פרשת בהעלותך
צח
(י לה) תרין פסוקים שעליהן נונין הפוכים ונטפלו בתורה שהן מנבואת אלדד ומידד ונשארה נביאתן נתפרשה על ידי יחזקאל כמה שנאמר (יחזקאל לח יז) כה אמר יי אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל ויש אומרין מלמד שהיה שם ספר גנוז ושבעה פסוקים בספר תהלים במזמור יאמרו גאולי יי (תהלים קז כג) על שבעה פיסוקים מן יורדי הים עד יקם סערה לדממה ונון אחד על שופך בוז על נדיבים ולמה הן כפופין לפי שכל רוכבי הים אינם מאמינים בחייהם ואמונתם נכפפת לאחוריהם (להדיעם) [להדיחם] שאינו נחשב חייהן להן והן כופרין באמונת בוראם ולפיכך הן נכפפים לאחור:
על שופך בוז על נדיבים למה שכל התועה במדבר כתועה בים מה הים אין בו לא זרע ולא אילן ולא מים כך המדבר אין בו [כל אלו] ולמה נדמו ישראל לרוכבי הים (דרך הים הרוכבים בוראים הגלגלים ואומר על גלגל תלל) [דרך הרוכבים בים בראותם הגלים אומרים על גל תל] בזה אנו שוקעים וכופרים בלבם לפיכך הן נכפפין וכך הולכי המדבר על כל מיל ומיל אומרים בזה נמות בצמא באה עלינו רוח ושורפת אותנו ולפיכך הן כפופים אמר ר' המנונא אמר רב יוסף אלו דברים צריכין הודייה הבא מן הדרך ויוצא מבית האסורים והעומד מחליו והיורד מספינת הים הבא מן הדרך דכתיב וידריכם בדרך ישרה מה כתיב בתריה יודו ליי חסדו שבא מן הדרך [אדם] אומר למי שבא ממנה ברוך שהצילך ולפיכך [כתיב] יצילם והיוצא מבית האסורים שנאמר יושבי חשך וצלמות מה כתיב בתריה יושיעם וכן הוא אומר התשועה על ידי אדם היא דכתיב (משלי כד ו) ותשועה ברב יועץ העומד מחליו מנין שנאמר ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם מה כתיב בתריה יודו ליי יושיעם (תהלים קז יט) שכל העומד מחליו כאלו ראה בתשועת המתים דכתיב (ישעיה ל טו) כה אמר ה' וגו' בשובה ונחת תושעון היורד מספינת הים מנין שנאמר וינעו כשכור ומה הוא אומר וממצוקתיהם יוציאם שכל מי שהוא יורד מן הים חייב לברך ברוך יי שיצאתי בשלום לפיכך ארבעה צעקות וארבע הודיות כנגד ארבע מלכיות:
צט
(יא כ) כל זרה כתיב בה' חוץ מאחד כתיב בא' והיה לכם לזרא ולמה בא' מלמד שהיו אוכלין אכילה [אחת] ונתרזין ממנה ומתין שנאמר (תהלים עח ל) לא זרו מתאוותם וגו' ואף אלהים עלה בהם: