מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ז · פסוק ט
אמרתי אעלה בתמר. לעתיד יאמר הקב"ה אעלה את שפלות עמי ישראל שהם ירודין עד עפר אעלה אותם.
אחזה בסנסיניו. כאדם שעולה והוא אוחז כנופו ועולה אלא שהתמר יש לו סנסנים והם עוקצין כמו הסנה כשם שנגלה השם על משה בסנה לפי שהיו עמו בצרה בשעבוד מצרים כך יראה הקב"ה את עני עמו שהם כתמר מלאים סנסנים ויאחז בהם השם ומאבד כל שונאי עמו והרשעים יכלה אותם שנ' לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.
ויהיו נא שדיך כאשכלת הגפן יבחר לו צדיקים לאחר שיתבררו ויתלבנו ויצרפו יהיו כאשכלות הגפן. וכן הוא או' לכו יונקותיו ויהי כזית הודו זכרו כיין לבנון.
וריח אפך בתפוחים. יהיה שמם הטוב נודף מסוף העולם ועד סופו ככוכבים לעולם ועד.