פרשת בראשית
א
(א א) כל ראשית וראשון יתיר ולמה לפי שהקדוש ברוך הוא ראש לכל וברא את עולמו בלא שיתוף:
ב
שם כל אלקים שבתורה חסר למה של הקדוש ברוך הוא חסר לפי שאינו מדקדק על בריותיו ושל דיינים עד האלקים יבא דבר שניהם (שמות כב ח) למה חסר שאינן מוציאין דין לאמתו ושל מלאכים ויריעו כל בני אלקים (איוב לח ז) למה חסר לפי שאינו דין שיהא של הקדוש ברוך הוא חסר ושל מלאכיו מלא:
ג
(א ב) וחשך כל חשך שבמקרא חסר וי"ו וחושך אי זה מקמו (איוב לח יט) מלא כתיב ששם בית גנזיו של חשך וכן הוא אומר ישת חשך סתרו סביבותיו (תהלים יח יב):
ד
(א ג) ויאמר כל לשון אמ' באל"ף במ"ה בר מן חד ולעמשא תמרו (שמואל ב יט יד):
ה
(א ד) כל וירא שבמקרא יותר אל"ף ולמה שהקדוש ברוך הוא רואה ראיות הרבה יתירות אלא אם ביקש אדם לעבור על עבירה ולא ספקה אין הקדוש ברוך הוא חושב לו שנאמר (תהלים סו יח) און אם ראיתי בלבי ואומר (איוב יא יא) וירא און ולא יתבונן:
ו
(א ה) כל בקר שבמקרא חסר למה שאין בוקרנו של עולם הזה בקר עד שיבא [בוקר של] העולם הבא שנאמר (ישעי' כא יב) אמר שומר אתא בקר וגם לילה:
דבר אחר למה בקר חסר שלא לן אדם ביקר עד שנחשב כבקר שנאמר (תהלים מט יג) אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו:
דבר אחר למה בקר חסר שאדם צריך לבקר מעשיו בכל שעה:
ז
(א ז) ויעש כל עשיה שבמקרא בשי"ן במ"ח בר מן חד בסמ"ך ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם (מלאכי ג כא) שהכל שלא בכעס חוץ מדינן של רשעים:
ח
(א יד) ויאמר אלקים יהי מאורות מארת חסר שני ווי"ן למה אמר ר' יוחנן בתחלה לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד לכך כתיב מארת חסר:
ר' אומר בשם ר' חנינה בתחלה לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד יהי מארת כתיב אם כן למה נבראת לבנה אלא צפה הקדוש ברוך הוא שאומות העולם עתידין לעמוד ועושין אותן אלהות אמר הקדוש ברוך הוא מה אם בשעה שהן שנים והן מכעיסין זה את זה אומות העולם עושין אותן אלהות אלו היה אחד על אחת כמה וכמה:
ר' יוחנן אמר בתחלה לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד לכך כתיב מארת ולמה נבראת לבנה אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים וכן הוא אומר (תהלים קד יט) עשה ירח למועדים:
ר' שילא דכפר תמרתא בשם ר' יוחנן אף על פי שעשה ירח למועדים שמש ידע מבואו משמש ידע מבואו מכאן שאין מונין ללבנה אלא אם כן שקעה החמה וסטיה חבר בר ברכיה אומר כתיב ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש (במדבר לג ג) ואם ללבנה את מונה עד כדין לית בה אלא ארבעה עשר מושקעין לפי שאין הלבנה נראית אלא אחר קדושה ביום אלא מכאן שאין מונין ללבנה [אלא משתשקע החמה]:
ט
(א כא) התנינים ג' חסירין יו"ד האחרון ויברא אלקים את התנינם הגדולים חסר י' האחרון למה לפי שלא נשתייר אלא הזכר בלבד והנקיבה מלוחה ומתוקנת לעתיד לבא לצדיקים וסירס את הזכר התנינים זה לויתן וכן הוא אומר (ישעיה כז א) ביום ההוא יפקוד יי בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים וישליכו איש מטהו ויהי לתנינם (שמות ז יב) חסר י' שאף על פי שעשו החרטומים מטיהם תנינם לא שהו בארץ אלא מיד (מבלע) ויבלע מטה אהרן את מטותם חמת תנינם יינם (דברים לב לג) חסר י' למה לפי שאין התנינים אלא אותו שאין לו לחש שנאמר (ירמיה ח יז) נחשים צפעונים [אשר אין להם לחש]:
י
(א לא) כל דברי בראשית לא נאמר בהן ה' אלא עד יום הששי מלמד שהקדוש ברוך הוא התנה עם מעשה בראשית חמשה דברים על האש שלא תזיק לאברהם אבינו באור כשדים ולחנניה מישאל ועזריה בכבשן האש ועל הים שיבקע לישראל ועל האריות שלא יזיקו לדניאל כשהושלך לגוב אריות ועל האתון במעשה דבלעם ועל העורבים שיכלכלו את אליהו דבר אחר הששי אמר הקדוש ברוך הוא אם אין ישראל מקבלים את התורה בששה בחדש אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו:
יא
(ב ד) כל תולדות חסר' חוץ מן ב' מלאים אלה תולדות השמים ואלה תולדות פרץ (רות ד יח) [אלה תולדות] השמים למה לפי שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו במליאותו ואותן שחסרין ו' למה כנגד ו' דברים שנחסר עולמו מבריאתו ואילו הן קומתו של אדם הראשון וחייו וזיוו ופרי הארץ וקילקול המאורות ועבודת האדמה אלה תולדות פרץ [למה] מלא לכשיבא משיח בן פרץ יחזרו אילו ו' דברים למקומן קומה מנין שנאמר (הושע יד ז) ילכו יונקותיו וגו' חייו מנין שנאמר (ישעיה סה כב) לא יבנו ואחר ישב וגו' זיוו מנין שנאמר (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו' פרי הארץ מנין שנאמר (תהלים עב טז) יהי פיסת בר בארץ קילקול המאורות שנאמר (ישעיה ל כו) והיה אור הלבנה כאור החמה וגו' עבודת האדמה מנין שנאמר (שם שם כד) והאלפים והעירים וגו' ואלה תולדות עשו (בראשית לו ט) ואלה תולדות ישמעאל (שם כה יב) למה חסרין ב' ווי"ן לפי שאין זכות אבות נזכרת להן לעתיד לבא:
יב
(ב ו) ואד יעלה ואד כתיב חסר י' דוגמת ואיד נכון לצלעו (איוב יח יב) שכשהענן עולה וממטיר שובר זרועות מפקיעי שערים:
יג
(ב ז) וייצר יי אלקים מלמד שיש בו שני יצרים באדם יצר טוב ויצר רע:
יד
(ב כ) ויקרא האדם שמות תשעה מלאים בתורה וזה אחד מהן ולמה מלמד שקרא אדם שמות לכל בהמות ולחיה ולעופות ולדגים ולשרצים וליתושין ולפרעושין ולצרעין ולזבובין ולארצות ולעפרות זהב וכסף ולמטלות נחשת וברזל ועופרת ולכל בריות שבעולם:
ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו (בראשית כו יח) בנוהג שבעולם אדם בונה בית וקורא לו שם ועומד בנו ומחדש בו דבר מחדש לו שם אחר אבל הצדיקים אינן כן בא וראה כשחפר אברהם בארות אלו קרא להן שם קנאו בו פלשתים וסתמו פלשתים אותם בימי יצחק שנאמר (שם שם טו) וכל הבארות אשר חפרו וגו' ואף על פי שחזר עליהם יצחק וחפרן לא חידש להן שם אלא קרא אותם כשמות אשר קרא להם אביו מה שכר נתן לו שכל האבות נשתנו שמותם אברם ולבסוף אברהם וכן יעקב ולבסוף ישראל אבל יצחק מתחלה עד שלא נולד קרא הקדוש ברוך הוא את שמו יצחק שנאמר (שם יז יט) אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק ולא נשתנה שמו לדורות:
למה נקרא שמו יצחק לפי כשאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם ולשרה שהוא פוקדן בבן עשו את הדבר צחוק באברהם כתיב (שם שם יז) ויפל אברהם על פניו ויצחק ובשרה כתיב (שם יח יב) ותצחק שרה אמר להם הקדוש ברוך הוא עשיתם את הדבר צחוק אף הבן שנולד לכם אין נקרא שמו אלא צחוק שנאמר (שם יז יט) וקראת את שמו יצחק וכן הוא אומר (שם כא ג ו) ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו וגו' ותאמר שרה צחק עשה לי אלקים:
דבר אחר למה נקרא שמו יצחק אלא שהכל לפי ענינו יו"ד כנגד עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו צא"ד כנגד תשעים שנה תלד (שם יז יז) חי"ת שמונה כנגד שנמול לשמונת ימים שנאמר (שם כא ד) וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים קו"ף מאה כנגד שהיה אברהם בן מאת שנה שנאמר (שם כא ה) ואברהם בן מאת שנה:
וזה אחד מחמשה בני אדם שנקראו להן שמות עד שלא נולדו ישמעאל ויצחק ושלמה ויאשיהו והמלך המ' [המשיח]:
ישמעאל מנין שנאמר (שם טז יא) ויאמר לה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל נקרא שמו עד שלא נולד:
דבר אחר ישמעאל ששמע הקדוש ברוך הוא תפלת אברהם שהתפלל אל האלקים בשבילו שנאמר (שם יז יח) ויאמר אברהם אל האלקים לו ישמעאל יחיה לפניך השיבו הקדוש ברוך הוא ולישמעאל שמעתיך (שם שם כ):
דבר אחר ולישמעאל בשביל עשרה דברים שעתידין בני ישראל לחדש באחרית הימים:
שלמה מנין שנאמר (דברי הימים א כב ט) הנה בן נולד לך וגו' כי שלמה יהיה שמו ולמה נקרא שמו שלמה ששלמה מלאכת הקדש בימיו על ידו שנאמר (מלכים א ז נא) ותשלם כל המלאכה אשר עשה לכך שלמה כתיב בה"י ולא נתן בו ו"ו אחר ל':
דבר אחר למה נכתב בה' ולא נתן בו ו"ו אחר ל' אלא שלא עמד בצדקתו מראשיתו ועד אחריתו בזקנתו מה נאמר בו (מלכים א יא ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלקים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יי אלקיו כלבב דוד אביו (וגו') אז יבנה שלמה (מזבח) [במה] לכמוש וכן לנשיו הנכריות (שם שם ז) מה נאמר בו (שם שם ט) ויתאנף יי בשלמה כי נטה לבבו מה נאמר בו (שם שם יא) יען אשר היתה זאת עמך איזה היא זאת זו תורה כענין שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם וגו' היתה זאת עמך היכן היתה אלא שהמלך כותב לו ספר תורה לעצמו במשנה תורה כענין שנאמר (שם יז יט) והיתה עמו וקרא בו אחר כל אלו לא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך מה ענשו קרע אקרע הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך (מלכים א יא יא) ובשביל כבוד ירושלם לא בטלה המלכות ממנה מה נאמר (שם שם כט לב) ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אותו אחיה השילני הנביא [וגו'] ויתפש אחיה [וגו'] ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים אך את כל הממלכה לא אקרע למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי כשמת שלמה ונחלקה מלכות בית דוד מה נאמר בו (דברי הימים ב יב יג) בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יי לשום שמו שם וכי עד עכשיו לא למדנו שירושלם עיר הקדש בחר יי בה אלא בשביל כבוד ירושלם ניתנה מלכות לרחבעם בן שלמה וכן הוא אומר (מלכים א יד כא) ורחבעם בן שלמה מלך ביהודה ומה צורך לכך אם תאמר בא להודיענו שלא מלך רחבעם אלא על יהודה בלבד הרי כבר נאמר קודם לכאן (דברי הימים ב י יז) ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם ומה זה שהוא אומר ורחבעם בן שלמה מלך ביהודה (אינו אלא) אלא אינו כדי רחבעם בן שלמה למלוך ואפי' על יהודה והרי עוד ניתוסף לו שבט בנימין שנאמר (דברי הימים ב יא יב) ויהי לו יהודה ובנימן וכשם שלא עמד שלמה בצדקתו מראשו ועד סופו [כך גם הוא לא עמד בצדקתו מראשו ועד סופו] שנאמר (שם יב א) ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת יי וכל ישראל עמו מה נאמר בו (מלכים א יד כד) וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבות הגוים אשר הוריש יי מפני בני ישראל מיד עלה שישק עליהם שנאמר (דברי הימים ב יב ב) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם ולמה כי מעלו ביי מה נאמר אחריו (שם שם ה) ושמעיה הנביא בא אל רחבעם וגו' ויאמר להם כה אמר יי אתם עזבתם אותי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק ומי גרם לצרה הזאת שלמה דבר אחר למה נכתב שלמה בה"י ולמה לא נתמלא בשני (יודין) [ווין] אלא אין הדבר הזה בא אלא להודיע שנות מנין הבית משעת מיתת שלמה צא וחשוב שי"ן שלש מאות לא"ם שלשים מי"ם ארבעים ה"י חמשה הרי שלש מאות שבעים וחמש ושנות מקדש ראשון ארבע מאות ועשר שנים נשתיירו מן החשבון שלשים [וחמש שנה והוסיף עליהם שנות מלכות שלמה] משנה רביעית למלכו וכן הוא אומר (מלכים א ו א) ויהי בשמנים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית ואותה השנה יתירה היא היא השנה שחרב בה בית המקדש:
ושבעה שמות נקראו לו ידידיה קהלת [שלמה] אגור [יקא] למואל לאיתיאל ידידיה שנאמר (שמואל ב יב כה) וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור יי קהלת דברי קהלת (קהלת א א) שלמה כי שלמה יהיה שמו (דברי הימים א כב ט) אגור דברי אגור בן יקא (משלי ל א) למואל דברי למואל (שם לא א) איתיאל נאם הגבר לאיתיאל (שם ל א) ידידיה למה נקרא שמו ידיד יה ידידו של הקדוש ברוך הוא יבא ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלק ידיד כדי שיתרצה בו קרבן ידידים יבא ידיד זה שלמה שנאמר (שמואל ב יב כה) ויקרא את שמו ידידיה ויבנה בית המקדש שנקרא ידיד שנאמר (תהלים פד ב) מה ידידות משכנותיך יי צבאות לידיד זה הקדוש ברוך הוא שנקרא ידיד שנאמר אשירה נא לידידי שירת דודי (ישעיה ה א) בחלק ידיד זה בנימן שנאמר (דברים לג יב) לבנימן אמר ידיד יי ישכן שבית המקדש בחלק יהודה ובנימן ושכינה לא שרתה אלא בחלקו של בנימן ומפני מה זכה בנימן שתשרה שכינה בחלקו שכל השבטים נכנסו במכירת יוסף ובנימן הצדיק לא נכנס במכירת יוסף כדי שיתרצה בו קרבן ידידים שנאמר (ירמיה יא טו) מה לידידי בביתי ולהלן הוא אומר (שם יב ז) נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה:
קהלת למה נקרא שמו שכל דבריו נאמרו בהקהל שנאמר (מלכים א ח א) אז יקהל שלמה ונאמר (שם שם ב) ויקהלו אל המלך שלמה:
שלמה למה נקרא שמו אמרנו למעלה:
אגור למה נקרא שמו לפי שהיה אגור בדברי תורה כענין שנאמר (משלי ו ח) אגרה בקציר מאכלה אגור לשון כינוס (ובאלערבייה מגמע אלחכמה אי גאמע אלחכמה):
יקא למה נקרא שמו שהיתה חכמתו כספל הזה שהוא מתמלא בשעתו ונשפך בשעתו:
למואל שנם לאל:
איתיאל אתי אל ואוכל:
יאשיהו נקרא שמו עד שלא נולד יתר לשלש מאות שנה שנאמר (מלכים א י ב) ויקרא על המזבח בדבר יי ויאמר מזבח מזבח כה אמר יי הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ולמה נקרא שמו יאשיהו שכיון שמת נתיאשו ישראל מן המלכות וידעו הכשרים שהבית בטל:
והמלך המשיח נקרא שמו עד שלא נולד שנאמר (תהלים עב יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו ושבעה שמות נקרא למלך המשיח וכל אחד ואחד לענינו נרשם:
שאר שמות מלאים הכתובים למעלה שאו את ראש כל עדת בני ישראל שבראש הספר (במדבר א ב) ואלה שמות (שם שם ה) מלא לפי שמנאן מנין שלם ורומם קרנן ואת כל העדה הקהילו (שם שם יח) שמות מלא שביום שנאמר לו בו ביום פקדן בא ללמד זריזות משה שלא נתעצל בדבר והשאר בשבטים וסימן רשג"ם ראובן שמעון גד מנשה לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות (במדבר כו נג) מלא שכל אותן שהיו עומדין בערבות מואב צדיקים היו ולכך זכו שתחלק להם הארץ:
טו
(ג ט) ויקרא יי אלקים אל האדם ויאמר לו איכה כתיב בה"י מלמד שקינן עליו הקדוש ברוך הוא איכה:
טז
(ה ד) כל מאות שבתורה מלא חוץ משל אדם ושל למך שהן חסרין של אדם שמונה מאת שנה באותה שנה מת אדם וחנוך לכך חסרין כי נתחסר שני צדיקים ושל למך (שם ה ל) מפני שבא המבול בשנת מותו:
יז
(ו ב) ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טבת חסר שלא היו טובות ממש אלא היו מטייבין אותן לבעליהן היו מתקנין ומקשטין ומכניסין אותן אצל הגדול שבהן:
יח
(ו ד) הנפלים [ושם ראינו את הנפלים] בני ענק מן הנפלים (במדבר יג לג) שלשתן חסרין אמר הקדוש ברוך הוא הללו נופלין מגבורתן כענין שנאמר (ירמיה ו טו) לכן יפלו בנופלים ואומר (תהלים קמא י) יפלו במכמריו רשעים: