מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ו · פסוק ג
אני לדודי. אלו הצדיקים שמדבקים עצמם לייחוד השכינה שנ' ואתם הדבקים בי"י אלהיכם חיים כלכם היום. ולכל הצרות והרעות שבאות עלי אני לדודי לא אשכחהו ולא אעזבהו. שנ' כי בקרב ישראל אני. ואו' והיו לי לעם ואני אהיה לכם [אלהים].
הרועה בשושנים. הוא רועינו מקדם שנ' רועה ישראל האיזנה והוא ירעה אותנו שנ' אני ארעה צאני. בשושנים. ישראל שהם רכים כשושנים נאים כשושנים.