מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ב · פסוק א
אני חבצלת שרון. אומרת כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אבותינו היו חזקים בייחודו של עולם וגם אני אעפ"י שאני בגלות בשעבוד האומות לא עזבתי ריחי הטוב ולא סרתי ממצותיו. ואני חבויה בצל תורה השרויה בארון.
שושנת העמקים. שושנה בעמקה של תורה. אני חבצלת השרון. מה חבצלת השרון אינה מתגדלת אלא על המים כך ישראל אינם מתגדלין אלא בתורה ובתלמידי חכמים. ושנת העמקים שהיא לחה ואינה כמושה כך ישראל מלוחלחין במצות אבל שושנת ההרים כמושה לכך נאמ' שושנת העמקים כדרך שהשושנה הזו נאה כך ישראל נאים במעשיהם.