מדרש לקח טוב על קהלת· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ב · פסוק יד
החכם עיניו בראשו. שרואה הדבר יודע מה יהיה בסופו. כדתנן איזהו חכם הרואה את הנולד. והכסיל בחשך הולך. שאינו מחשב סופו של דבר אלא כל מה שיבא לו עושה. וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כולם. על ענין המיתה כמות זה כן מות זה.