פרק יז · פסוק יב
והאיש אשר יע' בזדון על המעשה הוא חייב ואין חייב על ההורייה מיכן אמרו אינו חייב עד שיורה לאחרים לעשות כהוראתו או שיעשה הוא כהוראתו:
בזדון על הזדון הוא חייב אינו חייב על השגגה:
לבלתי שמוע ולא שומע מפי שומע:
אל הכהן הע' לש' שם מגיד שאין שירות כשר אלא מעומד הא אם ישב ועבד עבודתו פסולה:
או אל הש' זה הוא שאמרנו ואע״פ שאין שם כהנים ולוים כשר:
ומת האיש ההוא בסתם מיתה בחנק:
ובערת הרע מישראל בער עושי רעה מישראל: