מדרש לקח טוב על איכה· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ב · פסוק יב
לאמותם יאמרו איה דגן. ר' סימן אומ' איה קילוסקין נאים וחמר עתיק שהיו מתעדנים בהם. בהתעטפם כחלל. מעשה באשה אחת שאמ' לבעלה צא וקח לנו דבר שנחיה בהם יצא ולא מצא ופרפר ומת אמרה לבנה הגדול צא וביקש את אביך הלך ומצאו מת בכה עליו עד שמת גם הוא. בהשתפך נפשם אלו הקטנים.