מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ו · פסוק י
מי זאת הנשקפה כמו שחר. מה השחר הכל מחכים לו. כך מלך המשיח כל ישראל מחכים לו. ומה השחר בא אחר האפילה. כך ישועת ישראל באה אחר צרות הגלות. וכן הוא או' למנצח על אילת השחר. זו גאולתם של ישראל.
יפה בלבנון ברה כחמה. מה גלגל הלבנה והלבנה שאין (והחמה שהם) באין לעולם בפרהסיא כך כשתגלה מלכות בית דוד היא בבאה לעולם בפרהסיא. מי זאת הנשקפה כמו שחר. זו ישועת ישראל. שהשם נפרע משונאיהם כהשקפת השחר כדרך שאתה מוצא בפרעה שנ' ויהי באשמורת הבקר וישקף י"י אל מחנה ישראל. זכר כאן שחר ולבנה וחמה למדך שכשם שאין המאירים שלהם שוים כך אין הצדיקים שוים לעתיד לבא. אבל כל אחד ואחד מהם מקבל שכר כפי מעשיו.
איומה כנדגלות. מלמד שאימתן של ישראל תהא על כל אומה ולשון. כיום שהיו הולכים מגולים בצאתם ממצרים כענין שנ' שמעו עמים ירגזון. לשעבר (היו) ענני הכבוד מקיפין את ישראל ולעתיד וברא י"י על כל מכון הר ציון. וכתי' וסוכה תהיה לצל יומם וגו'. לשעבר היה הבאר לישראל ולעתיד כתי' כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם. לשעבר היה המן יורד לישראל ולעתיד תערוך לפני שולחן נגד צוררי לכך נאמ' איומה כנדגלות. איומה כנדגלות. אימתן של ישראל על האומות כדגלים של ישראל שנ' והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך וגו' ואו' והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו.