פרק כב · פסוק כד
והוציא את שני' אפלו עשרה אפלו מאה דברי ר' יאשיה:
ר' יונתן אומ' עד שיהיו שנים:
אל שער העיר זו היא שאמרנו שער שנמצאת בו לא שער שנידונו בו:
ואם היתה העיר מרובה גוים סוקלין אותה על פתח בית דין:
וסקלתם אתם ומ' מגיד שסקילתן (היא מיתה) [תהא מיתתן]:
את הנ' על דבר אשר לא צע' להוציא את החרשת:
ואת האיש על דבר להוציא את החרש:
ד״א את הנע' על דבר להביא את המזידה בהתרייה:
ואת הא' על דבר להביא את המזיד בהתרייה:
ובערת הרע כראשון:
אין לי אלא בעיר בשדה מנ' ת״ל פסוק כה
ואם בשדה ימ' הא' בא הכת' לפטור את האנוס והרי דברים קל וחומר מה אם ע״ז חמורה פטר בה את האנוס שאר המצות שבתורה אינו דין שיפטור בהן את האנוס:
והחזיק בה הא' ושכ' עמ' פרט לשאחד מחזיק ואחד שוכב דברי ר' יהודה:
ומת האיש אש' שכ' עמ' בסקלה:
לבדו הרי שבאו עליה עשרה ועדיין היא בתולה כולן בסקלה:
רבי אומר הראשון בסקלה וכולן בחנק שנ' ומת האיש אש' שכ' עמ' לבדו: