ג
ויאמר אסתירה פני מהם מנין שהיו ישראל כמנודין שלשים ושמנה שנה במדבר ולא היה דבור בא אליהם שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וגו' וידבר יי (דברים ב טז יז):
תניא מנודה לרב מנודה לתלמיד דכתיב ומשה יקח את האהל (שמות לג ז) ומנין שהיו כמנודין דכתיב ועתה הורד עדיך (שמות שם ה):
ענין לרב לחכם נשיא לעירו כול' תנו רבנן אין נדוי פחות משלשים יום כול' עד כך יוצא מרמ"ח אברים כול':