פרק כב · פסוק כט
ונתן האיש הש' עמ' לא' הנ' מגיד שקנסה לאביה אין לי אלא בזמן שיש לה אב בזמן שאין לה אב מנ' ת״ל ולו תהיה לאשה מכל מקום וקנסה לעצמה:
לאבי הנערה ולא לאבי המתה מיכן אמ' בא עליה ומתה פטור מן הקנס (והוא שתמות קודם עמידה בדין):
חמשים כסף צורי:
ולו תהיה לאשה מצות עשה מלמד ששותה בעציצו ואפלו חגרת ואפלו סומה ואפלו מוכת שחין:
נמצא בה דבר זמה או שאינה ראויה לבוא בקהל אינו רשאי לקיימה שנ' ולו תהיה לאש' באשה הראויה לו:
תחת אשר ענה לרבות את היתומה:
לא יוכל לשלחה כל ימיו ואפילו לאחר זמן אבל משלחה הוא ליבם: