טו
בספר מנורת המאור של ר' נתן אמר בשעת פטירתו של משה רבנו עליו השלום כנס הקדוש ברוך הוא כל פמליא דילייה וכל אכלוסין דמלאכים הקדושים ואמר להם רצוני שתביאו לי נשמתו של משה בן עמרם עמדו ואמרו לו רבון של העולמים משה שדבר עמך פה אל פה פנים אל פנים וגלית לו סודות עמוקות מה שאנו לא הגענו להם וכל סתרי התורה ומה שעתיד להיות מי יכול לילך אצלו והיו מביטין זה לזה ואמרו לכל אחד ואחד וכו' רבון העולמים משה בן עמרם שירדה תורה על ידו ימות אמר להם כן ענו כולם בשפה אחת לא נוכל לעשות את הדבר הזה:
קפץ סמא"ל הרשע ואמר רבון העולמים תן לי רשות להביא נשמתו של משה בן עמרם אמר לו לך מיד הלך ומצאו למשה והוא עוסק בתורה כשראה אותו מיד נסתמא מעיניו ולא היה יודע אנה לנטות הדרך חזר להקדוש ברוך הוא ממשמש והולך בחשך ואמר רבונו של עולם הלואי ששלחתני לגיהנם אהפך אותו מלמטה למעלה ולא שלחתני אצל בן עמרם שזיוו כזיוך אחר כך חזר בתשובה עד ששלחו הקדוש ברוך הוא אצל רפאל ורפא את עיניו:
אחר כך מה עשה הקדוש ברוך הוא אמר אני אלך בעצמי דכתיב (דברים לא יד) הן קרבו ימיך למות אמר משה רבונו של עולם בהן שבחתיך ובהן תמיתני דכתיב (שם י יד) הן ליי אלהיך השמים ושמי השמים משלו משל למה הדבר דומה לעבדו של מלך שמסר לו סייף משובח לדורן ולקחו מידו והביט בו יפה אמר לו המלך תן לי לנסה אותה בצוארך שנאמר הן קרבו ימיך למות אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה משה רצונך שתחיה ולא תמות אמר לו הן אמר לו תן לי מפתחות החכמה מיד נתן לו ונשאר שלא ידע מאומה וכשבאו ישראל לדין לא ידע להשיב וישב יהושע לדון אמר משה יהושע נערי ישב לדון ואני נשארתי טפש טוב מותי מחיי ובקש המיתה ונטל הקדוש ברוך בעצמו את נפשו לשמים וקבר אותו בעצמו שנאמר (שם לד ו) ויקבור אותו בגי ונפטר לגן עדן שלמעלה והריח תפוח ויצאה נשמתו בריח טוב וזהו כתפוח בעצי היער (שיר השירים ב ג):
ועוד אמרו ז"ל:
באותה שעה היו מלאכי השרת יראים מכבוד משה רבנו עליו השלום ליטול נשמתו שבח הקדוש ברוך הוא למשה ואמר לו אשריך ילוד אשה שפמליתי יראים ממך:
וכשנבהל משה ולא השיב היו ישראל בוכים הלכו ליהושע ואמרו רבנו למדינו והיה יהושע מלמד להם ומשה היה יושב כתלמיד לפני רבו עד שבקש מיתה מעצמו והתפלל שימות ונטל הקדוש ברוך הוא נשמתו שנאמר (דברים לד ה) וימת שם משה עבד יי בארץ מואב על פי יי:
סוף הספר