מדרש לקח טוב על איכה· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ד · פסוק ח
חשך משחור תארם. יותר מן השחור שבו משחירין את העורות חשך תארם של אותם שהיו זכים מן השלג צחים יותר מן החלב חזרו להיות שחור'. לא נכרו בחוצות לא היה אדם מכיר את חבירו אלא שצפד עורם על בשרם כלומ' יבש היה כעץ צפד דבק.