מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ד · פסוק א
הנך יפה. בתפלה. הנך יפה עיניך יונים. במעשים טובים. הנך יפה. כשאעשה לך נסים. הנך יפה עיניך יונים. זה יום קבוץ גליות.
מבעד לצמתך. בשביל שצמצמת עצמך וסבלת הצרות של אומות כענין שנ' צמתו בבור חיי וידו אבן בי. וכן דוד או' עד אנה י"י תשכחני נצח. ד"א. מבעד לצמתך בשביל שאתם מצומתים לאגודה אחת ולא כיתות כיתות ולא סיעות סיעות אגודות כמו האשה שהיא מצמצמת שערה לאחריה. והוא נאה לה. כך ישראל בזמן שהם מצומצמים הם נאים. לצמתך. כמו גלי צמתך. חשפי שבל גלי שוק.
שערך כעדר העזים. שכשם שהשיער נאה לאשה. כך הצדיקים שבישראל מגינים על בני דורם.
שגלשו מהר גלעד. זה גלות ירושלם שייחדו להקב"ה בין האומות. ד"א. שגלשו כמו גבה הוא. שתרגו' גלוש הוא. מהר גלעד. זו ירושלם. גל שהוא עד לישראל שהשם בחר בם.