מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ב · פסוק יא
כי הנה הסתו עבר. אלו צרות ד' מלכיות שהם דומין לסתיו. זמן שלג ורוח וצנה וחורף.
הגשם חלף הלך לו. כלם יכלו ויאבדו שנ' אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה. והגוים חרוב יחרבו. והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים באש יצתו.