אור ברסלב

מדרש שני כתובים

פרק ב

פרק א

... ארנון בסיני בירדן... משכיל...:

שאל כתוב אחד (תהלים יט ח) תורת יי תמימה וכתיב זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג כב) את מוצא בכל דבר שאדם עושה אין לו בו יתרון אבל בשעה שאדם עוסק בתורה יש לו בה יתרון שלשה דברים נתן משה נפשו עליהם ונקראו לשמו על התורה ועל הדינין ועל ישראל:

נתן נפשו על הדינין ונקראו על שמו שנאמר (דברים טז יח) שפטים ושטרים תתן לך שפטים ושטרים תתן בכל שעריך אין כתיב כאן אלא תתן לך והרי אינן אלא של מקום שנאמר (שם א יז) כי המשפט לאלהים הוא אלא שנתן משה נפשו עליהם ונקראו לשמו:

נתן נפשו על ישראל ונקראו לשמו שנאמר (במדבר יא טו) ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג וגו' אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך אתה נתת נפשך עליהן אני קורא אותן על שמך שנאמר (שמות לב ז) וידבר יי אל משה לך רד כי שחת עמך והלא אינן אלא עמו של מקום שנאמר (דברים ט כט) והם עמך אלא שמשה נתן נפשו עליהם ונקראו לשמו:

נתן נפשו על התורה שנאמר (שמות לד כח) ויהי שם עם יי ארבעים יום אמר לו המקום חייך איני קורא אותה אלא לשמך שנאמר (מלאכי ג כב) זכרו תורת משה עבדי והלא התורה של מקום היא שנאמר (תהלים יט ח) תורת יי תמימה אלא שנתן משה נפשו עליה ונקראת לשמו שנאמר (משלי יד כג) בכל עצב יהיה מותר:

שאל תורה אחת יהיה לאזרח ולגר וגו' (שמות יב מט) וכתיב (דברים יד ג) לא תאכל כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה את מוצא הקדוש ברוך הוא מחבב את הגרים ומצוה עליהם בכל מקום וכאן הוא אומר ליתן את הנבלה לגר ר' בניא בשם ר' נחמן בארבעים ושמונה מקומות הזהיר הקדוש ברוך הוא על הגרים וצוה עליהם בארבעים ושמונה מקומות על עבודה זרה אמר ר' אנטוכיה בשם ר' יהודה בר סימון אמר הקדוש ברוך הוא אני מחזיר על העובד עבודה זרה וזה פירש ממנה ובא לו להתגייר לכך אני מזהיר עליו כנגד עבודה זרה עד איכן עד עכשיו שיע משכיל להימן האזרחי (תהלים פח א) וכן קורא ממזרח עיט (ישעיה מו יא) לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננו אין הכתוב מדבר בגר שנתגייר אלא בגר שהוא (מבח) מבחוץ את מוצא באותו שהוא ספק טומנים להתגייר לכך נאמר לגר אשר בשעריך הולך ובא על שעריך:

את מוצא ארבעה גרים אחד מוקש ללוי [שנאמר] (דברים כו יב) ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה אחד מוקש לעני שנאמר (ויקרא יט י) לעני ולגר תעזוב אותם ואחד מוקש לבהמה שנאמר (שמות כ י) ובהמתך וגרך אשר בשעריך ואחד מוקש לשפחה שנאמר (שם כג יב) וינפש בן אמתך והגר למה שאלו ארבעה הגרים מתגיירים כולם לשם דבר אחר ולפיכך הוא מקיש כל אחד ואחד מהם לאותו הדבר שנתגייר בשבילו אמר הקדוש ברוך הוא אין חביב לפני אלא באותו המתגייר בשמי הקדוש כשם שבכל השבטים אין חביב לפני אלא שבט לוי כך בכל הגרים אין חביב לפני כמותך לפיכך הוא (מקי) מקישו לאברהם שנאמר (ויקרא כד כב) כגר כאזרח:

שאל שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד (ישעיה ו ב) וכתוב ארבעה פנים לאחת וארבעה כנפים (יחזקאל א ו) את מוצא ישעיהו ראה כיון שהיה בית המקדש קיים והיו ישראל בתוכו וראה אותם שש כנפים אבל יחזקאל משחרב וגלו ישראל מתוכו הוא ראה אותם ארבע ולמה ראה ישעיהו שש לכל שרף ושרף בשתים יכסה פניו כדי שלא יביט בשכינה שנאמר (שמות לג כ) כי לא יראני האדם אפילו המלאכים ודמות פניהם פני אדם (יחזקאל א י) (וכף רגליהם ככף רגל עגל) בשתים יכסה רגליו (א) אלו כף רגליהם שלא יזכירו עונות אבותיכם שנאמר וכף רגליהם ככף רגל עגל ובשתים יעופף במה שהן מקלסין למקום הרי שש אבל משחרב בית המקדש באו לקלס לפני הקדוש ברוך הוא תופס בהם ואומר ביתי חרב וגלו בני ואתם מבקשים לקלס לפני לכך יחזקאל ראה ארבעה וישעיהו שש:

שאל דבר צוה לאלף דור (תהלים קה ח) וכתיב (שמות כ ו) ועשה חסד לאלפים אתה מוצא לעושה את התורה והמצוה מאהבה מעצמו ועשה חסד לאלפים לאהבי שהוא עושה מאהבה אבל העושה מיראה לאלף דור לכך נאמר (דברים ז ט) ולשמרי מצותי לאלף דור:

שאל אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב (תהלים קיו יא) וכתוב (שם קא ו) עיני בנאמני ארץ אם יש נאמנים בארץ האיך כל אדם כוזב את מוצא נאמנים:

תוכן העניינים

מדרש שני כתובים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה