מדרש הנעלם פרשת נח · מאמר אלה תולדות נח
מאמר אלה תולדות נח וזהו אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים מי ראוי להיות בזו ההנאה והמנוחה והמרגוע מי שהוא איש צדיק תמים אמר רב פפי זאת המנוחה למעלה היא את האלקים התהלך נח למעלה ולא למטה אלה תולדות נח ר' אלכסנדראי פתח לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר לא יהיה בך אל זר זה יצה"ר ולא תשתחוה לאל נכר שלא תבעול ארמית רבי אלעזר אומר לא יהיה בך אל זר שלא תהא נח לכעוס שכל הכועס כאילו עובד ע"א דא"ר עקיבא כך הוא דרכו של יצר הרע היום אומר לך עשה כך ולמחר אומר לך עבוד ע"ז והולך ועובד הוא היה אומר כעס ת"ח גדול מכולן בד"א בדברים שהם כנגד הקב"ה דאמרה תורה אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' אבל בדברים אחרים אסור לו לכעוס והרב אצל תלמיד כדי שיהא מצוי בכבודו ובמוראו מותר ואצל שאר העם למען יהיה מוראו עליהם לשם שמים מותר ושאר אנשים אסור שאין כעסנותם ליראת שמים א"ר שמעון מדת הצדיק קשה לכעוס ונח לרצות וזו המדה גדולה מכולם ובא הכתוב להורות אלה תולדות נח נח בדעתו נח בדיבורו נח במהלכו ומי עושה זה איש צדיק וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד תמים היה בדוריותי ולמאי יזכה את האלקים התהלך נח למעלה על כל המעלות ויולד נח שלשה בנים תאני כרוספדאי אלו ג' הנהגות אשר באדם הנהגת הנשמה להיות לו עזר בעבודת בוראו והיא הנקראת שם והנהגת התאוה והיצר הרע המנהיג והמחמם את הגוף בדבר עבירות והיא הנקראת חם והנהגת היצ"ט המנהיג את האדם בכל טוב וליפות מעשיו בתורה וביראת השם והיא הנקראת יפת וההנהגה הזו ינהיג האדם להוליכו בדרך חיים ומי מעכב ומפסידו ותשחת הארץ לפני האלקים זהו הגולם המפסיד והמשחית את הכל ועליו אמר שלמה בחכמתו משחית נפשו הוא יעשנה מאי הוא יעשנה א"ר כרוספדאי הגולם יעשנה נשחתת ד"א אלה תולדות נח מה כתיב למעלה מהענין וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו רבי אליעזר אומר בא וראה שאין כמדת בשר ודם מדותיו של הקב"ה מדת בשר ודם עושה מה שעושה ולאחר כן מתחרט ומתעצב ממנו יכול אף הקב"ה כן ת"ש דכתיב ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע והזהיר לאדם ואמר ובחרת בחיים למען תחיה אם הוא הולך בדרך רע הוא בעונו ימות שנאמר עונותיו ילכדונו את הרשע כך כתיב וירא ה' כי רבה רעת האדם אמר הקב"ה אני רואה כי כולם מחוייבים ואמם יכלו ברעתם הרי יאבד עולמי כיון שראה לנח ובניו שהיו צדיקים וישאר פליטה בעולם התנחם ושמח וא"ר אליעזר האי וינחם לשון נחמה הוא וכן כל וינחם שבתורה לשון נחמה הוא רואה את הרע ורואה את הטוב ומתנחם עם הטוב א"ל ר' עקיבא לדבריך מאי ויתעצב אל לבו א"ל בא וראה מדת רחמנותו של הקב"ה כי אע"פ שהתנחם לקח עצבון על אבדת הרשעים שאע"פ שהיו רשעים אינו חפץ במיתתן ולא היתה שמחה לפניו א"ר יהודה מאי דכתיב ונח מצא חן בעיני ה' שמו גרים נח בהפוך חן ולמה פתח קרא בתולדותיו תחלה כדי להראות לעולם כמו שהוא היה צדיק אף הם היו צדיקים וראויין להתיישב העולם מהם ומנא לן תא חזי כיון שנכנסו לתיבה ראו בצערו של עולם ונצטערו ומנעו עצמם מפריה ורביה ואעפ"י שיצאו יצאו כמו כן עד שראה הקב"ה מעשיהם ואמר לא תהו בראתי עולמי ואתם פרו ורבו הזדווגו לנשותיכם ועשו פריה ורביה באותה שעה ברכם שנאמר ויברך אלקים את נח ואת בניו וגו' אלה תולדות נח רבי פנחס פתח ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טובות הנה מאן אינון בני האלקים בני גדולי הדור מלמד שהיו טובות מראה כתיב הכא כי טובות הנה וכתיב התם טובת מראה מאד היו הולכות ערומות ואנשים הולכים ערומים ואלו ואלו רואים את ערותם ונואפים אלו את אלו ולמה נקראו בני האלקים שהיו גבורים גדולים ענקים אמר ריב"ל זימנא חדא ערעית בטורא דטינרא דעיטם ואשכחית בתרי סטרי טינרא תרין גוברין ודמיין בתרין פומין דא עילאה דדא והוו ממללו דא עם דא תא ונעבריה מן עלמא אזדמן להו ההוא גוברא רברבא דאגרת בת מחלת ושמיה יוסף שידא אמר להון הלא דא הוא רבה סגיאה עילאה דדרא די בגזרת פומיה אעבירנא מן ישובא דארעא ודא הוא דמכרזי עליה ברקיעא עד דהוינא אזלי אשכחנא אמהון דגוברייא האינון אמרה לברתא זעירתא אלין אינון חגבייא זעירייא דחילהון בפומהון אייתי להון גבאי ונעביד מנהון טעמא דתבשילא לאחוך עד דאתת איתרחיש לן ניסא ואיתעביד מקדמהא נהרא דמיא רברבא שמענא דהוות אמרת אימא אימא פרפרא רבאת סברנא עברת וערקנא מנהון ואשתזיבנא