מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק א · פסוק טו
הנך יפה רעייתי. לשעבר כשדברתי עמכם בסיני ואמרתם כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע.
הנך יפה עיניך יונים. אלו עיני העדה שהם מורים אסור והתר לישראל. מה היונים כל אחד ואחד מכיר את מקומו כך סנהדרין כל אחד ואחד מכיר את מקומו. הנך יפה רעייתי במצוות. הנך יפה שעיניך יונים. בגמילות חסדים. מה היונים מצויינים. כך ישראל מצויינים במצוות. מה היונים נאים בהלוכן כך ישראל נאים בהלוכן בעלותם לרגל ג' פעמים בשנה. ולעתיד הנך יפה רעייתי. בזמן שיתקבצו ישראל מד' כנפות הארץ. רעייתי כשאעשה אתכם רעים ואהובים הנך יפה עיניך יונים. דור שכל מעשיהם נאים כענין שנ' ועמך כלם צדיקים. ואו' זה דור דורשיו מבקשי פניך. ואז יבאו לציון כיונים שנ' אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם. ונמשלו ישראל ליונים לפי שאין היונים מפרכסין בשחיטתן כך ישראל מוסרין עצמם על קדושת השם שנ' עליך הורגנו כל היום וגו'. מה יונה תמה אף ישראל תמימין ומה יונה אעפ"י שאתה נוטל גוזליה מתחתיה אינה מנחת שובכה. כך ישראל אעפ"י שכחו בית המקדש ובטלו הקרבנות לא שכחו ירושלם עיר הקדש שנ' אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני. ומה היונה גוררת את אחרים עמה. כך ישראל גוררים את הגוים עמהם. ומה היונים עושים גוזלין בכל חדש אף ישראל כתב בהם לעתיד לבא שנ' והיה מדי חדש בחדשו וגו'.