מדרש לקח טוב על אסתר· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ה · פסוק ט
ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לה. ולא היה יודע כי לא לעולם חוסן (ולא נצח) [ואם נזר] לדור ודור (משלי כז כד) כגללו לנצח יאבד רואיו יאמרו איו (איוב כ ז):
ולא קם ולא זע ממנו. וכבר יצא האגרות, ומה שהיה היה, ולא סלק דעתו מן המקום, כי ידע שרצון יריאיו יעשה: