אור ברסלב
מדרש ילמדנו מדרש ילמדנו פרשת עקב

מדרש ילמדנו

מדרש ילמדנו פרשת עקב

מדרש ילמדנו פרשת אחרי

תורה יש בהם להמית ולהחיות אמר הקדוש ברוך הוא למשה אתה שברת עשה תחתיהם פסל לך:

דבר אחר למה שברן לטובתן של ישראל משל למלך ששלח שליח לקדש לו אשה וליתן לה כתובתה והלך ומצאה שקלקלה והיה השליח פקח אמר השליח אם אני נותן לה כתובתה היא נדונת כאשת איש מה עשה נטל הכתובה וקרעה אמר אם יאמר המלך אני הורגה שזינתה עלי אומר לו עד עכשיו לא נטלה כתובתה ואת מקטרגה כאשת איש כך עשה משה כיון שנטל הלוחות ירד ומצאן שעשו אותו המעשה עמד ושברן אמר מוטב שידונו שוגגין ואל ידונו מזידים ואם יאמר לי הקדוש ברוך הוא אני הורגם שעבדו עבודה זרה שאמרתי לא יהיה לך אלהים אחרים ואמרתי זובח לאלהים יחרם אומר אני לו עד עכשיו לא קבלו אותה והם נידונים כשוגגים לכך שיברן:

דבר אחר למה שנים שיהיו עדים שאין עד אחד נאמן שנאמר ועד אחד לא יענה וגו' אלא על פי שנים לכך נקראו לוחות העדות:

פסל לך וגו' כראשונים מה הראשונים בלהבי אש הדא הוא דכתיב קול ה' חוצב להבות אש אף השניים בהר מתוך להבת אש [יכול] כשם שנתנו הראשונים בפומבי כך נתנו השניים בפומבי [כדכתיב בהראשונים] וכל העם רואים אמר לו הקדוש ברוך הוא ואיש לא יעלה עמך הראשונים כיון שנתנו בפרהסיא שלטה בהם העין השניים נתנו בהצנע לא שלטה בהם העין יפה היא הצניעות וקשה היא העין תשעים ותשעה מתים בעין ואחד בידי שמים והצנע לכת עם אלהיך אם תצניע עצמך אלהיך עמך:

ואפן וארד מן ההר פניתי כל אותם דיוקאות ואשים את הלוחות בארון [וגו'] כאשר צוני יי:

ובני ישראל נסעו מבארות וגו' מבאר של צרה [כמו שנאמר] ויעלני מבור שאון וגו':

שם מת אהרן ויקבר שם הרי כבר נאמר ויעלו (אהרן) אל הר ההר ואומר במוסרה [שם מת אהרן וגו'] מכאן את למד שחזרו לאחוריהם שבע מסעות:

משם נסעו הגודגדה ומן הגודגדה יטבתה ארץ נחלי מים מכאן את למד שהמים מקדמים לפניהם לכל מקום שהם הולכים באו לאלים וקדמו אותם המים שנאמר ויבאו אלימה ובאלים שתים עשרה עינות מים וגו':

בעת ההיא הבדיל יי את שבט הלוי מלמד שבקשו ישראל לחזור לאחוריהם ועמדו כנגדם שבט לוי והרגו מהם שבעה משפחות והם הרגו משבט לוי ארבעה משפחות ואימתי חזרו למנינם בימי דוד ושלמה והם לחברוני וגו' וכן עמד שבט לוי כנגדם כשאמר משה מי ליי אלי וגו' אמר הקדוש ברוך הוא לשבט הלוי אתם דבקתם אחרי אף אני עושה שתהיו חלקי ואני חלקכם שנאמר אני חלקך ונחלתך:

דבר אחר בעת ההיא אמר יי אלי פסל לך זה שאמר הכתוב כי מעולם שברתי עולך איזה עול ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן ר' יהודה אומר עולו של מלאך המות שנאמר והמכתב מכתב אלהים הוא חרות [אל תקרא חרות] אלא חירות ממלאך המות ר' נחמיה אומר חירות מן המלכיות רבנן אמרי חירות מן היסורים שעשה אותם אלהות כמלאכי השרת הדא הוא דכתיב אני אמרתי אלהים אתם וגו' ולא עשו אלא לאחר מ' יום עשו אותו המעשה ואמרו אלה אלהיך ישראל אם כן אכן כאדם תמותון ותאמרו לא אעבור שלא אעבור על מצותיך ושלא אשתעבד (ל) אלהים אחרים:

תוכן העניינים

מדרש ילמדנו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה