז). וְאֶחָד בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, אֶחָד בַּמְּרַגְּלִים, וְאֶחָד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בְּחִלּוּק הָאָרֶץ, וּשְׁנַיִם בִּימֵי שָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים (ש״א טו, ד), וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק (ש״א יא, ח). וְלָמָּה בַּטְּלָאִים? כַּד אִנּוּן עַתִּירִין זַכְיָן, בְּאִמְרָא. כַּד אִנּוּן מִסְכֵּנִין מֵעוֹבָדֵיהוֹן, בְּבָזֶק. וּמַהוּ בָּזֶק? אֶבֶן נָטַל מִן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם וּבָאֲבָנִים מְנָאָן. וְאֶחָד בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל הַמֶּלֶךְ (ש״ב כד, ט). וְאֶחָד בִּימֵי עֶזְרָא, כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא (עזרא ב, סד). וְאֶחָד לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה (ירמיה לג, יג). וְהָדֵין, כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ.
רַבִּי מְנַחֵמָה בְּשֵׁם רַבִּי בִּיבֵי בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב, כְּתִיב: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם (הושע ב, א). לָמָּה נִמְשְׁלוּ כַּחוֹל? לוֹמַר לָךְ, מָה הַחוֹל אַתָּה עוֹשֶׂה בּוֹ גֻּמָּא בָּעֶרֶב וּבְשַׁחֲרִית אַתְּ מוֹצֵא אוֹתוֹ שֶׁכְּבָר נִתְמַלֵּאת. כָּךְ כָּל אֲלָפִים שֶׁחָסְרוּ בִּימֵי דָּוִד, נִתְמַלְּאוּ בִּימֵי שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב (מלכים א ד, כ).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁנִּמְנוּ יִשְׂרָאֵל לְצֹרֶךְ, לֹא חָסְרוּ. וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, חָסְרוּ. וְאֵימָתַי נִמְצוּ לְצֹרֶךְ? בִּימֵי מֹשֶׁה. וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, בִּימֵי דָּוִד. וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּימֵי מֹשֶׁה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף בִּימֵי דָּוִד.
זֶה יִתְּנוּ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ. כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֵדִים, כֹּל הָעוֹבֵר עַל סְכוּמַיָּא.
סימן י
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. עַל שֶׁחָטְאוּ בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּחֲצִי הַיּוֹם, יִתְּנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא שִׁשָּׁה גְּרַמִּיסִין. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עַל שֶׁעָבְרוּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לְפִיכָךְ יִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֲשָׂרָה גֵּרָה שֶׁהוּא מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: לְפִי שֶׁמָּכְרוּ בְּכוֹרָה שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף וְנָטַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַטְבֵּעַ, לְפִיכָךְ יִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַטְבֵּעַ.
רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר: שְׁלֹשָה דְּבָרִים שָׁמַע מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה וְנִבְהַל וְנִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ (מלכים א ח, כז). אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, אֶלָּא עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ בַּצָּפוֹן, וְעֶשְׂרִים בַּדָּרוֹם, וּשְׁמוֹנָה בַּמַּעֲרָב, וּשְׁמוֹנָה בַּמִּזְרָח, וַאֲצַמְצֵם שְׁכִינָה שֶׁלִּי וְאֶשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם, וּכְתִיב: וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי (שמות כה, כב).
וּכְשֶׁאָמַר צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי (במדבר כח, ב), אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם מַכְנִיס אֲנִי כָּל הַחַיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל הַבְּהֵמוֹת אֵין בָּהֶם הַעֲלָאָה אַחַת, וּבְכָל הָעֵצִים שֶׁבָּעוֹלָם אֵין בָּהֶם הַבְעָרָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה (ישעיה מ, טז) אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתְּ סָבוּר, אֶלָּא אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר (במדבר כח, ד), וְלֹא שְׁנַיִם בְּבַת אַחַת, לְפִי שֶׁאֵין לְפָנַי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. לָמָּה? אִלְמָלֵי הָיָה לְפָנַי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּשֶׁהָיִיתָ אֶצְלִי אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַלְתָּ. וְאִם הָיָה לְפָנַי אֲכִילָה, הָיִיתָ אוֹכֵל, אֶלָּא רֵיחַ נִיחֹחִי (במדבר כח ב), הָרֵיחַ תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב (במדבר כח, ב).
וּכְשֶׁאָמַר וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, תָּמַהּ וְאָמַר: מִי יוּכַל לָתֵת פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם (תהלים מט, ט), אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ (תהלים מט, ח). אָמַר לוֹ: לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתְּ סָבוּר, אֶלָּא זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אָמַר: שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ (איוב לו, כג). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרָחוֹת עִם יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כָּךְ, אָמַר: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ (תהלים קמד, טו), אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ (תהלים קמו, ה).
סימן יא
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה, אָמַר עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ (איוב ב, ד). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי: כְּשֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה, יָרַד לְהוֹרוֹת וְאָמַר בְּלִבּוֹ: מָצָאנוּ שֶׁפִּדְיוֹן נֶפֶשׁ אָדָם כִּכַּר כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל (מלכים א כ, לט), כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יְהֵא נוֹתֵן כִּכַּר כֶּסֶף. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִמִּי לָמַד? מִמּוֹצִיא שֵׁם רָע. אָמַר הַכָּתוּב: וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה (דברים כב, יט). וְאָנוּ הוֹצֵאנוּ שֵׁם רַע וְאָמַרְנוּ לָעֵגֶל, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, יִהְיֶה נוֹתֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאָה כֶּסֶף.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מִן הָאוֹנֵס לָמַד מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף (דברים כב, כט). וַאֲנַחְנוּ אָנַסְנוּ הַדָּבָר, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים (שמות כ, ג). וְעָשִׂינוּ אֶת הָעֵגֶל, לְפִיכָךְ יְהֵא נוֹתֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֲמִשִּׁים כָּסֶף. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִן הַמְפַתֶּה לָמַד, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יְפַתּה אִישׁ בְּתוּלָה, כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת (שמות כב טו, טז), אַף הוּא בַּחֲמִשִּׁים כָּסֶף. וְאָנוּ, וַיְפַתּוּהוּ בְפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ, וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ (תהילים עח לו, לז). לְפִיכָךְ יִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֲמִשִּׁים כָּסֶף.
רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָן אוֹמֵר: מִשּׁוֹר נַגָּח לָמַד, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים וְגוֹ' (שמות כא, לב). וְאָנוּ הֵמַרְנוּהוּ בְּשׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר וְגוֹ' (תהלים קו, כ), כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִתֵּן כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים. יוֹדֵעַ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהֶרְאָהוּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְאָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ.
סימן יב
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל (שמות לא, ב). אָמַר שְׁלֹמֹה: מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם (קהלת ו, י). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ (ישעיה מא, ד). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִשֶּׁהִתְקַנְתִּי מֵרֹאשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּבָר קָרָאתִי לוֹ שֵׁם וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם. שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צַּדִּיק וְצַדִּיק שֶׁעוֹמֵד מִזַּרְעוֹ, יֵשׁ שֶׁתָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ, וְיֵשׁ תָּלוּי בִּשְׂעָרוֹ, וְיֵשׁ בְּצַוָּארוֹ, וְיֵשׁ בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, וְיֵשׁ בְּחָטְמוֹ, וְיֵשׁ בְּפִיו, וְיֵשׁ בְּאָזְנָיו, וְיֵשׁ בִּזְרוֹעוֹ. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אִיּוֹב לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאוֹ וְאָמַר מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחוֹת, אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי וְאָבִינָה מַה יֹּאמַר לִי (איוב כג, ג-ה), הֱשִׁיבוֹ: אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ (איוב לח, ד). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֵיפָה כְּתִיב. אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָיְתָה אֵיפָה שֶׁלְּךָ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן תְּלוּיָה, בְּרֹאשׁוֹ, בִּשְׂעָרוֹ, בְּצַוָּארוֹ, בְּעֵינָיו, בְּאֵי זֶה אֵבָר.
וְאַף הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם, שֶׁאַבְרָהָם מַעֲמִיד מִמֶּנּוּ, וּבָנָיו יוֹרְדִין לְמִצְרַיִם וּמִשְׁתַּעְבְּדִים שָׁם. וְהֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה עוֹמֵד וְגוֹאֲלָן, וּלְיוֹסֵף זָן אֶת הַשְּׁבָטִים, וּלְמֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ כֹּהֲנִים וּנְבִיאִים, וְלִשְׁמוּאֵל מוֹשֵׁחַ מְלָכִים, וְלִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיסָן לָאָרֶץ, וּלְדָוִד מְיַסֵּד אֶת הַבַּיִת, וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בּוֹנֵהוּ, וְלַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָה (מלכים ב כב) בָּנֶיהָ מְנַתְּקִין מַסְמְרוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יְהוֹיָדָע (מלכים ב ח, כו, טו, טו-טז) מְתַקֵן. אָמוֹן (מלכים ב טו, כד) (דה״ב כב, יא) עוֹשֶׂה צְלָמִים, יֹאשִׁיָּה (מלכים ב כב) מְבַעֲרָם, נְבוּכַדְנֶצַּר מַחֲרִיב, דָּרְיָוֶשׁ (דה״ב כב, ו, כג, א) בּוֹנֶה, בְּצַלְאֵל עוֹשֶׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, כְּבָר נִזְכַּר שְׁמוֹ וְנִקְרָא מִימוֹת אָדָם. הֱוֵי: מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ.
סימן יג
בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי, זֶה אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרָא לָהֶם שְׁמוֹת. יִשַׁי נִקְרָא לוֹ אַרְבָּעָה, בְּצַלְאֵל שִׁשָּׁה, יְהוֹשֻׁעַ שְׁמוֹנָה, אֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה, מֹשֶׁה שִׁבְעָה, מָרְדְּכַי שְׁמוֹנָה, דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אַרְבָּעָה. אֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: אִישׁ יְרוּשַׁלְמִי הָיָה, וּמִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין הָיָה, וּמִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הָיָה, וּמִכְּרָךְ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה, וּבִשְׁנֵי שְׁבָטִים הָיָה חֶלְקוֹ. חֲמִשָּׁה בְּבִנְיָמִין, דִּכְתִיב: וְצֵלַע הָאָלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלַיִם גִּבְעַת קִרְיַת (יהושע יח, כח). וּשְׁלִישִׁית בִּיהוּדָה, צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָד (יהושע טו, לז). צְנָן, שֶׁהִיא צִנָּה. חֲדָשָׁה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדְּשָׁהּ לֶעָתִיד לָבוֹא. מִגְדַּל גָּד, שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצִיא וּמְגַדֵּד מִשְׁכְּנוֹתֵיהֶן וּמַשְׁתִּיתֵיהֶן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
וְנִקְרָא לוֹ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת (בדברי הימים), שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם (דה״א ח, כז). יַעֲרֶשְׁיָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס וּמַרְעִישׁ עוֹלָמוֹ, עוֹמֵד אֵלִיָּה וּמַזְכִּיר אֲבוֹת הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְרַחֵם. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם, הֲרֵי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת.
בְּצַלְאֵל נִקְרָא לוֹ שִׁשָּׁה, וְאַתָּה מְיַחֵס וּבָא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל (דה״א ד, א). וַהֲרֵי אֵין חֶצְרוֹן אֶלָּא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה, דִּכְתִיב: וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל (בראשית מו, יב). וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב אֶפְרָתָה וְאֵשֶׁת חֶצְרוֹן אֲבִיָּה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ (דה״א ב, כד). וְכִי יֵשׁ אָדָם מֵת בְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב? אֶלָּא מַה הוּא? מִשֶּׁמֵּת חֶצְרוֹן, בָּא כָּלֵב אֶל אֶפְרָת, זוֹ מִרְיָם, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדֶיהָ. וּכְתִיב: וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר, וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי, וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל (דה״א ב, יט, כ). וּרְאָיָה בֶן שׁוֹבָל הֹלִיד אֶת יַחַת, וְיַחַת הֹלִיד אֶת אֲחוּמַי וְאֶת לָהַד, אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי (דה״א ד, ב).
בְּצַלְאֵל, שֵׁם שֶׁקָּרְאָה לוֹ אִמּוֹ אֻמָּתוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לוֹ חֲמִשָּׁה, עַל שְׁמוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן שֶׁל אַהֲבָה. רְאָיָה, שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מְתֻקָּן מִבְּרֵאשִׁית לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן. בֶּן שׁוֹבָל, שֶׁהוּא בָּא לְהַעֲמִידוֹ. יַחַת, שֶׁנָּתַן חִתִּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל. אֲחוּמַי, שֶׁאִחָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָהַד, שֶׁהֶעֱמִיד הוֹד וְהָדָר בַּמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה הֲדָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וְרַבִּי אַדָּא בַּר חִיָּא אָמַר: לָהַד, שֶׁהַדַּל שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִדַּבֵּק לוֹ בַּמִּשְׁכָּן. וְאֵיזֶה? וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן (שמות לח, כג). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי: אֵין לְךָ גָּדוֹל מִכָּל הַשְּׁבָטִים מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. וְאֵין לְךָ יָרוּד מִן שֵׁבֶט דָּן, שֶׁהָיָה מִן הַשְּׁפָחוֹת, מַה כְּתִיב בּוֹ: וּבְנֵי דָן חֻשִׁים (בראשית מו, כג). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבוֹא וְיִזְדַּוֵּג לוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא רוּחוֹ גַּסָּה, שֶׁגָּדוֹל וְקָטָן שָׁוִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְעוֹלָם אַל יָגֵיס אָדָם בִּכְבוֹדוֹ, הַמִּשְׁכָּן נַעֲשָׂה בִּשְׁנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ. וְאַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כֵּן עָשׂוּהוּ, שְׁלֹמֹה מִיהוּדָה וְחִירָם מִדָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי (מלכים א ז, יג). וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: בֶּן אִשָּׁה מִן בְּנוֹת דָּן (דה״ב ב, יג), שֶׁהָיָה אָבִיו מִנַּפְתָּלִי וְאִמּוֹ מִדָּן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲשִׂיתֶם מִשְׁכָן וּמִקְדָּשׁ שֶׁהָיוּ כַּחוֹמָה. וְלֶעָתִיד אֲנִי אֶבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְתִהְיֶה מֻקֶּפֶת בְּחוֹמַת אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ (זכריה ב, ט).
סימן יד
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא, לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים (דניאל ט, ז). אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין צְדָקָה לְפָנֶיךָ, מַבִּיטִין אָנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְאָנוּ מִתְבַּיְשִׁין. אֵין לָנוּ שָׁעָה שֶׁאָנוּ בָּאִים בִּזְרוֹעַ אֶלָּא בִּשְׁעַת בִּעוּר מַעַשְׂרוֹתֵינוּ מִן הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תְכַלּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ (דברים כו, יב), כָּל עִנְיַן אוֹתוֹ פָּרָשָׁה. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם (דברים כו, טו).
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל בַּעֲלֵי מַעַשְׂרוֹת, שֶׁהוֹפְכִין אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הַשְׁקָפָה, לְשׁוֹן צַעַר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם (בראשית יט, כח) וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם (שמות יד, כד). בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב (שופטים ה, כח), וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים (מלכים ב ט, לב), כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי וָאֵרֶא בַּפְּתָאיִם (משלי ז, ו-ז). וְהַשְּׁאָר כֻּלָּם פִּתְרוֹנָם לְשׁוֹן צַעַר, חוּץ מִזּוֹ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ וּבָרֵךְ (דברים כו, טו). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוֹפְכִין קְלָלָה לִבְרָכָה.
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ מַבִּיטִין בְּמַעֲשֵׂינוּ, יֵשׁ לָנוּ בֹּשֶׁת פָּנִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם נוֹתֵן שָׂדֵהוּ לַאֲרִיסוּת, נוֹתֵן הַזֶּרַע וְהַפְּעֻלָּה וְחוֹלֵק עִמּוֹ בְּשָׁוֶה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהלים כד, א), וְהוּא מוֹרִיד הַטַּל וְהַמָּטָר, וְהוּא מְשַׁמֵּר הַכֹּל, וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמָה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, הֱוֵי, לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: יֵשׁ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִין בְּיַם סוּף וּפֶסֶל מִיכָה עוֹבֵר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַר בַּיָּם צָרָה (זכריה י, יא), וְהַיָּם נִקְרַע לִפְנֵיהֶם. הֱוֵי, לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.
אָמַר רַבִּי יוּדָן: כְּתִיב: וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵית אֵל וַה' עִמָּם (שופטים א, כב). הוֹלְכִין לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַתְּ אוֹמֵר וַה' עִמָּם. וְכִי יֵשׁ צְדָקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. הֱוֵי, לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה מִיכָה וְאֶת הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הָיָה לוֹ וַיָּבֹאוּ עַל לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ (שופטים יח, כז). וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה מִיכָה, צַלְמָא. וְאֶת הַכֹּהֵן, כֻּמְרָא. וַיָּבוֹאוּ עַל לַיִשׁ, זוֹ פַּמְיַאס. עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וְהִיא מַצְלְחָא בִּידֵיהוֹן, וְאַתְּ אָמַר עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ. יֵשׁ צְדָקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. הֱוֵי לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁבַּיּוֹם שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, בּוֹ בַּיּוֹם יָרַד לָהֶם אֶת הַמָּן וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ וְהִקְרִיבוּ מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךָ וּנְתַתִּיהוּ לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ וַיֶּהִי וְגוֹ' (יחזקאל טז, יט). מַהוּ וַיֶּהִי? וְיָרַד לְמָחָר, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר (ישעיה נו, יב). וְלֹא פָּסַק הַמָּן, הֱוֵי, לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. וְאַף עַל פִּי כֵן וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם (נחמיה ט, כ).
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִי אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה? חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אֲמָרוּהוּ. בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַכִּבְשָׁן, נִתְכַּנְּסוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא (דניאל ג, כז), וְעָמְדוּ וְרָקְקוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: אַתֶּם יְדַעְתֶּם שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ, וּגְרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם לְהַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ. וְרָקְקוּ בִּפְנֵיהֶם עַד שֶׁעָשׂוּ כָּל גּוּפָם רֹק. וְהָיוּ חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו מַגְבִּיהִים פְּנֵיהֶם לְמַעְלָה וְצִדְּקוּ אֶת הַדִּין, וְאָמְרוּ: לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.
דָּבָר אַחֵר, לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוֹאֵל בַּר נַחְמָן, נָאֶה לַאֲבוֹתֵינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְלוֹמַר כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, שֶׁמָּא נָאֶה לָהֶם לוֹמַר אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה מִן הָהָר מַה כְּתִיב שָׁם? וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה (שמות לב, יז). וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. הֱשִׁיבוֹ: אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ. מַהוּ קוֹל עַנּוֹת? קוֹל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין. וְכֵן כְּתִיב: וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה.
וּבָאוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּפֵרְשׁוּהָ: אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת (נחמיה ט, יח). וְכִי חִסֵּר הַמִּקְרָא כְּלוּם? וְלָמָּה הוֹסִיף הַמִּקְרָא וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת? שֶׁהָיוּ מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין כְּלַפֵּי עַצְמָן, שְׂבֵעִים מִן הַמָּן וּמַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ לָעֵגֶל, מְחָרְפִין בְּכָל כֹּחָן בַּשְּׂחוֹק, וְאַחַר כָּל זֹאת, וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם. הֱוֵי לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי: יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין לְמַטָּן וְחוֹרְטִין אֶת הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה חוֹקֵק לוּחוֹת לִתֵּן לָהֶם דִּבְּרוֹת חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ.
סימן טו
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ (שמות לא, יח). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ (משלי יח, טז), מַתָּנָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן מִשֶּׁלּוֹ, יַרְחִיב לוֹ, כְּמַעֲשֵׂה בְאָבוּן רַמָּאָה שֶׁהָיָה בְּבָצְרָה, וְהָלְכוּ רַבּוֹתֵינוּ לְשָׁם לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, וְלֹא בִּקֵּשׁ לִפְסֹק עַד שֶׁפָּסְקוּ כָּל בְּנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּפָסַק הוּא כְּנֶגֶד כֻּלָּן, לְפִיכָךְ קוֹרִין אוֹתוֹ אָבוּן רַמָּאָה. מֶה עָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ? הוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵן אֶל מֹשֶׁה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַתִּתֶּן לוֹ מָגֵן יִשְׁעֶךָ (תהלים יח, לו), אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל הַבּוֹטְחִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי (תהלים יח, לו), מִימִנוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים לג, ב). וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי (תהלים יח, לו),
יֵשׁ עָנָו מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר אַחָא: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, תַּלְמִיד יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ, מַמְתִּין לְרַבּוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיחֶזְקֵאל: קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ, וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר וָאֶפֹּל עַל פָּנָי (יחזקאל ג, כב-כג). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁקְּדָמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יֵשׁ עָנָו גָּדוֹל מִזֶּה? כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל (שמות יט, יט). הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, הָאֱלֹהִים יְדַבֵּר וּמֹשֶׁה יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. כַּיּוֹצֵא בוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלַי ה', הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ, כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהוּא סָגוּר (יחזקאל מד, ב). וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ (יחזקאל מו, א). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּבוֹדוֹ לִכָּנֵס בְּשַׁעַר הַגָּדוֹל, שֶׁמָּא בְּשַׁעַר הַקָּטָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשַׁעַר הַקָּטָן.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ: וַיַּרְא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם (בראשית יח, א). בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, כְּשֶׁתַּלְמִיד חוֹלֶה וְהָרַב הוֹלֵךְ לְבַקְּרוֹ, הַתַּלְמִידִים מְהַלְּכִין תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הָרַב. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁמָּל לְאַבְרָהָם, הָיָה מִצְטַעֵר מִן הַמִּילָה, אָמַר לַמַּלְאָכִים לֵילֵךְ לְבַקְּרוֹ. עִם שֶׁהַמַּלְאָכִים מְהַלְּכִין, קְדָמָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֵלָיו וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים.
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר בֹּא וּרְאֵה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שִׁגֵּר פְּרוֹזְדִגְמָאוֹת בַּמְּדִינָה וְאוֹמֵר: פְּלוֹנִי קוֹמוֹס, פְּלוֹנִי אִפַּרְכּוּס, פְּלוֹנִי הֶגְמוֹן, מִשֶּׁמַּזְכִּיר שְׁמוֹ, מַזְכִּיר שִׁבְחוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁמַּזְכִּיר שִׁבְחוֹ, אַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹ, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. יֵשׁ עָנָו גָּדוֹל מִזֶּה? בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כָּל זְמַן שֶׁלִּגְיוֹנוֹתָיו מֻשְׁלָמִין לוֹ, פּוֹסֵק לָהֶם מְזוֹנוֹת וּמַתָּנוֹת טוֹבוֹת, מְחַלֵּק לָהֶם אוֹנִינִיּוֹת. כָּפְרוּ בּוֹ, אֵין זָקוּק לָהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין לָהֶם אֶת הָעֵגֶל מִלְּמַטָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָסוּק לִתֵּן לָהֶם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ (דברים ל, כ).
סימן טז
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ (שמות לא, יח). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אָדָם שֶׁלִּמְּדוֹ רַבּוֹ אֶת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁלֹּא לִמְּדוֹ, הָיָה הָרַב לוֹמֵד וְתַלְמִידוֹ עוֹנֶה אַחֲרָיו. מִשֶּׁלִּמְּדוֹ, אוֹמֵר לוֹ רַבּוֹ: נֹאמַר אֲנִי וְאַתָּה. כָּךְ כְּשֶׁלָּמַד מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בֹּא וְנֹאמְרָהּ אֲנִי וְאַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.
דָּבָר אַחֵר, כְּכַלֹּתוֹ, כְּכַלָּתוֹ כְּתִיב. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם לְהוֹרוֹת הֲלָכָה בַּצִּבּוּר, עַד שֶׁיְּהוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה עֲרֵבִין עַל שׁוֹמְעֵיהֶם, כַּכַּלָּה הַזּוֹ שֶׁהִיא עֲרֵבָה עַל בַּעְלָהּ וּמִתְאַוֶּה לִהְיוֹת שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרֶיהָ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מָה הַכַּלָּה הַזּוֹ מְקֵשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פִּקֵּחַ וְזָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים. דָּבָר אַחֵר, כְּכַלֹּתוֹ, מַה כַּלָּה הַזּוֹ צְנוּעָה בְּבֵית אָבִיהָ וְאֵינָהּ מְפַרְסֶמֶת עַצְמָהּ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה, לוֹמַר כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בִּי כְּלוּם יָבוֹא וְיָעִיד, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת צָנוּעַ וּמְפֻרְסָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה מִלְּמַעְלָן, הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ. לַסּוֹף, אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי בָּאוּ אַרְבָּעִים יוֹם וְאֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? מִשֶּׁהִשְׁלִים אַרְבָּעִים יוֹם נָתַן לוֹ אֶת הַתּוֹרָה בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. וְכִי כָּל הַתּוֹרָה לָמַד מֹשֶׁה, וַהֲלֹא כְּתִיב אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה (איוב יא, ט). אֶלָּא כְּלָלִים כְּלָלִים לִמְּדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כְּכַלֹּתוֹ.
שְׁנֵי לֻחֹת. כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּכְנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה, וּכְנֶגֶד שְׁנֵי שׁוֹשְׁבִינִים, וּכְנֶגֶד שְׁנֵי עוֹלָמִים. אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: לֻחַת כְּתִיב, לֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה. לֻחֹת אֶבֶן. לָמָּה מִן הָאֶבֶן? שֶׁרֻבָּן שֶׁל עֳנָשִׁין הַכְּתוּבִים בָּהּ בִּסְקִילָה.
וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים (שמות לב, טז). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּכָל יוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וְאוֹמֶרֶת: וַי לָכֶם הַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר לַתּוֹרָה, נָזוּף הוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַלֻּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, מַה מְּלַאכְתּוֹ שֶׁל זֶה? כֶּסֶף נִבְחָר. כָּךְ מְלַאכְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עוֹסֵק בַּתּוֹרָה.
חָרוּת (שמות לב, טז), מַהוּ חָרוּת? רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר: חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: חֵרוּת מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אִם יָבוֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְיֹאמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְחִנָּם בְּרָאתַנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: עַל כָּל הַגּוֹיִם הִשְׁלַטְתִּיךָ, חוּץ מִן אֻמָּה זוֹ שֶׁנָּתַתִּי לָהּ חֵרוּת עַל הַלּוּחוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא כָּךְ: דִּכְתִיב: אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם (תהלים פב, ו). חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן (תהלים פב, ז).
סימן יז
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ (תהלים פב, ז). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי (תהלים סח, יט). בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שׁוֹבֶה מֵחֲבֵרוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים. שֶׁמָּא יָכוֹל לִשְׁבּוֹת מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ. וְאַתָּה שָׁבִיתָ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּתוֹךְ לִבִּי. הֱוֵי שָׁבִיתָ שֶּׁבִי. לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם (תהלים סח, יט).
אָמַר רַבִּי זְעִירָא: הִלְכוֹת נִדָּה, שֶׁהֵם נוֹהֲגִים בִּבְנֵי אָדָם, אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב (ויקרא טו, ב), וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה (ויקרא טו, יט), זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת (במדבר יט, יד). יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם (תהלים מה, ג), מְכֻנֶּה מֹשֶׁה לְאָדָם. כֵּיצַד? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. מֹשֶׁה הוֹרִיד לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ כְּשֵׁהֶם חַיִּים לִשְׁאוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִים שְׁאֹלָה (במדבר טז, לג). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהוּא מְבַטְּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה (תהלים קו, כג). הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוּתֶיךָ (תהלים מה, ג). שֶׁלִּמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְחַל מֹשֶׁה וְגוֹ', לֹא זָז עַד וַיִּנָּחֶם ה'.
דָּבָר אַחֵר יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם, זֶה אַבְרָהָם שֶׁמִּכָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, לֹא דִּבֵּר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם (בראשית יב, א). הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוּתֶיךָ, שֶׁלִּמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא עַל הַסְּדוֹמִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: חָלִלָה לְּךָ (בראשית יח, כה). חָלִלָה לָּךְ (בראשית יח, כה). חֹל הוּא לָךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נָכְרִיָּה הוּא לָךְ, כְּעִנְיַן אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה (ויקרא כא, ז). רַב הוּנָא אָמַר: חִלּוּל הַשֵּׁם יֵשׁ בְּדָבָר זֶה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת, כֵּן עָשָׂה לְדוֹר אֱנוֹשׁ, לְדוֹר הַמַּבּוּל, לְדוֹר הַפְּלָגָה, וְנִמְנָעִין בְּנֵי אָדָם מֵעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוּתֶיךָ. חַיֶּיךָ שֶׁמִּזַּרְעֲךָ יוֹצֵא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת הַתּוֹרָה וִילַמֵּד אוֹתָהּ לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה.
סימן יח
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה (ויקרא כא, ז). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה (שה״ש ד, יא). אָמַר רַבִּי אַבָּא בֶּן יְהוּדָה: כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְקַלֶּסֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּמַעְלָן וּלְמַטָּן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְּסָן מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן. הִיא מְקַלַּסְתּוֹ מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן, שֶׁהוֹרִידָה אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ (שמות כה, ח). וְהוּא מְקַלְּסָן מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן, שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן (דברים כח, א). מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר (שה״ש ח, ה). הִיא מְקַלַּסְתּוֹ מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן, מַתְחֶלֶת מִן הָרֹאשׁ עַד הָרֶגֶל, רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו, עֵינָיו, לְחָיו, שִׂפְתוֹתָיו, יָדָיו, מֵעָיו, שׁוֹקָיו, חִכּוֹ מַמְתַּקִּים וְגוֹ'. זֶה דוֹדִי (שה״ש ה, יא-טז). וְהוּא מְקַלְּסָהּ מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן, מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, שָׁרְרֵךְ אַגַּן, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת, שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל, עֵינַיִךְ, אַפֵּךְ, רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ (שה״ש ז, ב-ו). נֹפֶת תִּטֹּפְנָה (שה״ש ד, יא).
מַהוּ נֹפֶת? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָשׁוֹן יְוָנִי הִיא, כַּלָּה נוֹפֵי. כְּשֵׁם שֶׁהַדְּבַשׁ מְעֻלֶּה, כָּךְ אַתְּ מְעֻלָּה מִכָּל הָאֻמוֹת. דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ (שה״ש ד, יא), כְּשֶׁאַתְּ עֲסוּקָה בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא דְּבַשׁ וְחָלָב, כְּשֶׁאָמַרְתְּ בְּסִינַי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. הֱוֵי, נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ. וּכְשֵׁם שֶׁקָּרָאתִי אֶתְכֶם כַּלָּה, אַף הַתּוֹרָה קִשַּׁטְתִּיהָ וְתִקַּנְתִּיהָ כַּכַּלָּה, הִיא וְכָל כְּלֵי אֶרְגַּלֶיָּא שֶׁלָּהּ, מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, הֲלָכוֹת, אַגָּדוֹת, וּנְתַתִּיהָ לְמֹשֶׁה כַּכַּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. לֻחֹת. לָמָּה לֻחֹת? שֶׁיְּגִיעָתָן בַּלֶּחִי. כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים. שֶׁאִלּוּ הִגִּיעוּ לְיִשְׂרָאֵל לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בָּהֶם.
סימן יט
וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה (שמות לב, א). בָּא שֵׁשׁ שָׁעוֹת. נִתְכַּנְּסוּ אַרְבָּעִים אֶלֶף שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל וּשְׁנֵי חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם עִמָּהֶם, וּשְׁמוֹתָם יוּנוּס וְיוֹמְבְּרוּס, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין לִפְנֵי פַּרְעֹה כָּל אוֹתָם כְּשָׁפִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם (שמות ז, יא). וְנִקְהֲלוּ כֻּלָּם עַל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ', שֶׁמֹּשֶׁה שׁוּב אֵינוֹ יוֹרֵד כְּבָר.
וְאוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם אַרְבָּעִים הָיָה בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם. אָמְרוּ לָהֶם אַהֲרֹן וְחוּר: עַכְשָׁו יוֹרֵד מִן הָהָר, לֹא הִשְׁגִּיחוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁעָמַד שָׂטָן וְהֶרְאָה לָהֶם דְּמוּת מִטָּתוֹ מִן הָהָר, מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ: כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ. מִיָּד עָמַד חוּר וְגָעַר בָּהֶם. עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. כְּשֶׁרָאָה אַהֲרֹן כָּךְ, נִתְיָרֵא וְהִתְחִיל מַעֲסִיקָן בִּדְבָרִים, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים. וְהַכֹּל גָּלוּי לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם מַה הֵם מְבַקְּשִׁים.
אָמַר לָהֶם אַהֲרֹן: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם. אָמַר אַהֲרֹן לָהֶם דָּבָר קָשֶׁה, שֶׁהַנָּשִׁים מִתְעַכְּבוֹת בּוֹ, שֶׁהֵם רָאוּ כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם וּבַיָּם וּבְסִינַי. הָלְכוּ אֵצֶל הַנָּשִׁים. עָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּכְפֹּר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָשָׂה לָנוּ כָּל הַנִּסִּים וּגְבוּרוֹת הָאֵלּוּ וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לָהֶם, מַה כְּתִיב שָׁם: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב. אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיהֶם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: כְּשֶׁהֵבִיאוּ הַנְּזָמִים, תָּלָה אַהֲרֹן עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם (תהלים קכג, א), אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁבְּעַל כָּרְחִי אֲנִי עוֹשֶׂה. הִשְׁלִיךְ לָאֵשׁ וּבָאוּ הַחַרְטֻמִּים וְעָשׂוּ בְּחַרְטֻמֵּיהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמִּיכָה הָיָה שֶׁנִּתְמַכְמֵךְ בַּבִּנְיָן, מַה שֶּׁהִצִּיל מֹשֶׁה מִן הַלְּבֵנִים. נָטַל הַלּוּחַ שֶׁכָּתַב עָלָיו מֹשֶׁה, עֲלֵה שׁוֹר, כְּשֶׁהֶעֱלָה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. הִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר בֵּין הַנְּזָמִים, וְיָצָא הָעֵגֶל גּוֹעֶה כְּשֶׁהוּא מְקַרְטֵעַ. הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. פָּתְחוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמְרוּ: שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם (תהלים קו, כא).
מֶה עָשָׂה אַהֲרֹן? אָמַר יִדָּחֶה הַדָּבָר עַד לְמָחָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת, מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו (תהלים קו, יב). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע חֲטָאתֶם. לֶעָתִיד, אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם (יחזקאל לו, כו).
סימן כ
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד (שמות לב, ז). וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם וְגוֹ'. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּרַבִּי אַבָּא, נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר (משלי כה, יד). וְאוֹמֵר: בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין (משלי כה, טו). מִי שֶׁאָמַר לִתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ, דּוֹמֶה לִנְשִׂיאיִם וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן. אֵלּוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד, ז), וְעָבְרוּ עַל הַכֹּל וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר לְמֹשֶׁה: לֵךְ רֵד. כִּי שִׁחֵת. אֵין שִׁחֵת אֶלָּא קִלְקוּל מַעֲשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁחֵת לוֹ לֹּא בָּנָיו מוּמָם (דברים לב, ה). וְלֹא עֵגֶל בִּלְבַד עָשׂוּ, אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֵמוּ לְצַחֵק. וְאֵין צְחוֹק אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי וְגוֹ' (בראשית לט, יז). שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ (ש״ב ב, יד),