פרשת תבא
קיח
(כח ב) ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך חסר וי"ו ושל והשיגוך [בה] של קללות (שם טו) מלא אמר הקדוש ברוך הוא אם אין אני מערב את שמי עמהם הם כלים לקיים מה שנאמר (תהלים צא טו) עמו אנכי בצרה ונאמר (ישעיה סג ט) בכל צרתם לו צר ושל ברכות חסר למה שאם בקש אדם לעשות עמך טובה הוא פוגע בך ותהא מצוי לו דבר אחר למה של ברכות חסר אלא כשהברכות באות אין שטות בכל העולם כענין שנאמר (דברים טו יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ והשיגוך של קללות מלא למה שהקללות הן שטות בכל העולם בצדיקים וברשעים שנאמר (יחזקאל כא ח) והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע:
קיט
(כח ט) כל קדש שבתורה חסר לפי שאין קדושה מושלמת בבשר ודם:
(ב א) כל ירחו כתיב בוא"ו בר מן אחד בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה (מלכים א טז לד) מלמד דלא הוית ירחו ולא הוית אלא קריה ושמה ירחו אלא לקיים דברי הנביא:
קכא
(ג טז) מאדם העיר באדם כתיב קריה היא שמח אדם וממנה לצרתן שנים עשר מיל ויש אומרין בזכות יוסף שנאמר (תהלים עח ס) אהל שכן באדם:
קכב
(ו כג) ויבאו הנערים המרגלים ויוציאו את רחב וגו' ואת כל משפחותיה מלא תני ר' שמעון בן יוחאי אפילו היו במשפחותיה מאתים אנשים והלכו ונדבקו במאתים משפחות כולם ניצלו בזכותה:
קכג
(ז כא) וארא בשלל ואראה כתיב אמר חמש מעילות מעלתי אחת בחרמה של מדין ואחת בחרמה של סיחון ואחת בחרמה של עוג ואחת בחרמה של כנעני מלך ערד ואחת בחרמה של יריחו:
קכד
(ח טז) ויזעקו כל העם אשר בעיר כתיב ללמדך שכל פרזותיה וסביבותיה יצאו:
קכה
(שם כח) וישימה תל עולם מלא וישמה לחק ולמשפט (שמואל א ל כה) חסר מלמד שזו לא נבנתה וזה פעמים נעשה ופעמים לא נעשה לכך וישמה לחק חסר:
קכו
(י כג) ירושלם חסר י' לפי שאומה זאת י' גדולות יש לה ואין ירושלים מלאה עד שאגדע קרנות רשעים שנאמר (תהלים עה עא) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק:
קכז
(שם כד) ההלכוא א' יתירה מלמד שהיה מלאך הולך לפניהם:
קכח
(כד ג) וארבה את זרעו וארב כתיב מלמד שנעשה כאויב הזה ולא היה כל זרעו כשר:
קכט
(שם יט) קנא בכל המקרא ארבעה תרין מלאין ותרין חסרין ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יי כי אלקים קדשים הוא מלמד שהקדוש ברוך הוא מקנא כשאומות העולם עובדין עבודה זרה ומה על אומות העולם נוקם על ישראל לא כל שכן שהוא מקנא על ישראל יותר מעל אומות העולם:
אל קנוא ונוקם (נחום א ב) מלא ולמה [שלא תאמר אין הקדוש ברוך הוא מקנא אלא] לבינונים [ולרשעים] לאו אלא ביותר לצדיקים וחסידים שאם [עבר] דבר אחד קל הוא גובה ממנו בעולם הזה כדי שיהא נקי לעולם הבא וכן את מוצא במשה רבנו שעל מי מריבה נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל וכן הוא אומר (תהלים נ ג) וסביביו נשערה מאד דקדק עם הצדיקים כחוט השערה:
ואלו הן תרין חסירין והן של בשר ודם ויאמר קנא קנאתי ליי אלקי צבאות (מלכים א יט יד) ראו מה בין קנאת הקדוש ברוך הוא [לקנאת בשר ודם הקדוש ברוך הוא] מקנא על מכעיסיו ועוברי רצונו כענין שנאמר (שמות כ ה) כי אנכי יי אלקיך אל קנא אבל אליהו לא נתקנא על שעבדו עבודה זרה אלא נתקנא על עצמו שבקשו להרגו וכן הוא אומר קנא קנאתי ליי אלקי צבאות אמר לו הקדוש ברוך הוא למה אמרת לי כי עזבו בריתך אמר לו מזבחיך הרסו (שם) אמר לו שמא מזבחותיך אמר לו ואת נביאיך הרגו בחרב (שם) אמר לו שמא נביאך אמר לו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה (שם) אמר לו על עצמך אתה מקנא ואין לך גדול מאליהו ולא נתקנא אלא על עצמו לכך הן תרין חסרין:
קל
(כד ל) בתמנת חרס כתיב סרח בתחלה פירותיה מסריחי ולבסוף משתמרות כחרס:
(ב י) כל אבתיו שבמקרא חסר ו"ו חוץ מג' מליאים וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו בא ללמד עליהם שהיו כשירין ושלימין כענין שנאמר (שם שם ז) ויעבדו את יי' וגו':
תבא עד דור אבותיו (תהלים מט כ) מלא ללמד עליהם שנפשותם של רשע זרות עמהן בחשך שהן מלאים רשע:
בכל כל לבבו הכין לדרוש האלקים יי' אלקי אבותיו (דברי הימים ב ל יט) מלא ומה תלמוד לומר האלקים יי' אלקי אבותיו הרי שלשה לא אלקי אמציה ולא אלקי יואש ולא אלקי יהורם ולא אלקי אחזיה ולא אלקי רחבעם אלא אלקי דוד ואלקי שלמה ואלקי אביה ואלקי אסא ואלקי יהושפט ואלקי עוזיה לכך אבותיו מלא בו' שהוא כנגד ששה צדיקים שלפניו וששה רשעים מאחריו:
קלב
(ד יח) ותכסהו בשמיכה בשי"ן כתיב אמרו חכמים ז"ל חיזרנו על כל המקרא ולא מצאנו כלי ששמו שמיכה ומה שמיכה בשי"ן כתיבן אמרו חכמים אמר הקדוש ברוך הוא שמי מעיד בה שלא נגע בה סיסרא וזה אחד משלשה בני אדם שברחו מן העבירה ושיתף הקדוש ברוך שמו עמהן בשמן ואלו הן יוסף ויעל ופלטי יוסף כשפירש מאשת אדוניו פוטיפרע כענין שנאמר (בראשית לט י) ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה נוסף לו ה"י על שמו שנאמר (תהלים פא ו) עדות ביהוסף שמו והלא יוסף שמו מה הוא יהוסף יה מעיד עליו שלא בא על אשתו של פוטיפרע פלטי בתחילה היה שמו פלטי בלבד וכן הוא אומר (שמואל א כה מד) ושאול נתן את מיכל בתו לפלטי בן ליש אשר מגלים וכששלח איש בושת לקחת את מיכל מאצלו נקרא שמו פלטיאל שנאמר (שמואל ב ג טו) וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן ליש (כשלקי) [כשלקח] פלטי וכששלח פלטיאל אל מעיד שלא נגע בה:
קלג
(ט כב) כל וישר [כתיב בסמ"ך חוץ] שלשה כתובין בשי"ן וישר אבימלך וישר במגירה (דברי הימים א כ ג) וישר אל מלאך (הושע יב ה) למה שהיתה להם שמחה גדולה יתירה כשעת שיר:
קלד
(יג ח) כל אזכרות באל"ף מנין מאה ושלשים וארבעה חסר ו"ו בר מן אחד מלא ו"ו ויעתר מנוח אל יי למה שהיה מזכיר את השם להמלט מן ווי"ן של שמשון ויהי טוחן בבית האסורים (שם טז כא) ולמה השאר חסרים שאתם שומעים ולא עושים שנאמר (יחזקאל לג לב) והנך להם כשיר עגבים:
קלה
(יח ל) ויהונתן בן גרשם בן מנשה מנשה נו"ן תלויה למה מה ענין יהונתן אצל מנשה והלא יהונתן בן בנו של משה רבנו הוא אלא כיון שנעשה כומר לעבודה זרה לא זכה להקרות בשמו של משה יפה נאמר (קהלת ב טז) כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם ולמה נקרא שמו על מנשה לפי שהיה מנשה עובד עבודה זרה וישם את פסל הסמל אשר עשה (דברי הימים ב לג ז) ויהונתן הואיל ועשה מעשה מנשה נקרא על שמו למי היה דומה מנשה לגנב שהיה בעיר וכל גניבה שהיתה נגנבת בעיר על ידי אחרים היתה נתלית בו ולמה ג' תלויה לומר שאם זכה ועשה תשובה נקרא בן משה ואם לאו בן מנשה מה נאמר בבני דן (שופטים יח ג) המה עם בית מיכה וגו' ויאמרו לו מי הביאך הלום אין אתה בן בנו של משה שכתוב בו אל תקרב הלום (שמות ג ה) ומה אתה עושה בזה לא כך כתיב במשה זקינך מזה בידך (שם ד' ב) ומה לך פה לא כך כתיב בו ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה כח) אמר להם כזאת וכזאת עשה לי מיכה (שופטים שם ד) ולאחר כך עשה תשובה ומינהו דוד על האוצרות שנאמר (דברי הימים א כו כד) ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות וכי שבואל שמו והלא יהונתן שמו אלא לאחר שעשה תשובה נקרא שמו שבואל ששב אל יי בכל לבבו:
קלו
וממעשים טובים רשעים אלו קטני רשעי ישראל שעליהן אמר הכתוב (יחזקאל לד כח) ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם:
קלז
(יט ג) ויקם אישה לדבר על לבה להשיבה להשיבו כתיב מכאן שאם חזר הלב הגוף חוזר כולו שהכל תלוי בלב:
סוף הספר