אור ברסלב

מדרש איוב

ח

ז

(א כב) ולא נתן תפלה לאלקים מהו ולא נתן תפלה לאלקים אלא שלא הרהר לומר אלו לא יצאו הצאן והבקר היום לחרוש לא נטלו או אלו לא יצאו הגמלים לא נשבו והאתונות לא נטלו או אלו היו יוצאין אחר הגייס היו מצילין את הבהמה או אלו היו בניו כל אחד בביתו לא נפל עליהם הבית לכך נאמר ולא נתן תפלה לאלקים:

ט !

(ב א) ויהי היום ויבאו בני האלקים להתיצב איזה הוא אותו היום יום שעשה משתה לבניו שנאמר והלכו בניו ועשו משתה (איוב א ד) הוא היום שנחתם גזר דינו:

י !

(ב ג) ותסיתני בו לבלעו חנם ר' יוחנן כי מטא להאי קרא ותסיתני בו בכי עבד שמסיתין את רבו עליו וניסות מאי תקנה יש לו ולמה הגיע על איוב כל הצרות הללו והרי אנו מוצאין שאמר הקדוש ברוך הוא עליו איש תם וישר וירא אלקים וסר מרע והם מדות גדולות ומשובחות אמר לו ר' אסי אפילו באו על איוב כמה יסורין משונים לא היה כדי במה שכתב הקדוש ברוך הוא עליו מה שאמר לשטן ותסיתני בו לבלעו חנם דבר קשה שאין דבר טעות לפני הקדוש ברוך הוא ומפני מה נאמר ותסיתני בו לפי שלא היה איוב ראוי שיגיעהו אותן הצרות:

יא !

(ב ד) עור בעד עור עד עתה לו לקה אלא בעור אם יהיה גחלת ביד אדם מתחיל מהפר' [מהפכה] מימינו לשמאלו ממשכן חצי בשרו על חציו אם ילקה כתפו הוא נותן ידו עליה וידו לא מבשרו הם אלא הוא אומר יחלפון ידי על בשרי וינוח מעט אם בשר ממשכן על ידי בשר ממונו של אדם אינו ממשכן תחת נפשו זהו עור בעד עור:

יב !

(ב ה) אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו שאל את נפשו [של איוב]:

יג !

(ב ח) ויקח לו חרש להתגרד בו זה [היה] שחין יבש והוא יושב בתוך האפר זה שחין לח שהיה ממתניו ולמטה והוא משוקע בתוך אשפות של עפר שהיה אותו השחין מושך מים והעפר מקבל והשחין יבש היה ממתניו ולמעלה והוא מתגרד בחרש שהיה חוכך בצפרניו עד שנטלו ונטל חרש והיה תולש בשניו ומשליך שנאמר על מה אשא בשרי בשני (איוב יג יד):

יד !

(ב ט) ותאמר לו אשתו עודך מחזיק בתומתך ברך אלקים ומת אמר ר' אליעזר חס ושלום שאמרה אותה כשירה הדבר הפוגם הזה כי כן נאמר באיוב איש תם וישר וגו' אפשר שהיה [הוא] כשר ואשתו לא היתה כשירה ולמה אמרה לו כן אלא אמרה [לו] התפלל לפני המקום שתמות כדי שתלך מן העולם הזה נקי ושלם וצדיק עד שלא תבא לידי חטא אלא ברך אלקים ומת שאין אתה יכול לקבל את הצער ותהא תוהה:

טו !

שם עודך מחזיק בתומתך מה ראתה לומר לו כך אלא ללמדך שלא הניח צדקו והיו העניים נכנסים אצלו והוא אומר לה פרנסי את אלו באותה שעה אמרה עודך מחזיק בתומתך:

טז !

(ב י) גם את הטוב נקבל ר' שמעון אומר גם את הטוב מה אם כל מדה טובה שאין כל הבריות יכולים לעמד בה [אלא] מורדין בו מתוכה עמדתי בה ולא מרדתי מדת פורענות שהיא באה ומכבשת את הבריות אינו דין שאעמוד בה ולא אמרוד מלמד שהצדיקים שמחין במדת פורענות כדרך שהם שמחים במדת טובה:

יז !

(ב יא) לנוד לו ולנחמו לנוד לו על נכסיו ולנחמו על בניו:

יח !

(ג א) אחרי כן פתח איוב את פיהו וגו' שאמר מולדות הן ונוח [היה] לי שלא הורתי [במולד] ולא אקרא תגר אחר הקדוש ברוך הוא יודע אני שאין בי עונות למכות הללו והקדוש ברוך הוא אינו מעביר את הדין ואין זה [לא] מזכות ולא מפחד אלא יום מולד הוא [הוי] יאבד יום אולד בו [דברי רבי הושעיא]:

ראה איוב לומר יאבד יום ולא אירר כמו שאירר ירמיהו כו':

כ !

שם יאבד יום אולד בו שלשה הם שקללו יומן איוב ודוד וירמיה ירמיה קלל את יומו על ידי ישראל ואיוב על ידי עצמו ודוד אמר הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי (תהלים נא ז) איוב אמר יאבד יום וירמיה אמר ארור היום אשר יולדתי בו (ירמיה כ יד) איוב קלל ליום ולילה וירמיה קלל ליום ולא ללילה אמר ארור היום תשעה באב שנולדתי בו ובו נשרף ההיכל ובאותו יום חזר העולם לתהו ובהו איוב ליום וללילה שהיה מכאובו ביום ובלילה:

כא !

(ג ד) היום ההוא יהי חשך היכן היא חכמתו של איוב שאמר ישתנה העולם מבריאת בראשית נתן תחום שלא יכנס האור בתחום החשך כו':

כב !

(ג ו) הלילה ההוא יקחהו אופל יהא כלו מוחלט לשון אל ישמחו בו חתן וכלה ואל יעשה בו משתה ואל יקריבו בו [ביום] קרבנות מועד וראשי חדשים:

(ג !

ז) אל יחד בימי שנה אל ימנה בימים השמחים אלו השבתות וראשי חדשים:

כג !

(ג ח) יקבהו אוררי יום וגו' כל המאררים שבעולם בו ביום יפרע מהם כל שמתו להם בנים ואחים וקרובים יהיו מאררים אותו היום ובוכים וסופדים עליהם באותו היום כאלו אותו היום נקברו:

העתידים עורר לויתן מאררים על מי שהיה (עול) עוררו של לויתן להן:

כד !

(ד א) ויען אליפז התימני ויאמר אמר ר' ברכיה אליפז צדיק היה ואוהבו של איוב היה והוא אליפז בכור עשו ומה שנאמר התימני לפי שהיה יושב בארץ התימן:

כד !

(ד ד) כושל יקימון מליך כשהיה בא אצלו חגר היה אומר [לו] כך עתיד הקדוש ברוך הוא להשתבח בך שנאמר (ישעיה לה ו) ידלג כאיל פסח וכשהיה בא אצלו עור [היה אומר לו עתיד הקדוש ברוך הוא להשתבח בך שנאמר (שם לה ה) אז תפקחנה עיני עורים]:

כה !

(ד י) שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו שאגת אריה זה יהודה שנאמר גור אריה יהודה (בראשית מט ט) אמר ר' יוחנן בשעה שתפס יוסף את בנימן ואמר האיש אשר נמצא הגביע בידו (שם מד יז) מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ארבע מאות פרסה עד ששמע חושים בן דן וקפץ ובא מארץ כנען ובא אצל יהודה ושאגו שניהם ובקשה ארץ מצרים להפוך עליהם כו' ומדרש איוב מוסיף כשבא חושים בן דן אצל יהודה שאגו שניהם ומקולם נפלו שתי עיירות גדולות פיתום ורעמסס שנאמר ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס (שמות א יא):

כו !

(ד יב) ואלי דבר יגנב נביאי אומות העולם אין נבואה בא להם אלא לפי מעשיהם גונבי דעת [הם] וכל נבואתם בחלום לילה משל למלך שהיו לו אשה ופלגש אצל אשתו בפומבי אצל פלגשו אינו בא אלא בסתר ולפי שעשו גונב דעת אביו היה לבנו רוח הקודש בגנבה כשהיה בא מבית עבר אמר לו אביו במה עסקת היום אמר לו בתרומות ומעשרות אלא אבא מלח מהו במעשרות והיה מרמה לקבל הברכות (שקבל) מאביו אמר [אביו] [כמה] זה מחמיר במצות ואין ציד בפיו אלא הלכות שנאמר (בפיו לבות ולבו לעשותו) [בפיך ובלבבך לעשותו] (דברים ל יד):

כז !

(ה ב) ופתה תמית קנאה שלש קנאות הן כו':

כח !

(ה יז) הנה אשרי אנוש יוכיחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס אין לך אדם שאין הקדוש ברוך הוא מנסה אותו בחייו אשרי מי שעומד בנסיונו כי הוא יכאיב ויחבש וגו':

כט !

(ה כ) ברעב פדך ממות וגו' ר' יהושע בן לוי אמר ביעקב אבינו עליו השלום נאמרה פרשה זו ר' שמואל ב"ר נחמני אמר בדוד נאמרה פרשה זו ברעב פדך ממות בשעה שברח והלך לאחימלך כשהיה רעב והאכילהו לחם קדש שנאמר ויתן לו הכהן (לחם) קדש (שמואל א כא ז) ובמלחמה מידי חרב מחרב גלית הפלשתי בשוט לשון תחבא בשעה שבא דואג האדומי הלשין עליו שנאמר ראיתי את בן ישי בא נבה (שם כב ט) לשוד ולכפן תשחק מדואג ואחיתופל ומחית הארץ אל תירא משאול שבא מבנימן שנמשל לזאב שנאמר בנימן זאב יטרף (בראשית מט כז):

ל !

(ז ט) כלה ענן וילך אמר הקדוש ברוך הוא לאיוב כלה ענן וילך אם ילך אדם לפני הצייר ויאמר לו עשה לי צורתו של אבא מה הצייר אומר הראני איקונין שלו ואם לאו לא אוכל לעשותו ואני בראתי אדם הראשון שלא באיקונין על אחת כמה וכמה המתים שכל אחד ואחד זיו איקונן שלהם לפני:

לא !

(ח ז) ואחריתך ישגה מאד אמר אליהו זכור לטוב אשרי מי שמקבל עליו יסורין מנעוריו למה שסופו יהי נח מנין מאיוב שכן אמרו לו חבריו והיה ראשיתך מצער וגו' ולא עוד אלא יסורין שעליך יצילוך מגיהנם ויניחוך בגן עדן:

לב !

(ט כב) אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה אמר איוב אין הקדוש ברוך הוא נותן שכר לצדיקים ולא פורע מן הרשעים שנאמר אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה במדה אחת נוהג העולם עם הצדיקים ועם הרשעים התחיל קובל לארץ שנאמר ארץ אל תכסי דמי (איוב טז יח) אמר לו [הקדוש ברוך הוא] על מי אתה קובל אמר לו עליך שאתה בעל דיני ואתה דייני ואתה סניגורי שנאמר גם עתה הנה בשמים עדי וגו' (שם טז יט) את העדת עלי שאני תם וישר ואתה הבאת עלי כל כך שמא מדה אחת אתה נוהג לצדיקים ולרשעים ואתה רודפני בפורענות:

לג !

(י ג) הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך שלשה שותפים יש באדם אביו ואמו והקדוש ברוך הוא והגוף הוא לאב ולאם והנפש מהקדוש ברוך הוא ואתה אמרת אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמור חלק אבי ואמי מסרת ביד השטן וחלקך שמרת אין זה אלא עושק:

לד !

(יא ז) החקר אלוה תמצא בשעה שבאו יסורין על איוב התחיל מבעט וקורא תגר אחר מדת הדין שאמר (איוב י ו) כי תבקש לעוני וגו' אמרו לו חביריו וכי מפני דכתיב [שהכתיב] עליך תם וישר והגיעוך כל הייסורין [הללו] אתה קורא תגר ועל חקירותיו של מקום אתה מבקש (ללמוד) [לעמוד] אם בא לפניך דין אדם ששכב עם בתו ודין מי ששכב עם כלתו מה היית גוזר אמר להם בשריפה אמרו לו שני דינין אלו באו לפני הקדוש ברוך הוא לוט עם בנותיו ויהודה עם כלתו ונטל הקדוש ברוך הוא מאלו ומאלו והעמיד [מהם] מלכים בעולם הזה וגואלים לעתיד לבא ועל חקירותיו של הקדוש ברוך הוא אתה מבקש לעמוד ראה מה היה בבניו של אהרן נכנסו להקריב ונשרפו ויאשיהו שכתוב בו (מלכים ב כג כה) וכמהו [לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו וגו'] בסוף מת מיתה משונה אם כן החקר אלוה תמצא:

לה !

(יא יג) אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך אם אתה הכינות לבך תקובל תפלתך כפרישת כפים שהיא מקובלת:

לו !

(יג יד) על מה אשא בשרי בשני נפלו ראשי אצבעותיו [של איוב] מהחיכוך [שהיה מחכך בשרו] והיה נושך בשר השחין בשניו:

לז !

(יו טו) שק תפרתי עלי גלדי אמר איוב מנהגו של עולם מי שהיתה לו מכה ונתרפאה מעט והעלתה גלד נותן בה דברים רכים כמו צמר גפן או סרק של פשתן בריכוך השמן אבל אני השק שאינו רך אלא קשה תפרתי עלי גלדי:

לח !

(כב ו) ובגדי ערומים תפשיט כך אמר אליפז לאיוב אותן אנשים שידעת בהן שהיו ערומים (במצות) [ממצות] הפשטת מהן את בגדיהם ואמרת מאחר שהם רשעים איני פושע בהם:

לט !

(כח יז) לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז אמר ר' הושעיא למה נמשלו (ישראל) [דברי תורה] לזכוכית לומר לך מה כלי זכוכית כל זמן שאדם נותן בהם דבש או יין או שמן או חלב מיד הם נראין מבחוץ כך דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שתוכו כברו [וכן מצינו בארון הברית שכתוב בו וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו (שמות כה יא) וכן אמר הכתוב (איוב כט יד) צדק לבשתי וילבשני לבשתי מבחוץ וילבשני מבפנים]:

מ !

(כט יג) ברכת אובד עלי תבא [ולב אלמנה ארנין] מהו ברכת אובד עלי תבא הרבה מדות היה באיוב ראה היאך הכתוב מקלסו איש תם וישר ירא אלקים וסר מרע וכן אתה מוצא שהיה חונן את העניים בצדקות שנאמר אב אנכי לאביונים (כט טז) ומלביש את הערומים שנאמר אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות (בקרה) [לאביון] (לא יט) והיה מחזיק ידי יתומים ואלמנות ועם כל זה המדות הגדולות הללו שהיו בו היה תופש מדה גדולה ומשובחת שהיה מחזר ומבקר את החולים בין עניים ובין עשירים העשירים היה מוליך את הרופא עמו ופעמים שהיה הרופא מאבד לחולה ואומר עליו לא יוסיף עוד לקום מיד הוא וקרוביו אומרים שצריך [הוא] לעשות צואה לפי שהוא בסכנה גדולה וכיון שהיתה אשת החולה שומעת כך היתה מטפחת על פניה ומגלה את פניה וסותרת את שערה ותולשת אותן ואיוב כיון שרואה אותה עושה כל מה שאמרנו הוא אומר לה בתי למה את צועקת בפניו כי עד עכשיו יש בנר שלו שמן והיא אומרת לו מה אני עושה לבני ומהיכן אוכל לזון אותם וכמה העני יגע להוציא פרנסתם ביום ובלילה ולא היה מספיק להם מזונות והיה איוב משיב לה דברים נחומים ואומר לה לעולם תהיה בטוחה על חסדיו ורחמיו של הקדוש ברוך הוא שלא עזב ולא יעזוב ושיעמד בעליך מחלי זה ויכלכל אתכם ואת בניו כשם שהיה רגיל לעשות ואם חס ושלום ימות בעליך מעיד אני עלי את השמים שכל מחסורכם עלי למלאות ואני אפרנס אתכם משלי בכל יום ובכל שבת ובכל שנה ומיד היה קורא ללבלר והיה כותב עליו כל התנאין [הללו] בפני עדים שיתן להם הוצאתם בעוד שבעלה חולה עד שיקום והתהלך בחוץ על משענתו ואם מת אתן הוצאתם עד שיגדלו הנערים או עד שתנשא האשה אם תרצה להנשא וכשהיה החולה שומע שחתך הרופא שברו ממנו ומה שהתנה איוב על עצמו לעשות לבניו ולאשתו אם יחיה אם ימות מיד הוא מברכו ואומר לאיוב הקדוש ברוך הוא שצוה על היתומים ועל האלמנות הוא יהיה בעזרך לכן כשהגיעו כל אותן היסורין [על איוב] התחיל לומר ברכת אובד עלי תבוא אותו חולה שאבדו הרופא ונחתך סברו ממנו והייתי משמח אלמנות שנאמר ולב אלמנה ארנין:

מא !

(כט יב) כי אמלט עני משוע זה שאין עליו חוב והם הדיינים מבקשים לחייבו וזה בא וממלטו ויתום ואין עוזר לו זה שיש לבעל דינו לשלם לו והם מבקשים לפטר אותו והוא בא ועוזרו:

ויש אומרים כי אמלט עני משוע זה שהמלוה מבקש ליטול ממנו רבית שרוב שנוטלין ברבית עניים הם ויתום ואין עוזר לו אלו הנחלות שכל היורשים נקראו יתומים:

ברכת אובד עלי תבא (כט יג) אלו דיני נפשות ולב אלמנה ארנין אלו דיני ממונות:

צדק לבשתי (שם יד) מה תלמוד לומר וילבשני מכאן לדיין שצריך שיהיה תוכו כברו ויהא לובש הצדק מבפנים והוא מבחוץ:

כמעיל וצניף משפטי (שם) מה תלמוד לומר צניף אלא מעיל ממלא קומתו של אדם מלמטה צניף ממלא קומתו של אדם מלמעלה:

עינים הייתי לעור (שם טו) אלו דיני חבלות ורגלים לפסח אני אלו דיני אונסין:

ויש אומרים מנין שטוענין ומלמדין למי שיודעין לו טענה והיא מסותרת מעיניו תלמוד לומר עינים הייתי לעור אין קורין עיור אלא למי שהוא ראוי להיות פקח [ומנין] מי שהוא חבוש בבית האסורין או שנתחרש או שנשתטה שבית דין מקנאין לאשתו כשהן רואין [בה] דבר מכוער תלמוד לומר עינים הייתי לעור:

מנין שמקבלין עדים שלא בפני בעל דין כשהוא חולה או העדים חולים או מבקשין לילך למדי תלמוד לומר ורגלים לפסח אני אין קורין פסח אלא למי שראוי להיות לו רגל:

ומנין שמעמידים אפוטרפוס ליתומים תלמוד לומר אב אנכי לאביונים (שם טז):

ומנין שאין חותכין את הדין עד שחוקרין אותו יפה תלמוד לומר וריב לא ידעתי אחקרהו (שם) וכן הוא אומר (דברים א יו) שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק וכתוב אחר אומר (שם יג טו) ודרשת וחקרת [ושאלת] היטב הא כיצד אם ראית את הדין מרומה חקרהו ואם ראית הדין יוצא לאמתו צדקהו:

ומנין לדין שעמד שאין חוזרין ומעיינין בו כשאין חידוש ראייה תלמוד לומר וריב לא ידעתי אחקרהו פרט לזה שהוא יודע מנין שקונסין קנסות תלמוד לומר ואשברה מלתעות עול וגו' (שם יז):

ומנין שמוציאין ריבית קצוצה תלמוד לומר ומשניו אשליך טרף:

ומנין כשיצא אחד מן הדיינין שלא יאמר אני מזכה וחברי מחייבין ומה אעשה ורבו עלי תלמוד לומר לא תלך רכיל וגו' (ויקרא יט טז):

ומנין שאם אתה יודע לחברך עדות שאינך רשאי לשתוק עליו תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך וגו' (שם):

ומנין שלא יהא הדיין רך דברים לזה וקשה לזה תלמוד לומר לא תעמוד על דם רעך וגו' (שם):

(כט יח) ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים עם קני אגוע שיהיו ימי כימי אבותי וימי בני כימי וכן הוא אומר (ישעיה סה כג) לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה:

שרשי פתוח אלי מים (כט יט) אלו פירות הארץ וטל ילין בקצירי (שם) זה טל של תחיית המתים כבודי חדש עמדי (שם כ) זה זיו השכינה שנאמר (ישעיה כד כג) כי מלך יי צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד וקשתי בידי תחליף (שם) זה שהצדיקים גוזרין והקדוש ברוך הוא מקיים:

מג !

(לא לח) אם עלי אדמתי תזעק וגו' אם עשו עמי בני אדם קצרו ודשו עמי וקפחתי שכרן תלמוד לומר אדמתי תזעק:

ויחד תלמיה יבכיון (שם) וכי יש אדמה צווחת או תלמים בוכים אלא אלו הן הפועלים שעשו בתוכה שאין נוטלין שכרן כו':

מד !

(לא לט) אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי אם של איוב היו השדות היאך היו של בעלים [אלא] כך היה עושה כשהיה איוב לוקח שדה מאחר היה אומר לו מה היתה עושה לך בכל שנה אומר לו דרך משל עשרים כור או שלשים והיה איוב זורע ומפרנס וכונס הגיע הגורן היה אומר למי שהיתה לקוחה ממנו שלח טול לך עשרים כור מה שהיתה שדך עושה נמצא איוב נותן דמי השדה משלו זורע ומפרנס ובעלה הראשון נוטל מהם שמונים ונותן לבעלה עשרים שנאמר ברכת אובד עלי תבא (איוב כט יג):

מה !

(לג כג) אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וגו' הנותן צדקה אפילו נתחתם גזר דינו ליאבד וניתנה רשות למלאך הממונה על הפורענות לילך וליפרע ממנו אין המלאך הממונה על הצדקה מניחו אלא רץ ובא לו בין מלאכי המרום ומלאכי המרום נותנים לו ריוח והוא אומר להקדוש ברוך הוא (לפניו) פלוני שנתת רשות עליו לאבדו זכות גדול בידו והממונה על הפורענות עבירה אחת בידו הלא אלף עברות בשביל זכות אחד ימחל לו על כל עונותיו וזה אומר זכות זה שעשה שקולה כנגד הכל צדקה היה נותן ומאכיל עניים אינה מצוה של ממון [אלא] נפשות קיים אלולא כן מתים היו כדאי הן נפשות עניים שהשיב שימחל לו על כל חטאיו והקדוש ברוך הוא אומר וצדקה תציל ממות (משלי י ב) והנותן צדקה (יכול) [לעני] מקבל פני שכינה בכל יום שנאמר חסד ואמת יקדמו פניך (תהלים פט טו) והקדוש ברוך הוא אומר למלאך הפורענות אל תיגע בו מצאתי לו זכות מחול לו על כל עונותיו שכן הוא אומר על ידי (אליהו) אליהוא שנאמר ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר:

מו !

שם אם יש עליו מלאך מליץ אחד וגו' אפילו יש תשע מאות ותשעים מלאכי רע ואחד מליץ טוב להגיד ישרו נצול מדינה של גהינם שנאמר ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר:

מז !

(לו כא) השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני אלו נתקבצו כל יסורין שבעולם לצד אחד ועניות לצד אחד [היא] מכרעת את כלם צא ולמד מאיוב כשהיה השטן מקטרג על איוב ואמר נתת לו ממון כסף וזהב ונכסים ובנים ואתה חס עליהן שנאמר הלא אתה שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו (איוב א י) אמר לו הקדוש ברוך הוא לאיוב מה אתה רוצה יסורין או עניות אמר לו רבון העולמים מקבל אני עלי [כל] היסורין שבעולם ולא עניות שאצא לשוק ואין בידי פרוטה לקנות מאכל וכיון שנתיסר התחיל צווח כנגד מדת הדין מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו (איוב כג ב) אמר לו אליהוא מה אתה עומד וצווח לא אמרת איני רוצה עניות אלא יסורין שנאמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני:

מח !

(לז כא) ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים אמר ר' יוחנן כל אורה שנאמר באליהוא אינה אלא בירידת גשמים ר' אושעיא רבה אמר אינה אלא במתן תורה:

מט !

(לז כג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח מצאנו אותה השעה שסידר [הקדוש ברוך הוא] קרבנות לישראל מה כתיב אדם כי יקריב מכם וגו' (ויקרא א ב) וכתיב ואם מן העוף (שם א יד) ואם אין לו מן העוף יביא אפילו קומץ של סולת ומעלה [אני] עליו כאלו נפש הוא מקריב לפני שנאמר ונפש כי תקריב (שם ב א) הוי שדי לא מצאנוהו שגיא כח דבר אחר שדי לא מצאנוהו וגו' ואל תאמר בקרבנות אלא אפילו בשעת התוכחות אין הקדוש ברוך הוא בא בכח על בריותיו רצונך לידע בשעה שבא הקדוש ברוך הוא להתוכח עם ישראל ואומר להן לכו ונוכחה יאמר יי וגו' (ישעיה א יח) מה נאמר אחריו אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגו':

(לח א) ויען יי את איוב מן הסערה ויאמר וגו' אמר לו הרני על ראשיך שהיית מבקשני אמרת אפילו הוא [אינו] רואה לרפאני מן המכות הללו שבגופי אמר לו הקדוש ברוך הוא אזר נא כגבר חלציך הרני מרפא אותך כשם שהתרנגל הזה שהוא מנער מגופו כך [אני] מנער מגופו של איוב ורפאו לשעה קלה אמר לו הקדוש ברוך הוא אזר נא כגבר חלציך הרני שואלך כתלמיד ששואל את רבו איפה היית ביסדי ארץ שמא אתה נתת לי עצה שאברא את העולם הזה או את הארץ הזאת שאתה עומד בה מי אמר לי שאתקן את העולם לבני אדם א"ל על מה הארץ עומדת על העמודים והעמודים על האדנים והאדנים על מה שנאמר (איוב כו ז) תולה ארץ על בלימה ואם אין אתה מאמין שאו מרום עיניכם (ישעי' מ כו) למד מן הענין שאני עשיתי התחתונים על מה הם עומדים החמה ולבנה והמזלות על מה הם תלויין על דבר שאין בו ממש ולא דמות בא' [בארץ] הארץ תלויה בו [כי] הנה יוצר הרים ובורא רוח (עמוס ד יג) מבקש אתה לידע על מה הארץ וההרים עומדים הסתכל בעצמך על מה אתה עומד הלא אתה נושא ונותן על מה אתה עומד לא ברוח ששמתי בפיך אם יצתה היא שמא בך צורך אוי להם לרשעים שהם אומרים אין הקדוש ברוך הוא רואה ויודע במה את רואה במה את עושה מעשיך ולא בנשמה שעשיתי ונתתי לך יצתה ממך אין אתה כלום בעולם תצא רוחו ישוב לאדמתו (תהלים קמו ד):

נא !

(לח לא) התקשר מעדנות כימה כימה יש לה צנה גדולה ומקטרא לפרי וכסיל יש בו חמימות גדולה ומכבשה לפרי:

נב !

(לט א) הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר יעלה זו רחמה צר ולבה אכזרי על ולדה לפי שהיא מתקשה בלדתה הרבה מאד משאר החיות ובשעה שכורעות לילד עולה לראש ההר ויולדת שם כדי שיפול שם וימות והקדוש ברוך הוא מזמין לה נשר ומקבלו על כנפיו ומניחו ואין מקדים רגע אחד ולא מאחר רגע אחד שאם מקדים או מאחר היה נופל מת:

נג !

(מא כד) אחריו יאיר נתיב וגו' בשעה שהוא צמא עושה תלמים בים שנאמר אחריו יאיר נתיב ואין תהום חוזר לאיתנו עד שבעים שנה שנאמר (איוב שם) יחשוב תהום לשיבה:

סוף הספר

תוכן העניינים

מדרש איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה