מדרש לקח טוב על איכה· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ג · פסוק לג
כי לא ענה מלבו. כלומ' כשהשם מביא צרה על ישראל אינו עושה כרצונו לענותם אלא למה ויגה בני איש על שהוא רואה אותם מתגאין בעצמן ומתנשאין זה על זה הוא משפילם עד גיא שאול תחתית ומנין שהשם אינו חפץ במיתת הרשע שנ' (יחזקאל יח כב) החפוץ אחפוץ במות המת. ד"א ויגה ויכה כמו כנתו גנתו כלומ' ואף לא הכה בני איש מלבו.