פרק ד
מ"ן ס"ע מלך שנסע שכינתו לכרובי עוזו שבתחלה היתה שכינתו בארץ בתוך גן עדן עד שלא באו לעולם בני דור המבול ועברו על שבע מצות שנאמר (בראשית ג כד) ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן וגו' וכיון שבאו בני דור המבול לעולם ועברו על שבע מצות ומרדו בו בהקדוש ברוך הוא שנאמר (איוב כא יד) ויאמרו לאל סור ממנו מיד באו מלאכי השרת ועמדו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרו רבונו של עולם מה לך אצל בני אדם ומה טיבו דירתך אצל בני אנוש לא לכתחלה אמרנו לפניך אל תברא אדם ולא סופנת אותנו ולא השגחת בדבורנו שנאמר (תהלים ח ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו מה עשו מלאכי השרת באותה שעה נטלו כל אחד ואחד שופרות וחצוצרות ותקעו בשופרות ויריעו בחצוצרות ורנו לפני הקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות בקול שנאמר (תהלים פט ח) אל נערץ בסוד קדושים רבה והעלו את השכינה בתרועה וקול שופר למרום שנאמר (שם מז ו) עלה אלקים בתרועה יי בקול שופר וכיון שראה שר העולם וכל סדרי בראשית שכינה למרום לבשו כולן אבל ועטפו יגון ואנחה שנאמר (הושע ד ג) על כן תאבל הארץ וגו' מיד יצתה בת קול ואמרה להן השמים שמים ליי וגו' (תהלים קטו טז) באותה שעה היו שמים ושמי השמים שמחין ועליזין והיו מלבישין לבוש ששון ועטופים פאר גליה ורנה והיו עושין שמחה רבה לפני השכינה וחמה ולבנה וכל כוכבים ומזלות היו מרקדין לפני כסא הכבוד ולפני הגבורה והיו מספרים כבוד שכינתו של הקדוש ברוך הוא בקול רנה ושירה שבח ותפארה שנאמר (שם יט ב) השמים מספרים כבוד אל וגו':
דבר אחר מ"ן ס"ע מלך שנסע כבודו ממקום למקום מדירה לדירה מעליה לעליה מפלטין לפלטין מרקיע לרקיע שבעון האדם הראשון שחטא שנ' (ישעיה מג כז) אביך הראשון חטא וגו' ועבר על מצוה קלה שצוה הקדוש ברוך הוא נסתלקה שכינה מגן לעדן שנאמר (בראשית ג ח) וישמעו את קול יי אלקים מתהלך בגן לרוח היום ואומר (יחזקאל כח ג) בעדן גן אלקים היית בעון דורו של אנוש שעבדו עבודה זרה תחלה נס שכינה מעדן לעבים שנאמר (תהלים קד ג) השם עבים רכובו בעון דור המבול נס שכינה לשמים שנ' (דברים לג כו) רוכב שמים בעזרך בעון דור הפלגה נס שכינה לשחקים שנ' (שם) ובגאותו שחקים בעון אנשי סדום נס שכינה לזבול שנ' (ישעיה סג טו) הבט משמים וראה מזבול וגו' בעון דור המדבר נס שכינה למעון שנ' (דברים לג כז) מעונה אלקי קדם בעון בית המקדש הראשון נס שכינה למכון שנ' (שמות טו יז) מכון לשבתך פעלת יי מקדש יי כוננו ידיך בעון בית המקדש האחרון נס שכינה לערבות שנא' (תהלים סט ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וגו':
דבר אחר מ"ן ס"ע מלך שנסע כבוד שכינתו ממחנה למחנה מערבות רקיע לחדרי היכל מחדרי היכל להיכל גאוה מהיכל גאוה לבירת לפיד מבירת לפיד לפלטין שלהבת מפלטין שלהבת למערכות אש ממערכות אש למחנות מלאכים ממחנות מלאכים לדגלי צבאים מדגלי צבאים לצבאות משרתים מצבאות משרתים לחיילי טפסרים מחיילי טפסרים למחנות אראלים ממחנות אראלים למחנות שרפים ממחנה שרפים למחנה אופנים ממחנה אופנים למחנה כרובים ממחנה כרובים למחנה חיות הקודש ממחנה חיות הקודש לגלגלי המרכבה מגלגלי המרכבה לכסא אבן ספיר מכסא אבן ספיר לכסא הכבוד מכסא הכבוד לתשע מאות וחמשים וחמשה רקיעין וסימניהון השמים ושמי השמים משבעה רקיעין ולמעלה אין להן רשות לא למלאכים ולא לטפסרים ולא לאראלים ולא לשרפים ולא לאופנים ולא למלאכים ולא לחיות הקודש ולא לגלגלי המרכבה ולא לשרים הגדולים ואפילו לא לשר הפנים ולא לשבעה שרים הפניים הגדולים רמים רבים ונכבדים קרואים בשם יושב הכרובים שהן רואין את פני המלך ויודעין ברזי שכינה אין להן רשות לעלות ולירד לבית מסתרים של שכינה אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו מפני שהוא בית מסתרים שלו והוא יושב בלבד בסתר מכולן שנאמר (תהלים צא א) יושב בסתר עליון סליק: