מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק א · פסוק יג
צרור המור דודי לי. לשעבר אעפ"י שנרדי נתן ריחו מחל לו הקב"ה שנ' ויאמר י"י סלחתי מדבריך וצרר שכינתו ומצאה בין שני בדי ארון שנ' בין שדי ילין. כשם שהשדים בלועים בבגדה של נערה כן היו שני בדי ארון בולעין מן הפרוכת שנ' ויאריכו הבדים ולא יראו החוצה נראין ואינן נראין. בולטין כשני דדי אשה. וכתי' ונועדתי לך שם וגו'. ולעתיד צרור המור דודי לי. בין שהוא מסרני בגלות בין שהוא מר לי בשעבור מלכיות דודי לי אהבתי לא אשכח לא שכחתיו. כענין שנ' כל זאת באתנו ולא שכחנוך. בין שדי ילין. אהבת תמיד בלבי ייחודו קשור בנפשי. ד"א. צרור המור. כשם שצרור המור האשה משימתו בין שדיה כדי להריח כן השכינה בין שני בדי הארון.