מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ח · פסוק ז
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. אמ' הקב"ה לישראל אם מתכנסין כל האומות שנמשלו במים רבים אינם יכולין לכבות את האהבה שביני לביניכם.
ונהרות לא ישטפוה. שכל משפחות הגוים לא ישטפוה. אמ' למעלה רשפי אש. וחזר ואמ' מים רבים כענין שנ' כי תלך במו אש לא תכוה כי תלך במים אתך אני. ואו' באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. תחת זה והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה. ואו' אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. אין הקב"ה משיב את כל הון הגוים שנתונין כדי לאבד את ישראל שנ' וחסד לאומים חטאת. וכן כל הון שנתן המן לאחשורוש בוז יבוזו לו. ד"א מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. אמרו ישראל לפני הקב"ה מים רבים. כל אומות העולם אם מתקבצין אינם יכולין לכבות את האהבה שישראל אוהבים אותך שהאומות נקראו מים שנ' אזי המים שטפונו הלה עבר על נפשנו. ונהרות לא ישטפוה ואפ"י הורגין ואפ"י מטביעין במים ואפ"י שורפין באש אין ישראל שומען להם לכפור ליוצרם. אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה. שאם אחד מן השרים נותנין ממון הרבה לתת לאחד מישראל לעזוב את תורת אלהיו בוז יבוזו לו. לאותו הנותן את כל הון ביתו מפני אהבת ישראל להקב"ה.