טו
מאיכן למדו שיש בין מולד שנה למולד שנה בזמן שהשנה סדורה ארבעה ימים ושמונה שעות ושמונה מאות ושבעים וששה חלקים וסימנו תתע"ו לפי ששנת לבנה הסדורה מינין שלש מאות וחמישים וארבעה ימים ושמונה שעות ותתע"ו חלקים וכשאתה מוציא אותן שבועים יוצאין מן השנה שלש מאות וחמשים יום מפני שכולן שבועים ואינן עושין רושם ואין להן פרוטרוט ואין נותר בה אלא אותן ארבעה ימים ושמונה שעות ותתע"ו חלקים ושאר כל ימות השנה יצאו זו היא שאמרו בין שנה סדורה לחברתה ארבעה ימים ושמונה שעות ותתע"ו חלקים:
וכמה הוא עושה את הללו תתע"ו חלקים ארבעה חומשי שעה ושנים עשר חלקים למה הוצרך לכך שאם יש בידך שנים סדורות ואתה צריך לכוללן בבת אחת אם חמש שנים הן אחוז להן ארבע שעות וחמש פעמים שנים עשר חלקים ואם עשר שנים הן אחוז להן שמונה שעות ועשר פעמים שנים עשר חלקים ותעמוד על החשבון לפיכך עשה את החלקים ארבעה חומשי שעה כדי להיות דרך קצרה:
ומאיכן למדו שיש בין מולד שנה למולד שנה בזמן שהשנה מעוברת חמשה ימים ועשרים ואחת שעה וחמש מאות ושמונים ותשעה חלקים וסימנו תקפ"ט לפי ששנת לבנה המעוברת מינין שלש מאות יום ושמונים ושלשה ימים ועשרים ואחת שעה ותקפ"ט חלקים וכשאתה מוציא אותן שבועים כדרך שפירשנו בימות החדש יוצאין מן השנה שלש מאות ושבעים ושמונה ימים מפני שכולן שבועים ואינן עושים רושם ואין להם פרוטרוט ואין נותר בה אלא אותן חמשה ימים ועשרים ואחת שעה ותקפ"ט חלקים ושאר כל ימות השנה יצאו זו היא שאמרו בין שנה המעוברת לחברתה חמשה ימים ועשרים ואחת שעה ותקפ"ט חלקים:
וכמה הוא עושה את הללו תקפ"ט חלקים חצי שעה וארבעים ותשעה חלקים למה הוצרך לכך שאם יש בידך שנים מעוברות ואתה צריך לכוללן כאחת אם שתי שנים הן אחוז להן שעה אחת ושתי פעמים מ"ט חלקים ואם ארבע שנים הן אחוז שתי שעות וארבע פעמים ארבעים ותשעה חלקים ומיד אתה עומד על החשבון לפיכך עשה את החלקים חצי שעה וארבעים ותשעה חלקים כדי להיות דרך קצרה לטהר את החשבון:
ומאיכן למדו שיש בין מולד ניסן למולד תשרי וכן בין תשרי לניסן בלא עיבור שני ימים וארבע שעות ותל"ח חלקים לפי שהן ששה חדשים ומנין הימים של ששה חדשים מאה ושבעים ושבעת ימים וארבע שעות וארבע מאות ושלשים ושמונה חלקים וסימנו תל"ח וכשאתה מוציא את הימים הללו שבועים כמה שמפורש למעלה יצאו מהן מאה ושבעים וחמשה ימים שכולן שבועים ואין נשאר אלא שני ימים וארבע שעות ותל"ח חלקים הללו זו היא שאמרו יש בין מולד ששה חדשים לששה חדשים שני ימים וארבע שעות ותל"ח חלקים:
למה אינו עושה את הללו תל"ח חלקים שלישין ורביעין וחומשין בשעה כדרך שעשה תשצ"ג ותתע"ו ותקפ"ט מפני שהחדשים והשנים איפשר להן להיות הרבה ולהיכנס במינין שלשה ארבעה חמשה וששה ולפיכך אתה צריך לכוללן אבל הללו ששה חדשים הן ואין אתה צריך אלא לחושבונן בלבד ואי אפשר להן להיות שלשה פעמים או ארבעה או חמשה שאם תחשבם שני פעמים הן ששה ואם שלשה פעמים הרי הן אחד ואם:
שנאמר כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת (תהלים ח ד) ומכל גויי הארץ מסר הקדוש ברוך הוא חשבון לבנה לישראל יבאו מי שנקראו אגן הסהר (שיר השירים ז ג) ויאחזו משפט הסהר ואומר יפה כלבנה ברה כחמה (שם ו י):
ויאמר יי אל משה ואל אהרן וגו' לאמר החדש הזה לכם ראש חדשים וגו' (שמות יב א ב) באותה שעה מסר לו הקדוש ברוך הוא למשה רבנו חוקות חשבון הירח ומסורות דקדוקי משפטיו והודיעו היאך יהא מעבר שנים וקובע חדשים לפי שנאמר (דברים טז א) שמור את החדש האביב ועשית פסח ולמה צריך הכתוב לאמרו אמר הקדוש ברוך הוא לא לפי שאמרתי לך בעשור לחדש ובחמשה עשר לחדש יכול עשה פסח בחמשה עשר והיפטר תלמוד לומר שמור את החדש האביב הא אין אתה יוצא ידי חובתן עד שתעשה פסח בעונת האביב וכן הוא אומר (שמות כג טז) וחג הקציר וחג האסיף קבע לכל אחד ואחד זמן בפני עצמו יכול אם היתה השנה צריכה לעשרת ימים תוספת יוסיפו לה תלמוד לומר לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנה ואין אתה מונה ימים לשנה יכול לא יחשבו ימים לשנה אבל יחשבו שעות לחדש על יד על יד תלמוד לומר עד חדש ימים ימים אתה מחשב לחדש ואין אתה מחשב שעות לחדש יכול לא יוסיפו שעות לחדש אבל יניחום לחדש הבא וישלימו לימים תלמוד לומר עשה ירח למועדים אין קורין ראש חדש והירח על מליאתו אלא משלימין לבנה חלקה מדי חדש בחדשו:
והזהר בפני שלש מדות הללו שלא תשנה את הירח ממתכונתו ושלא תמיר את העתים השלושה עת האביב ועת הקציר ועת האסיף ושלוא תחשב ימים לשנה מה יש לו עוד לעשות אלא הניח את כל הימים אשר אתה מאסף ומקבץ מן השנים ובמלאות שלש שנים תעשהו חדש שלם כפעם בפעם תעשהו במלאות שתי שנים כפי העתים ההם:
וזה הוא סדרו של חדש המוסף:
שנות מחזור הלבנה תשע עשרה הן השלישית מעוברת והששית והשמינית ואחת עשרה וארבע עשרה ושבע עשרה ותשע עשרה ובפני יחזור כבתחלה על פי הערך הזה והסדור הזה תמיד:
ואף על פי שלמדו הקדוש ברוך הוא למשה רבינו שנים הסדורות ושנים המעוברות כבר נתן לו רשות ולסנהדרין שעימו ושבכל דור ודור לקבוע מועדים כרצונם שאם נמלכו לעבר שנה שהיא סדורה יכולין לעברה אבל אין מעברין שנה הסדורה אלא בזמן סנהדרין גדולה שהיתה בארץ ישראל ומנין שנתן להם רשות שנאמר (ויקרא כג ד) אלה מועדי יי מקראי קדש אשר קראתי אתם במועדם אין אומר כן אלא אשר תקראו הקריאה מסורה לכם וכל מה שעשו סנהדרין עשו ושנו חכמים אין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל אינה מעוברת ואם תאמר שעברו את מפני מה אם עברוה בגליל:
סוף הספר