מדרש אותיות רבי עקיבא - נוסח א
אות נ
נו"ן מפני מה נו"ן אחד רבוץ ואחד זקוף ועומד מפני שנברא בו נשמה לבריות שכל נשמה ונשמה פעמים שהיא רובצת פעמים שהיא זוקפת בזמן שאדם רובץ נפשו רובצת ובזמן שאדם זוקף נפשו זוקפת שנאמר שנאמר (משלי כ כז) נר יי נשמת אדם חופש כל חדרי בטן משל למה הדבר דומה למלך שיש לו בפלטורין שלו בית המטונף וכשבקש לכנס בתוכו אומר לעבדיו בתחלה הדליקו בתוכה את הנר כדי שאני אראה בתוכה מה בחשיכה אף הקדוש ברוך הוא ברא את האדם מן העפר ומן הדם ומן המרה א' אפר ד' דם מ' מרה ויפח בו נשמה כדי שיחפש מה בחדרי לבבות של אדם שנאמר (שם) חופש כל חדרי בטן ואומר (ירמיה יז י) אני יי חוקר לב בוחן כליות וגו' ומפני מה לא חוקר אלא לב ואינו בוחן אלא כליות מפני שהלב מבין בינה ומחשב מחשבה וכליות יועצות עצות טובות ורעות אמר הקדוש ברוך הוא הללו הן מנהיגיו ופרנסיו של אדם ואין לו עסק אלא בהן שכל אבריו של אדם מנהיגין על ידיהן לכך נאמר נר יי נשמת אדם:
דבר אחר נר יי נשמת אדם וגו' ולא נשמת הבהמה והלא נשמת האדם ונשמת הבהמה הכל הולכין למקום אחד שנאמר (קהלת ג כ) הכל הולך וגו' ולא עוד אלא שאחד אדם ואחד בהמה מקרה אחד להם ליום מיתה שנאמר (שם יט) כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה וגו' מהו כמות זה כן מות זה מה אדם מת אף בהמה מתה מה אדם מטמא בנגיעה כשהוא מת שנאמר (במדבר יט יא) הנוגע במת וגו' אף בהמה מטמאה בנגיעה כשהיא מתה שנאמר (ויקרא יא לט) וכי ימות מן הבהמה וגו' הנוגע בנבלתה יטמא וגו' ולא עוד אלא שמעולה בהמה מן האדם שכל הנוגע בנבלת אדם מטמא טומאת שבעה ימים אבל הנוגע בנבלת בהמה אינו מטמא אלא טומאת ערב ולא עוד אלא בזמן שהבהמה מתה בעלה מוכר אותה לגוים וגוים אוכלים את בשרה ועורה נותנין אותה לעובדה ולא עוד אלא בזמן שהיא מתה רוחה יש לה מנוחה אבל אדם כשהוא מת רוחו אין לו מנוחה מפני שמעמידין אותו בדין ומסדרין לפניו כל מעשים שהיו בידו בין לטובה בין לרעה ואומרים לו לא כך עשית ביום פלוני לא כך סחת ביום פלוני לא כך דברת בשעה פלונית ואפילו שיחה שחיקה שבין איש לאשתו בשעת תשמיש מגידין לו לאדם ביום הדין הקדוש ברוך הוא שנאמר (עמוס ד יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו ואם מתו בניו בחייו אומרים לו מפני מה מתו בניך בחייך ואם נסתמו עיניו בחייו אומרים לו מפני מה נסתמו עיניך בחייך ואם נעשה אלם וחרש בחייו אומרים לו מפני מה נעשית אלם וחרש בחייך ואם נעשה מצורע אומרים לו מפני מה נעשית מצורע בחייך שהרי הקדוש ברוך הוא כל דרך מעשיו אינו אלא ישרים שנאמר (הושע יד י) כי ישרים דרכי יי צדיקים ילכו בה לגן עדן ופושעים יכשלו בם בגיהנם מפני מה כשלת בעוניך ואבדת את דרכיך ופילגת את עצמך וטרדת לגיהנם ואם היה בידו תשובה להשיב שהוא זוכה בו בדין מקבלין הימנו אם לאו מכין אותו שלשה פלוסאות של אור ועושין אותו קטם ומפזרין אותו בארבע רוחות העולם שנאמר (יחזקאל ז יא) והחמס קם למטה רשע ואחר כך מחזירין אותו ואת קטמו מארבע רוחות העולם ומטמנין אותו בתוך הקבר עד שמגיע יום הדין הגדול שנאמר (מלאכי ג יט) כי הנה יום בא בוער כתנור וגו' כי הנה יום בא זה יום הדין הגדול בוער כתנור זה גיהנם שנשמלה בתנור שנאמר (שם) נאם יי אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם והיו כל זדים אין זדים אלא לצים שנאמר (משלי כא כד) זד יהיר לץ שמו מיכן שכל אדם שיש בו ליצנות אין נידונין תחלה בגיהנם אלא הוא שנאמר (שם) עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר (צפניה א טו) יום עברה היום ההוא וכל עושי רשעה אלו רשעי אומות העולם שנמשלו כקש שנאמר (שמות טו ז) תשלח חרונך יאכלמו כקש וליהט אותם אש זה לשון אש של גיהנם שהיא מלהטת הרשעים היום הבא שאותו יום הבא ארוך כארבעים יום ביומו של אדם ולא ביומו של הקדוש ברוך הוא שיומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים כיום אחד לפניו שנאמר (תהלים צ ד) כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור שהכל ברשותו של הקדוש ברוך הוא והכל בדברו אשר לא יעזוב להם שרש וענף (מלאכי ג יט) שלא יטעמו טעם גיהנם שרש זו נשמה שדומה לנטיעה בגופו של אדם וענף זה הגוף שנבלל בעפר כענף אם כן למה נאמר (משלי כ כז) נר יי נשמת אדם ולא נשמת בהמה הואיל ולא נבראת בדמותו של הקדוש ברוך הוא לא נאמר בו כיוצא בדבר הרי הוא אומר (קהלת ג כא) מי יודע רוח בני האדם וגו' רוח בני האדם אלו הצדיקים שהן דומים כאברהם בצדקתו שנקרא אדם שנאמר (יהושע יד טו) האדם הגדול בענקים הוא ומנין שאין גדול אלא אברהם שנאמר (בראשית כג ו) נשיא אלקים אתה בתוכנו ורוח הבהמה אלו הרשעים שנמשלו כבהמה שנאמר (תהלים מט כא) נמשל כבהמות נדמו: