פרק ב
ה"ו ז"ח שהוא ממקומו עמד בכחו כגבור נצב בגבורתו לברא ברצונו את כל עולמו גער במים וברחו מלפניו ועמד כאיש הבונים לבנות וליסד ימינו טפחה שבעה מעונות למעלה ידו יסדה ארץ תהומות למטה וברוח פיו צוה וברא את כל צבאם שנאמר (ישעיה מח יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואומר (תהלים לג ו) בדבר יי שמים נעשו קראם והעמידם אלו כנגד אלו ושם שמו עליהם שלא (פורשו) [יפרשו] וקשרם בסעדה זה לעומת זה וחתמם בטבעת אהי"ה אשר אהי"ה כנפי שמים קשרה (כנפי) בכנפי ארץ יסודי רקיע ביסודי חלד סדרי מרום בסדרי עמוק גבול מעונות בגבולי תהומות כולם חתמו בטבעתו בשם אהי"ה אשר אהי"ה כדי שלא יחריבו את כל עולמו שכל המזכיר את שם אהי"ה אשר אהי"ה בלא חותם מיד מחריב את העולם ואחר כך קראם ותלאם והעמידם בעולם וכולם עמדו בדברו עד סוף העולם שנאמר (שם נ א) אל אלקים יי דבר ויקרא ארץ וגו' ומנין שעמדו שנאמר (ישעיה מח יח) קורא אני עליהם יעמדו יחדו:
נטל קשר עולמו וקשרו בכסאו והעלה את כסאו לשמי [שמים] הרכין כבודו על ארבע חיות ושכינתו שוכן על אופני להט שם מרכבתו על גלגלי אוכלה ומושב יקרו על כרובי להבה נתעלה וישב ברומו של עולם צפה מעשיו וראה כי טוב שנאמר (בראשית א לא) וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ואין טוב אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים קמה ט) טוב יי לכל ורחמיו על כל מעשיו באותה שעה צפה הקדוש ברוך הוא וראה את כסאו ואת כבודו ואת שכינתו ואת מושב יקרו ואת חיות הקדש ואת האופנים ואת הכרובים ואת הגדודים ואת החיילים שהן עומדין ברומו של עולם פתח את פיו בשבח עצמו ואמר יפה עשיתי שתקפתי מקום לכבודי מיד באו חיות ואופנים וכרובים וגלגלים שרפים וחיילים מתחת כסא הכבוד וסובבים בארבע רוחות כסאו והיו מגפפין אותן ומנשקין אותן ומרוין את שמו ברוב שירות הודאות ורננות זמירות ותשבחות ואומרים יהי כבוד יי לעולם וגו' (תהלים קד לא):
דבר אחר והנה טוב מאד (בראשית א לא) אין טוב אלא תורה שנ' (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו מלמד שבאותה שעה באת תורה מחדרי חופתה כשהיא מתקשטת בכל מיני תכשיטין ובכל מיני עדי מלכוון ועומדת ומרקדת לפני הקדוש ברוך הוא ומשמחת את לבו של שכינה ופותחת את פיה בחכמה ואת לשונה בתבונה ומשבחת את שמו של מקום בכל מיני שבח ובכל מיני זמרה:
באותה שעה אמר לה הקדוש ברוך הוא בעצמו בכל רקיע ורקיע ואומר החרישו לי כל קול יצור שיצרתי עד שאשמע קול שירתה של תורה וכשאמר לה הקדוש ברוך הוא הראיני את מראיך כורעת את פניה ורצתה זיו פניה והיתה מכסה את כל חדרי ערבות רקיע וכשאמר לה השמעיני את קולך נשאתה את קולה בשירה ובזמרה ובנעימה נאוה עד שנתרעש כל העולם כולו באותה שעה כל סדרי בראשית כולן שאלו זה את זה ואמרו מה קול רעש גדול זה ששמענו באותה שעה יצאתה בת קול ואמרה תורה עצמה משבחת ומקלסת לפני הקדוש ברוך הוא שברא את העולם משיבין ואומרים תורת יי תמימה משיבת נפש (תהלים יט ח):
דבר אחר והנה טוב מאד אין טוב אלא משה שנאמר (שמות ב ב) ותרא אותו כי טוב הוא מלמד שבאותה שעה גילה לו הקדוש ברוך הוא לתורה כסא הכבוד והוציא את כל אותן הנשמות של צדיקים נשמות אברהם יצחק ויעקב שעושין את התורה ומקיימין את המצות קודם שנתנה תורה מסיני והוציא את נשמתן של ישראל שהן מקבלין את התורה לעתיד לבא ומעבירין לפניה ואחר כך הוציא את נשמתו של משה מתחת כסאו שהוא עתיד לבאר את התורה בשבעים לשון והראהו לתורה ואמר לה בתי שישי ושמחי בזה משה עבדי שזה הוא עתיד להיות חתניך ובעליך וזה הוא שהוא עתיד לקבלך ולפרש דבוריך לששים רבוא ישראל:
באותה שעה משיבה תורה ואמרה לפניו עד אימתי יגיע זמן שמחתי אמר לה מיום שאברתיך עד שנתמלא אלף דור שנאמר (תהלים קה ח) זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור סליק: