מדרש לקח טוב על קהלת· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ד · פסוק ו
טוב מלא כף נחת. בגן עדן ממלא חפנים של עמל של הבלי העולם הזה. ד"א פסוק זה משמע על צרכי העולם טוב מי ששונה מעט ויודע למודו ממי ששונה הרבה ואינו בקי בו. טוב מי שיש לו עשרה זהובים והוא מתפרנס בהן ממי שהוא מלוה ברבית ונוטל שכר משל אחרים. טוב מי שיש לו שדה אחת ומתנקה ומתפרנס בה ממי שיש לו הרבה שדות והם עולות קמשונים טוב מי שיגע ונותן פרוטה לעני ממי שחומס וגוזל ונותן צדקה.