מדרש לקח טוב על קהלת· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ג · פסוק ז
עת לקרוע. שנ' כי קרע י"י את הממלכה מעל בית דוד. עת לתפור שנ' והיו לאחדים בידיך. ואומ' ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו. ועת לחשות כענין שנ' נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית ועת לדבר שנ' האמנתי כי אדבר.