טו
יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעלם ולעלמי עלמיא וכן הוא אומר ואולם חי אני ואומר וה' אלהים אמת רואה נולדות ויודע מה שעתיד להיות דכתיב מגיד מראשית אחרית ואין מי למחות בידו דכתיב לא איתי די ימחה בידיה וכן הוא אומר כאשר דבר מלך שלטון אלוה לא הקדימו אנוש לא... חיות לא ש... חיים לא הכירוהו מתעלם ומסתתר מעין כל חי דכתיב אכן אתה אל מסתתר וכתיב יושב בסתר עליון והכל גלוי לפניו דכתיב הוא גלא עמיקתא מתעלם מתנשא מתהדר משתבח מתהלל וברב עלילותיו מעלל דכתיב גדול העצה ורב העליליה וכתיב עמו עז ותושיה גבור בכח עמו זרוע וגבורה דכתיב לך זרוע עם גבורה ואומר מכין הרים בכחו נאזר בגבורה הנערץ בסוד קדושים הנקדש בשפלי הנכבד בשפל הנישא ברמים הנגבה במרומים הנאור בסביביו הנאזר בגבורה (רה) הנהדר במלכותו וממשלתו לעד נצחו בכל דור תוקפו לנצח [נצחים] זכרו לדור [ודור] עדי עד הדרו בקודש אומצו מי יסחה עריצתו מי יתנה גודלו מי יספר עלילותיו מי יבין כחו מי יגיד גבורתו מי ימלל מחשבתו מי יחקור עשתונותיו מי יניא נפלאותיו מי יספר (עלילותיו מי יבין) ומי יכיל בסודו ומי יעמד על רב נסיו ונפלאותיו ורב בריותיו שברא בעולמו בים דרכו וים לא ראהו במים שבילו עקבתיו לא נודעו באש יבא ופניו לא נראה כי מעולם לא שלטה בו עין להודיע לכל שהוא אלוה ואין מבלעדיו וכשהצדיקים עושים רצונו הם מוסיפין כח וגבורה כמה דאת אמר ועתה יגדל נא כח ה' מהו יגדל ישר כחו וכן הוא אומר אמרו לאלהים מה נורא מעשיך אמרו (לפ) לפניו טאבא מה טבא אינון עובדין דידך מה דחילון אינון (מנ) מנגניא דידך מאן יכיל לשיזבי גרמיה מן יומא דדינא רבא דכתיב מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי ואומר אנה אלך מרוחך ואומר אם אסק שמים ואומר אשר בידו נפש כל חי ולא ברא הקדוש ברוך הוא עולמו אלא בשביל ישראל שיהיו יראים ממנו שנאמר למען תירא את ה' ואומר והאלהים עשה שיראו מלפניו (וכשצדיקים עושים רצונו הם מוסיפים כח וגבורה שנאמר ועתה יגדל וגו') ואם לאו כביכול צור ילדך תשי ואומר הוגעתם ה' בדבריכם ואומר ולא אותי קראת יעקב כשישראל עושין רצונו של מקום הם עושים שמאל ימין שנאמר ימינך ה' נאדרי בכח וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום הם עושים ימין שמאל שנאמר השיב אחור ימינו מפני אויב כשישראל עושין רצונו של מקום אין חימה לפניו שנאמר חימה אין לי וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול חימה לפניו שנאמר וחרה אף ה' כשישראל עושין רצונו של מקום אין שינה לפניו שנאמר הנה לא ינום וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול ויקץ כישן ה' כשישראל עושין רצונו של מקום הוא נלחם להם שנאמר ה' ילחם לכם וכשאין עושין רצונו של מקום הוא נלחם בם שנאמר ויהפכו להם לאויב והוא נלחם בם כשישראל עושין רצונו של מקום רואה הקדוש ברוך הוא איזה צדיק יש באומות העולם ומביאו לדבקו בישראל שכן את מוצא ביתרו שנתגייר על ידי משה רחב על ידי יהושוע וכתיב בדוד הגתים שש מאות איש וכן אתה מוצא בשלמה שהרבה גרים נתגיירו על ידו שנאמר ויספר שלמה את כל האנשים הגרים וגו' וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל וגו' וכן אתה מוצא בימי מרדכי ואסתר הרבה נתגיירו שנאמר ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום רואה איזה צדיק בישראל ונוטלו שנאמר כי מפני הרעה נאסף הצדיק כשישראל עושין רצונו של מקום רואה בצרתם שנאמר בכל צרתם לו צר ואין הקדוש ברוך הוא מדקדק עם כל אומה ולשון אלא עם ישראל בלבד שנאמר רק אתכם ידעתי מכל [וגו'] ואפילו חס ושלום מבקשין ישראל לפרוק עולו [מהם] אין הקדוש ברוך הוא מניחן אלא מקבל מלכותו עליהם על כרחם שנאמר העולה על רוחכם ואומר חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה [וגו'] ואין הקדוש ברוך הוא מניח את ישראל לעולם אלא מרחם להם כאב שנאמר כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא ואומר כרחם אב על בנים והמקום ירחם עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן
סוף הספר