מדרש לקח טוב על איכה· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק א · פסוק ד
דרכי ציון אבלות. שהיו ישראל עולין לרגל ג' פעמים בשנה בשמחה והיו עושין להם סכות סכות בכל מקום ומקום כדי שלא יכה עליהם השרב והשמש כמו שנ' (תהלים מב ה) אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי ועכשיו אבלות שעלו באותן הדרכים קמשונים וחרולים. כל שעריה שוממין שאין מי שנכנס ויצא בהן. כהניה נאנחים שאין מי שנותן להם מתנות כהונה. בתולותיה נוגות ר' יהודה בר ר' סימון או' אלו תלמידי חכמים שהם כבתולות ונעשו עגונות ואין עוסקין בתורה מרוב הדוחק. והיא מר לה זו כנסת ישראל.